גושפנקא דמלכא (רמב"ם) לח

וכן אין ראיה מדברי העדים שאמרו בשעה שרצו הב"ד לשלחם לראות אם מכירין אותה ותשיבום לא ידענו אם מכירין אותה לפי שלא ראינוה מקודם כי אם בשעת הקדושין דברים אלו אין בהם כדי סמיכה לומר דודאי אינם מכירין אותה כלל ואפי' לבדה דלא אמרו כן אלא מפני היראה שחששו דילמ' לא יכירוה והם אמרו שמכירין אותה ונמצאו שקרנים ולכך השיבונום כך והראוה שהלכו לראותה ואם פשוט וגלוי הדבר לפניהם לא היו הולכים לראותה ומה שאמרו כן דלא מחזי כשקרא ואמרינן ודאי אם היתה לפניהם לבדה מכירין אותה ואזלינן לחומרא מפני ערוה החמורה

גם מה ששמעתי שאומרים לי דרצו לבטל הקדושין מטעם דבאותה שעה שרצתה לקבל הקדושין היו הנשים היושבות אצלה בחדר שהיתה יושבת שם ולא הרגישו בדבר זה מעולם ומפני זה רצו לבטל הקדושין בהצטרף עם הספיקות הנז"ל נ"ל גם בטענה זו אין דבריהם מחוורין בעיני מטעם דלא ראינו אינה ראיה ואין בדבריהם ממש ואת"ל דהוי במקום דמוכרח להם לראות דהוי כמו שלא זזה ידם מתוך ידה והויא ראיה היינו אם נכנס עמהם בחדר שיושבות שם אבל נדון דידן קדש' מחוץ לחדר מן החלון ואפילו אם היו יושבים שם בני אדם אנשים בעלי צורה לא היו מרגישין בדבר זה ובפרט מלתא דלא רמייא עליה דאינש לא מזדהר בה ומכל שכן נשים דדעתם קלה ואינם מרגישין אלא בדבר שהוא גלוי מאד לעין כל ואין צריך דקדוק כ"כ. ועוד דאינם נאמנים משום דפסולי עדות נינהו ועדותם בטילה בפני ב' עדים כשרים שאומרי' שנתקדשה בפניהם ודבר זה מרוב פשיטותו לא הוצרכתי להביא לו ראיה מספרים ומדברי סופרים

גם ראיתי בפס"ד שלהם שכתוב בו ונטפלנו לבודקה על ידי נשים כשרות אם הביאה סי"ן גם סי"ב וכו' ולא ידעתי מה מועלת הבדיקה דסי"ן וכו' בסי"ן היא יוצאת מרשות אביה והלא כל שבח נעורים לאביה ועוד אפילו אם בדקו לה על ידי אנשים כשרים ולא מצאו לה סי' נערות אמרינן שמא נשרו או הנערה השירה אותם כדי להחזיק עצמה בקט' להפקיע קדושי הראשון לפי דעתה והעיקר בדבר זה הוא סי"ב ומאי האי דקאמר או גם סי' בגרות שעשו טפילה לסי' נערות ואדרבא העיקר בדבר זה הוא סי"ב ואם הביאה סי"ב אין צריך לבדוק אחר סימ' נערות דודאי לא הביאה העליון עד שהביאה התחתון ואפילו לא נמצאו לה סי' התחתון אמרינן שמא נשרו דנדון דידן קדושין דאורייתא ואמרינן שמא נשרו מאחר שהגיעה לכלל שנותי' כמ"ש מרן סי' קכ"א ס"ך וז"ל בד"א שיכולה למאן וכו' אבל אם בא עליה לאחר יב"ש ויום אחד אינה יכולה למאן אף על פי שאין מוצאין לה שערות חוששין שמא נשרו דספיקא דאורייתא לחומרא וכו' וכן פסק הרמב"ם בהל' גיטין וכן פסק רבינו הטור ולא ידעתי טרחא בכדי למה להו ואפילו קדושי קטנה שהם מדרבנן כתב מרן שם בשם בע"הת ור"ת דהאידנא יש להחמיר שלא תמאן אפילו אם בדקנוה על ידי אנשים כשרים ולא מצאו לה סי' נערות לאחר יב"ש מאחר דלא בקיאינן בגומות אע"פ שאין שערות ואחד בגובה ואחר בכריסה וכו' יע"ש סי' כ"ב וכן פסק רבינו הטור ואם כן איך אנו סומכין אעדו' הנשים גם תמ"ה אני על דבריהם שכתבו וכתב הרמב"ם דבעינן כל השמונה סי' ואז נקר' בוגרת בודאי אך בסימן אחד נקראת ספק נערה ספק בוגרת וכו' ואח"ה זה אינה טענה גמור' בידם דהרמב"ם אית ליה שטה אחרת הפך הפוסקים כולם דלדידיה אית ליה דכל השמונה סי' הם סימ' נערות ואם נמצאו כולם היא נערה ודאית ולא משגחינן בשערות ואם לא נמצאו אלא מקצתם הרי היא ספק קטנה או נערה וז"ל בפ"ב מהל' איסורי ביאה ה"ח כל אלו הסי' ח' וכו' נעשית בת יב"ש ויום א' ונראה בה הסי' התחתון אין משגיחין בא' מאלו וכו' ואם לא נראה התחתון ונראה בה אחד מכל אלו הרי ספק בין נערה לקטנה ודנין בה להחמיר ואם נראו וכו' יע"ש הרי מפורש בדברי רבינו דאית ליה כל ח' סימנים אלו סי' נערות ואם הביאה מקצתם הרי היא בספק נערה או קטנה ואיך תאמרו אם נמצאו בה כל הסימני' אלו הרי ודאי בוגרת ובמקצתם הרי היא ספק נערה או בוגרת ולא ידעתי מאין נזדמן להם גירסא מוטעת בדברי רבינו וכן כתב ה"המ וז"ל ולא עדיפי סי' אלו משתי שערות וכו' ויש בדברים אלו שטה אחרת שיש מן הסימ' האלו סי"ב וכו' יע"ש והיא שטת הרא"ש והתוספות דאית להו דלא מקרי סי"ב אלא הנז' בברייתא אבל הנז' במשנה הם סימ' נערות אבל לרש"י אית ליה דכולהו סי"ב ועוד מאי ראיה מביא מדברי הרמב"ם דבדבר זה לא קי"לן כוותיה אלא כרש"י ותוס' והרמב"ן והרא"ש והרשב"א ושאר אחרונים ואפילו מרן דדרכו להלך בעקבות משיחא בדבר זה חלק דרך לעצמו ופסק כדעת הפוסקים הנז'. גם מה שכתבו ולא מצאו לה כי אם הסי' השמיני הנז' בדברי הרמב"ם והוא שנתמעך הבשר לעיל מאותו מקום מאי כוונתם לומר ומאי ספיק' איכא קמייהו עוד דמאחר שנתמעך הבשר זה אחד מסי"ב הנזכרי' בברייתא וכבר נפסק הלכה בגמ' הלכה כדברי כולם להחמיר שאם הביאה אחד מן הסימ' הללו מחזיקינן לה בבוגרת להחמיר עליה שאם קדש' עצמה בחיי אביה קדושיה קדושין וצריכה גט ופסקה הרי"ף והביא דבריו הרב ח"מ סימן ל"ז וכן כתב רש"י והרא"ש ומאי האי דקאמרי לא מצינו לה סי' אלא סי' א' שנתמעך הבשר דאפי' בא' משאר סי' סגי מכ"ש בסי' זה שנתמעך הבשר היא הוכחה שהביאה סי' בדדיה כמ"ש בגמרא סימ' בתחתון וכנגדם בעליון פג"ה בוח"ל צמ"ל פג"ה לא הביאה ב"ש בוח"ל בידוע שהביאה ב"ש צמ"ל בידוע שנתמעך הבשר ופי' בש"ס בו"חל היינו שנראו בה סימ' בדדיה צמ"ל מלשון אני מליאה וכו' פי' שנתמלאו ונראו דדיה ביותר והמה סי"ב אז אמרינן ודאי נתמעך הבשר נמצא דסימן בוח"ל הוא הנראה תחי' קודם מיעוך בשר ואחר שראו שנתמעך הבשר ודאי אמרינן שנראו סימנים בדדיה ואם אמרו שלא מצאו סי' לה בדדיה אינם נאמנים ואמרינן ודאי לא בקיאי בבדיקת הדדים ובפרט הנשים דידן דדעתם הוא סי"ב היינו דרך נשים וסימני נערות ב"ש נמצא דסי' דמיעוך בשר הוא סי' מובהק לסי' ואם כן מאי האי דקאמרי לא מצאו לה כי אם הסימן השמיני ואם כוונתם לומר דאם נמצאו כולם קדושי שני לא הוו קדושין לגמרי ואינה צריכה גט ממנו זה לא יעלה על הדעת דאפילו נמצאו כולם צריכה גט משני דאמרינן שמא השתא הוא דבגרה ואפילו הגיעה לכלל שנותיה לדעת הרשב"א והרשב"ץ ושאר אחרונים מאחר שלא נראו בה סי' נערות מקודם אמרינן שמא השתא הוא דבגרה וצריכה גט משניה' להחמיר ומאי האי דקאמרי לא נמצא