גושפנקא דמלכא (רמב"ם) מ

עצמה וכו' ואפי' ביום דמשלם ו"ח קי"לן כרב דאמרינן זימרהשקא היא בוגרת גם מקודם היתה בוגרת וכל שכן אחר:ו'זח דאמרינן מדהשתא ולא קאמרי דלא סמכינן אחזקה אלא להחמיר עליה ולא להקל עליה

ועוד אני אומר אפי' אם יהיה במונח הנאא גמורה שהנערה הנז' לא הגיעה לכלל שנותיה והיא עדיין עומדת בתוך ו"ח שבין נערות לבגרות אפ"ה לא מקרי ס"ס דקי"לן דלא מקרי ס"ס אלא דומיא דההיא דאיתא בש"ס בכתובו' בפ"ק האומר פתח פתוח מצאתי נאמן לאוסרה עליו והקשה בש''ס ואמאי ס"ס הוא ספק תחתיו ספק אינו תחתיו ואת"ל תחתיו שמא באונס שמא ברצון דהספיקות המה מעניין אחד וכגוף אחד מעניין אחד דכולהו קאי אביאה אלא לא ידעינן אם הוא באונס או ברצון ובגוף אחד דכולהו איתנהו באותה אשה גופה אבל הנדו"ד אינם מעניין אחד ולא בגוף אחד דספק ראשון הוא הוא בעניין סימן אם הביאה סימני' או לא וספק ב' מעניין היכרא ודילמא אשה אחרת היא ולא הנערה הזאת. ולא הוי אלא כמו ביצה שנמצאת בקליפתה בתרנגולת שאירע בה ספק טרפות בקרום דאין להתיר אותה ביצה מס"ס שמא אינה טריפה ואת"ל טריפה שמא נגמרה הביצה בקליפתה קודם שנטרפה משום דגבי ביצה עצמה השני ספיקות מב' עניני' ומשני גופו' מב' עניינים הטרפות והגמירה ומב' גופות התרנגולת והביצה וכן הוי דומיא דנמצאת ביצה בחצר שיש בה ב' תרנגולים אחת ודאי כשרה ואחת ודאי טריפה וספק אם נגמרה וכו' דלא מכשירינן ההיא ביצה מכח ס"ס דאינם בגוף א' ובעניין א' וכן הוי דומי' דכתב הרא"ם בביאורו לסמ"ג בה' מגילה דקי"לן טומטום אפי' מינו אינו מוציא אע"ג דאיכ' תרי ספיקי דאימור המוציא ספק זכר ספק נקבה ואת"ל נקבה אימור גם היוצא נקבה ואמאי אינו מוציא מינו אלא היינו טעמא משום דס"ס בתרי גופי לא אמרינן עיין ש"ך דיש כמה וכמה. כנד"ד דלא מקרי ס"ס. נמצא דכל החששות שחששנו בקדושי הנערה הנז' לבטל הקדושין אין בהם ממש והמה מהבל ימעטו ואפילו ספיקא ליכא בכל החששות אם מפאת הקדושין והעדי' אם מצד בדיקת הנשים גם מצד הכחשה גם מצד שהיו עמה בעת הקדושין ולא הרגישו בדבר מטעם שהקדושין המה מן החלון ואין בעל חי מרגיש ואם מצד ד"וח בקדושין לא בעי ד"וח כדיני ממונות ואפילו בדין מרו' לא בעינן ד"וח כדי"ן כדכתי' לעיל ולא מצינו ס"ק כי אם בהכרה דוקא וליכא ס"ס כדכתיב ולכך פשוט לעד"ן שהנערה הנז' צריכה גט פטורין ואם נשאת בלא גט תצא ואסורה לבעל ולבועל וצור ישראל יצילנו משגיאות ויראנו מתורתו נפלאות וכל זה אם: יסכימו עמי בעלי ההוראה יראי ה' וחושבי שמו: נאם אני הצעיר פארוזה קרסינטי ס"ט

חוזרני על הראשונו' הנה באו בעניין ס"ס הנסתר מחמתם מטע' דהוו ב' גופו' א"ת דעבדי' ס"ס באופן אחר והוא באופן זה ספק מדאורייתא בעי' היכרא מאחר דהיא מכחשת ספק לא בעי' היכרא ואת"ל דלא בעי' היכרא שמא השתא דבגרה וממילא הוי ספק ספיקא בגוף אחד ואע"פ דהוי בשני עניינים מ"מ הוי גוף אחד ואינם קדושין מיהו כד דייקת שפיר הוי ס"ס בשני גופות אפי' באופן זה דזיל בתר טעמא בצד דאמרי' שמא מדאוריי' בעי' היכרא היכא דהיא מכחשת הוא משום דאמרינן שמא אחרת היא והעדאת העדים אמת שהעידו שקידש שם אוב המארס נערה והיא אחרת והיתה ואינה זו שאומר עליה המארס או שמא לא בעי' היכרא ולא חיישינן לאחרת ואת"ל דמדאורייתא לא בעי' היכרא וקדושיו הוו קדושי' ולא חיי' לאחרת דילמ' השתא הוא דהביאה סי' ולא קודם וממילא הוי ס"ס בשני גופי' אם היא זו או אחרת וכן הוי ס"ס בשני עניינים ספק א' בגופה אם הביאה סי' וספק א' בעדים אי בעי היכרא או לאו

ומה ששמעתי לאחד מן החולקים שאמר בצד שאנו אומ' דמדאורייתא בעי' היכרא טעמא הוא דהיכא דליכא הכירא הקדושין פרחו באויר וכאילו קידשה בלא עדים אבל בצד דאנחנו אומרים לא בעי' היכרא הקדושין עומדים במקומם על פי שני עדים

ואני אומר דלא דק שפיר ודבריו בלא מדה ושיעור ואם האמת אתו אמאי אמרינן היכא דאינה מכחשת אפי' אם אין העדים מכירים אותה הוו קדושי' גמורים כמ"ש הרשב"א בההיא דקידשה מן החור ופסקה מור"ם בסי' מ"ב וכן פסק מהריב"ל והרדב"ז ומהריק"ש היכא דאינה מכחשת אע"פ שאין העדים מכירין אותה הוו קדושין ואמאי והא טעמא דבעי' היכרא ולא בעי' היכרא הוא משום דפרחו באויר אם אין העדים מכירים הוי קידשה. שלא בעדים ומאי מועיל לנו הודאתה וכי אם קידשה שלא בעדים והיא מודה שקידשה הוו קדושי' בתמיה דמוכרח אתה לומר דטעמא הוא כדכתי' משום דחיישינן דילמא אחריתי מאחר דאינה מודה אבל אם מודה לא חיישי' לאחריתי והוי ס"ס בב' גופו' וב' ענייני' ולא הוי ס"ס וכמ"ש הוא לצד מה שנא' שהנערה הזאת היא עדיין עומדת בתוך ו"ח שבין נערות לבגרו' דאיכא ספיקא דשמא השתא הוא דבגרה ולכך הוכרחנו להאי טעמא דהוו ב' גופות ושני עניינים אבל לפי הקול שאומרים קלא דלא פסיק שהנערה הזאת היא בת י"ג ו"יד ויותר ליכא ס"ס כלל דאוקמינן אחזקה דאחר ו"ח שבין נערות לבגרות הביאה סימ' ומקרי בוגרת בודאי לכולהו רבוותא ולא מבעייא לדעת ר"י והתוס' והרא"ש והטור ומרן אלא אפילו לדעת הרשב"א והרשב"ץ דאית להו דלא מחזקי' דבגרה אחר ו"ח אלא אם ראו שהביאה ב' שערות אחר יב"ש ויו"א אבל לא ראינוה שהביאה שתי שערות אמרינן השתא דבגרה היינו לחומרא לעניין שאם קידשה אביה וקידשה היא עצמה אמרינן השתא הוא דבגרה כדי שלא: להפקיע קדושי אביה אבל לקולא כגון הנדו"ד שאנו אומרים שמא השתא הוא דבג' ולפוטרה בלא גט מכח ס"ס לא אמרינן השתא הוא דבגרה אלא אוקמינן אחזקתה ואמרינן מדהשתא בגרה גם מקודם אחר ו"ח היא בוגרת וליכא אלא ספק אם בעי הכרה או לא דהא גמרא ערוכה הלכה כרב אפי' ביום דמשלם ו"ח ופשוט דלא קאמרי אלא לחומרא ולא לקולא

ואל תאמר דהשתא נמי דאמרינן אוקמה אחזקתה . ומדהשתא בגרה גם מקודם הוא בוגרת עדיין איכא ספק ספיקא מטעם דבשעת בדיקה שבדקוה הנשים כפי דעתם דמהני עדות הנשים אפילו לקולא ואפי' במקום דליכא חזקה לא מצאו לה סימנים כי אם שנתמעך הבשר וליכא אלא סי' אחד ואנן בעינן ח' סי'