גושפנקא דמלכא (רמב"ם) לג

הדור בענייני איסור אישות לא שייך למימר דבעי קב"ע לפני בע"ד שהב"ד עצמם הם בעלי הדין בין להחמיר בין להקל איתמרא ע"כ ומהר"י אדרב' ריש סימן כ"ד בתשובו' הביא דברי הרדב"ז וז"ל אני סובר דמקבלים עדות שלא בפני בע"ד בקידושין דכ"ע בעלי דבר נינהו לאפרושי מאיסורא וז"ל הרב המאי"רי מקבלים עדות שלא בפני בע"ד לאפרושי מאיסורא כגון שיש עדים שנתקדשה פ' וכן נראה מתשובת הרי"בש בקיד' מאידונה והכי משמע מתשובת הרשב"א אשר כתב בקונטריס ואני מעיד דכן היה דעת מהר"י בירב ז"ל ממעשה שהיה וכן דעת כמהר"ר שמואל סיד ז"ל אלא שהם הפריזו על המדה לקב' עדות שלא בפני בע"ד לאסור אשה על בעלה ואני וחבירי חלקנו עליהם בזה אבל בעדים שנתקדשה פ' דהוי לאפרושי מאיסורא לא חלק אדם מעולם כת"וח שמי דוד בן זמרא ע"כ וכ"כ מהרי"בל ז"ל שכתב הרשב"א דבדי"מ אין מקבלין שלא בפ' בע"ד אבל בעידי נשים יכולים לקבל שלא בפני בע"ד

וכתב מהרח"ש על דבריו וז"ל ויראה בעיני שהוא דעת נכון וקרוב לדעת דכיון דהך מלתא דאין מקבלין עדות וכו' אפילו בדי"מ אינה אלא מדרבנן וקרא אסמכת' בעלמא כמ"ש המפרשי' דלהכי מחלקינן בין אונס להיכא דליכא אונס ובין אם היה בעיר וכו' א"כ בדי"מ דוקא אמרינן שראו חז"ל לעשות כן אבל בקידושין כיון דמדאורייתא הוי עדות גמורה אפילו שלא בפני בע"ד והיא אשת איש גמורה דרחוק הדבר מאד לומר דלא מהנייא עדותייהו ויתירו אשת איש לעלמא והויא חומרא דאתייא לידי קולא יע"ש. גם הרב בצלאל ז"ל בתשובותיו סי' ה' הביא דברי הרדב"ז דמעשי' בכל יום שמקבלים עדות שלא בפני בע"ד כגון אם באו עדים והעי' שלא בפניה שנתקדשה לפ' או שנטמאו טהרותיו ואמר שזכות הוא להפרישו מאיסורא והביא ראיה לדבריו מדברי הרב המא"ירי ז"ל הנז"ל שהסכימו עמו חכמי הנשיאים מברצלונא ע"כ וגם מן הפוסקי' המפורסמים לא מצינו שכתבו דין זה שאין מק' עדות בקדושין שלא בפני בע"ד וכל הפוסקים שהביא הרב' סי' כ"ח מטור ח"מ וגם השאר אשר ראיתי שכתבו שאין מקבלין עדות שלא בפני בע"ד הוא בדי"מ אבל בדיני קדושין לא ראיתי להראשו' שכתבו כן זולתי מהרשד"ם ז"ל שכתב בסי' כ"א וז"ל אע"פ ששמע' אומרים שיש מי שכתב דקידושין א"צ שיקובל עדות בפני בעל דין אני אומר לבטל סברא זו שלא מצינו סברא זו בשום פוסק מהפוסקים ע"כ כנראה מדבריו שלא היה לו אלא שמועה בעלמא ולא ראה תשובת הרשב"א והרב המא"ירי ז"ל וכתב שהסכימו עמו הנשיאים מברצלונא וגם הריב"ש ושאר גדולים ואדרבא לא נמצא בשום פוסק מהפוסקים המפורסמים דין זה שאין מקבלין עדות שלא בפני בעל דין אלא בדי"מ עד . כאן לשון מהרח"ש

נמצינו למידין לדעת הרשב"א והרב המאירי והרי"בש ומהרי"ב רב והרדב"ז ומהרש"ך ומהר"י אדרב' ומהרב"ח ומהרח"ש ומהרי"קש כמ"ש דבריו בתשובה י"ט כולהו אית להו בעידי קדושין מקב' עדות שלא בפני בע"ד וכן נהגנו במ"ק זה וכן הוא מנהג רבותינו שקדמו לנו. ולפי זה קבלת העדות דקדושי הנערה הזאת שעליה אנו דנים שנתקבלה שלא בפניה הויא קבלה גמורה ואמרינן בהו כיון שהגיד אינו חוזר ומגיד ועדות שניה כמאן דליתא דמי

נשאר לי לברר ספק ג' אם עדי קדושין צריכין ד"וח כדין או לא בעי' ד"וח כדי"מ והגם שלא נתברר דבר זה בדברי מרן ולא כי אם בענין לאסור אשה על בעלה פסק דבעי' ד"וח ובעגונא דאתת' פסק דלא בעי' ד"וח ובענין גיטין וקדושין לא דבר מאומה מ"מ מצינו דבר זה נפתח בספרי הראשונים והיא תשובת הרשב"א והביאה הרב' בטור א"הע בסי' י"א וז"ל והרשב"א כתב בתשובותיו לעיקר הדין ולהלכה ולמעשה כך נ"ל באמת דעידי קדושין אין צריך ד"וח דהשתא מיהא לאו אדין קא מסהיד וכו' ואע"ג דבקדושין אפשר דאתי לדין השתא מיהא לאו אדין קא מסהיד ומכולהו סוגיו' משמ' ודאי דלא בעי' ד"וח בעידי קידושין וגירושין לפיכך ישנן בבית דין הדיוטות וכו' מידי דהוה אהודאות והלוואות וכן כתבו כל רבותי מורי הר"ר יונה וגם מורינו הרמב"ן ז"ל ותדע לך שלשה גיטין פסולים ואם נשא הולד כשר וחד מנייהו אין בו זמן וכן לגבי קידושין דאמרינן דאין כותבין בו זמן דהיכי עבדי וכו' אלמא גיטין וקידושין ליתנהו בד"וח דאף הם כדיני ממו' דבדידהו נמי איכא משום נעילת דלת וכו' וההיא דפרק אין בודקין לא ידענא מאי קא דייקי מינה דההיא לאו בעידי קדושין היא אלא במי שנתקדשה כבר ובאו עדים ואמרו נערה המאורסה זו זינתה ועדות זו צריכה ד"וח דבנפשו קא מסהיד עד כאן יע"ש. וכן כתב בתשובה אחרת והביאה הרב' בסימן מ"ב וז"ל כתב הרשב"א בתשובה אין בודקין עדי נשים בד"וח בין בגיטין בין בקידושין דקי"לן כת"ק דר"ט ור' עקיבא וכן דעת הגאוני' והרמב"ם והרמב"ן וכתב ע"ד הרב' וכן כתב הנ' סוף יבמות ע"ש וכן כתב הרי"בש בסי' רס"ו וז"ל גם הד"וח אין צריך בגיטין וקדושין דהא בדי"מ לא בעי' ד"וח כדי שלא תנעול דלת וכו' וגיטין וקידושין לדי"מ דמו דהא ילפינן דבר דבר מממון ואיכא בהו טעם נעילת דלת ומהאי טעמא סגי בהדיוטות יע"ש וכן ראיתי למהרי"קש בתשובות סימן כ"ז שהביא תשובת הרשב"א דלעיל וכן הביא דברי הרי"בש הנז' וקבעום להל' דדיני גיטין וקדושין לא בעו ד"וח והוסיף עוד דאפילו נתקב' העדות בפני שלשה הדיוטות הויא קבלה ודייק לה מדברי הרשב"א והריב"ש אלו וכתב עוד תשובה זו קבלוה וקיימוה מהר"ר אליה מזרחי ז"ל בתשובותיו סימן כ"ד ומהרי"בל ז"ל כלל ג' סימן י"ח יע"ש וכן הביא ראיה משם הרב המאי"רי שהבאתי דבריו לעיל יע"ש

נמצא דעדי נשים בגיטין וקדושין לא בעי' ד"וח והמה רוב מניין ורוב בניין הרמ"בם והרמב"ן ורבינו יונה והרב המאירי והרשב"א והסמ"ג והמרדכי בשם ר"ח והרשב"א והריב"ש בסי' רל"ב ובסי' רס"ו וכ"כ המרדכי בשם מהר"ם ואפי' בעדי כעור לא בעי ד"וח וכן היא דעת הגאונים ונ"י ומור"ם סי' מ"ב וגם מר"ן כך דעתו מדמצינו בטור ח"מ סימן ל' שדחה דברי הר"ן שכתב באישות דשייכא בדי"ן בבת א' בעינן ואינם מצטרפים ודבריו הפך המרדכי והר"ם. ומר"ן דחה דבריו והביא ראיה מפר' השולח וממקומות אחרים לסייע דברי המרדכי והר"ם משמע דכך הוה ס"ל וכן פי' דבריו לבסוף וכת' בסוף העניין נ"ל דכיון דהירושלמי מספקא ליה ובתלמודא דידן משמע דכל דאינו די"ן ממש אע"ג דנ"מ לדי"ן מצטרפין הכי נקיטנן דעידי נשים