גושפנקא דמלכא (רמב"ם) פ

דמקרא שדך לא תזרע מפיק איסור זריעה ומקרא דלא תאכל כל תועבה מפיק איסור אכילה ואפש' דכוונת' היא במה שאמרו מפיק הרכבת האילן משדך וכו' ר"ל ודוחק לומר דלהרכבת האילן קרי כלאי זרעים וא"ת מהיכא תיסק אדעתין דהרכבת האילן קרי ליה כלאי זרעי' משום דמפיק הרכבת האילן משדך לא תזרע נמצא דהרכבת האילן מקרו זרעים והוא דוחק דאע"פי דקרא מפיק לה בשם זרעים מ"מ חכמים לא מפיקי הרכבה בשם זרעים וק"ל

בא"ד משמע דבא"י אסירי מדאורייתא ע"כ ורש"י מוקי לה התם בכלאי הכר' ע"ש והם עצמם הסכימו לדעתו ונתנו הכרח לדבריו ואין מקום לקושיית' וק"ל: דף פ"ה ע"א אמר רב ערוגה בחורבה שנינו ואע"פי דרב ס"ל כרב אסי ערוגה ששה חוץ מגבוליה בעי הרחקה שלשה טפחים ואין לנו אלא שנים של גבולים וזה פשוט ורב אסי לא פיר' דבריו יכול לומר ס"ל כרב או כשמואל

רש"י ד"ה והא איכא מקום קרנות וכו' ואינך צריך להמשיכן מכנגד וכו' אלא טפח ר"ל מה שכנגד הקרנות אינו צריך הרחקה דהא איכא היכרא דכל אחד יש לו רוח בפני עצמו זו זרועה צפון ודרום וכו' ומה שכנגד חבירו מבפנים איכא שלשה טפחים ב' של גבולים וא' מה שמוליד לנו שני טפחים של גבולים לפי שהזרעים אינם מכוונים זה כנגד זה אלא הם באלכסון ושני טפחי' באלכסון הם שני טפחים וארבעה חומשים ברבועם עם מקום זרעים הם שלשה טפחים

ד"ה בממלא את הקרנות וכו' מעלה את כל הרוח . של ערוגה מצפון לדרום וכן רוח דרומי אבל מזרחי מערבי זורע מעט וכו' הוצרך לזה משום דלשון ממלא משמעו' הוא מן הקרן אל הקרן ולא יניח כלל חלק ואם יפריש בממלא כל הרוחות ארבעה א"כ ליכא היכרא אפילו בערוגה עצמה לכך הוצרך לפרש ממלא ב' רוחו' ושנים זורע מעט ומניח חלק מעט ואיכא היכרא בערוגה עצמה וק"ל

תוספות ד"ה לא תשיג גבול וכו' אם כן הזורע כלאים ילק"ש משום לא תזרע כלאים וכו' יש לדקדק והא קרא קאמר לא תשיג גבול רעך ואם כדבריהם דמשתעי בכלאים מאי רעך דקאמר ומוכרח אתה לומר כפי' הקונט' שלא יזרע סמוך למצר חביריו וממילא דבקיאי' היו בשיעור יניקה. ואחר כותבי ראיתי למהרש"א שפי' לדבריו מאי ריעך קאי אהשם ברוך הוא ולי ההדיוט נראה לפרש דהתוספות מפרשי קרא בתרתי לא תשיג גבול רעך ולא תשיג גבול אשר גבלו ראשונים והם הכלאים ולכך מקשי' ילקי שתי' ותירצו משום דאין לוקין על השגת גבול משו' דניתן להישבו' גם על הכלאי' אין לוקי' משום לא תשיג ועוד דהוי לאו שבכללות וק"ל

תוס' ד"ה אמר רב ערוגה וכו' דהוי שלשה טפחים ויותר שני חומשי חומש וכו' ר"ל דשני טפחים מולידים לן ד' חומשים דאמתא ברבועה אמתא ותרי חומשי באלכסונה וחומש היתר על שני טפחים הם ג' טפחי' וחומש מוליד שני חומשי חומש הם שלשה טפחי' ויותר שני חומשי חומש

בא"ד ומשני בממלא את הקרנות של מזרח ומערב וברוח צפון ודרום גרעי' לכל רוח ר"ל כפי' רש"י ע"ש ולפי' הוו מצי לפרש בממלא את הקרנות במשמעות המלה דהיינו מקום הקרנות מלא ובאמצע חלק אלא משום דמשני בממלא את הקרנות משמע תוספת טובא ומה שכתבו וברוח צפון ודרום גרעין אחד לכל רוח דוקא משום דלדידהו בעי' הרח' ג' טפחי' אבל לרש"י היכרא בעלמא וק"ל:

רש"י ד"ה וליזרע מאבראי וכו' ואת הקרנות שבתוכה לא ימלא וכו' ר"ל וליזרע מאבראי לצד הקרנות כמו שפי' באתקפתא והאיכא מקום קרנות דיכול להמשיך של זו לצפון ושל זו לדרום ולא לימלי מאגווי רוח צפון מקרן זו לקרן זו ורוח דרום מקרן זו לקרן וק"ל

ע"ב בעו במערבא הפקיע תלם וכו' קשה והא מתני' קתני שורה אחת אסור ומאי בעו וכי לא ידעי מתני' וי"ל דהכא קרע תלם שחפר תלם מפולש מצפון לדרום ועמוק טפח ולכך מסתפיקי אבל מתני' לא חפר אלא תלם כתלמי השדה ועוד אינו מפולש ואין להקשות א"כ מאי מקשה מינה לרב אשי והא מחולקי' די"ל דהערבוב הוא מלמעלה שמתערבין זמרותי' ואין חלוק בין תלם קרוע או לא מאחר שהערבוב הוא מלמעלה ולכך מקשה שפיר לרב אשי ואיצטריך לשנויי שאני התם דזמרותיהם דקים והכא גסים וק"ל

רש"י ד"ה גזירה שמא וכו' כאשר זרע האמצעית וכו' ר"ל אצל הגבול כאשר זרע האמצעית אצל הגבול ולא שימלא חברת' כאשר מלא האמצעית דאפי' בלא מלוי ערבוב מקרי וק"ל. ד"ה תלם מענה שורה ע"כ ר"ל כפי' התוספו' לבא"י ולבבל וק"ל

ד"ה על פני כולה שהעביר מזרע שבצפון וכו' מי מבטל תורת שורה וכו' ר"ל שעשה תלם מפולש מצפון לדרום כמו שפיר' רב"ע ומי מבטל תורת שורה הליכות ערוגה שאמרנו דאין זורעים בתוכה אלא חמשה זרעונים ועכשיו ששה הם כמו שמצינו בשדה שהוא הפסק או הלכות ערוגה מבטלים תורת שורה ושאנ שדה וק"ל

תוס' ד"ה ושמואל אמר וכו' דסבר דיש ראש תור בערוגה ע"כ הוכרחו לפרש דס"ל דיש ראש תור ולא פירש' כדפי' רש"י דאין ראש תור בערוגה ולא גזרינן שמא ימלא ההכרח הוא ממה דמקשה הש"ס והא קא מתערבי ולדידהו דערוגה בין הערוגות לצד קרנות מאי מקשה והא יכול לעשות בערוגות שבצד הקרנות גרעין בזוית זו וגרעין בזוית זו וליכא שום ערבוב וגזירה שמא ימלא לא חיישי' ומאי מקשה והא איכא ערבוב אם לא שתאמר דערוגה בין הערוגות דקאמר שמואל היינו בממלא את הקרנות ומוכרח לומר דסבר דיש ראש תור בערוגה אבל לפירש"י דפי' ערוגה בין הערוגות מן הצדדין אפי' בלא מלוי איכא ערבוב ולכך מקשה שפיר והא איכא ערבוב ומשני בנוטה שורה ולא גזרינן ולא הוצרך לדחוק עצמו ולומר דאיכא ראש תור בערוגה ופליג אדרב ורבי יוחנן וק"ל

ואגב אכתו' פה ממ"ש אצלי על האי דקתני מתני' מנין לפולטת וכו' מנין שקושרים לשון של זהורית שנאמר אם יהיו חטאכם כשנים וכו' ר"ל דבחטא לא שייך למימר אדום או לבן אם לא שתאמר דקאי אשעיר דהוא נושא עון ישראל וכו' ומ"ה הוו ידעי שהיו קושרים חציו בהיכל כמו שכתוב במסכת יומא ע"ש

גמר' מאן דלא מוקי כתנאי תנא רישא טהורה ע"כ ולדידיה והיו נכונים לשלשת ימים כמו והיו