עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › גושפנקא דמלכא (רמב"ם)

גושפנקא דמלכא (רמב"ם) כט

Gushpanka De-Malka (Rambam) 29 · גושפנקא דמלכא (רמב"ם) · free full Hebrew text

Open in the reader →

שערות ואינה יכולה למאן דהמה קדושי דרבנן והימנום רבנן בדרבנן. לא כן בקדושי דאורייתא אינם נאמנות כי אם להחמיר אך היכא דאיכא חזקה דרבא כגון נערה בת יב"ש ויום א' נשים נאמנו' לומר שהביאה ב"ש וחולצת על פיהן דסמכינן אחזקה דנערה הבאה לכלל שנותיה חזקה הביאה סי' וסמכינן אחזקה אפילו להקל וזה הוא דעת הרי"ף והרמב"ם והרמב"ן והרא"ש והרשב"א ורבינו הטור ומרן כמו שכתב' לעיל דוק ותשכח ודלא כהריב"ש שכתבנו דבריו לעיל שכתב לפי דעת הפוסקים דנשים אינם נאמנות לענין מיאון להקל אלא להחמיר:

ומסימני נערות נילף לסימני בגרות דהם קדושי דאורייתא דנשים אינם נאמנות אלא להחמיר כגון נערה העומדת בתוך ו"ח שבין נערות לבגרות וקדשה עצמה נאמנות להחמיר לומר שהביאה סי' בגרות להצריכה גט אבל אם קדשה אביה ובדקוה נשים ואמרו שהביאה סי"ב אינם נאמנות להקל ולהוציאה בלא גט וכן אם קדשה אביה לבדו וקדשה היא עצמה אינם נאמנות בין אמרו הביאה או לא הביאה דהויא להקל וחזקה דרבא ליכא דעומדת היא בתוך ו"ח וצריכה גט משניהם ולא סמכינן אבדיקת נשים כי אם על פי שנים עדים אבל לאחר ו"ח נאמנות אפילו להקל כגון אם קדשה אביה וקדשה היא עצמה ובדקוה הנשים ואמרו הביאה סי"ב נאמנות וקדושי אביה לא הוו קדושין דסמכי' אחזקה דרבא נערה שהגיעה וכו' וכדעת הרא"ש והתוס' ור"י ורבינו הטור ומרן דאמרינן מדהשתא בגרה וכו' או לדעת הרשב"א והרשב"ץ כגון שראו ב"ש קודם וכו' דאמרינן מדהשתא בגרה וכו' אלא דאפשר בהך שראוה שהביאה ב"ש מקודם לא בעיא בדיקה דילמא אית להו כהרמב"ם דלא בעי סי"ב אלא לאחר שהביאה ב"ש ולאחר ו"ח מקרייא בוגרת כמ"ש המפרשי' לדעת הרמב"ם וכ"ז הוא לדעת הגאוני' והרמב"ם והרי"ף דאית להו דמהני בדיקה אבל לדעת ר"ת והובאו דבריו בספר הישר ולדעת בע"הת וקבעה רבינו הטור להלכה וכן פסק מר"ן בס"ס קנ"ה דלא מהני בדיקה וז"ל י"א דהאידנא יש להחמיר שלא תמאן אחר יב"ש אע"פ שנבדקה ולא נמצאו לה ב"ש וכו' ופי' טעמו משום דקי"לן גומות אף על פי שאין שערות דאין אנו בקיאים להבחין דבר זה שלא יהיו בו גומות ועוד שמא הביאה ב"ש בגובה או בכריסא או על קשרי אצבעותיה ומי לבדוק. וה"ה לסי"ב או אתי' במכ"ש דהוו קדושי דאורייתא ואנן לא בקיאינן בהו דבש"ס גופ' פליגי בהו חד אמר עד שיתקשקשו הדדין וח"א עד שיטו וחד אמר עד שתקיף העטרה ואנן לא בקיאינן בהו כמ"ש האחרוני' ע"ד הרמב"ם דמהאי טעמ' השמיט הרמב"ם מספרו סי"ב ולא כתב כי אם אחר שתביא ב"ש ולאחר ו"ח מקרייה בוגרת ולפי דעתם דאית ליה להרמב"ם דאנן בקיאי בסי"ן ולא בקיאי בסי"ב ועיין בס' מהרימ"ט ובספרי אחרונים ולפי דעת ר"ת ובע"הת ומר"ן והטור דלא מהני בדיקה לעולם ובספק עומדת עד שתביא ב"ש לאחר יב"ש ויום אחד ולאחר ו"ח אז מהנייא בדיקה או משכחת לה בלא בדיקה כדעת הרמב"ם או אם גדולה ביותר שיש סימ' מובהקים בדדיה שגדלו במאד מאד. נמצא דהנערה הנזכ' שאמרו עליה ששלחו נשים זקנות ובדקוה ולא נמצאו לה לא סי"ן ולא סי"ב המה מהבל ימעטו ואינם נאמנות במה שאמרו שלא הביאה סימנים וצריכה בדיקה עוד בעדי' כשרי' לדעת הרי"ף והרמב"ם והרמב"ן והרא"ש והרשב"א לאפוקי דעת ר"ת ושע"הת והטור ומרן דלא מהני בדיקה האידנא והיא בספק בלא בדיקה

ואחר כותבי כ"ז לענין הל' חפשתי עוד באמתחות ספרי אחרוני' ומצאתי כתו' בש"ות למהר"ם מלובלין ז"ל בשאלה קל"ט שנשאל בנערה אחרת כנד"ד שהיה עומדת בתוך ו"ח שבין נערות לבגרות ואירע מעשה שבחור אחד דחף לה טבעת באצבעה ואמר לה הרי את מקודשת לי וכו' והלכה לה והיו שם שני נערות ואמרו לה מה את עושה הרי את מקודשת לו ואז החזירה לו הטבעת ובדקוה ע"י נשים ולא נמצא לה שום סי' וזאת תשובתו הרמתה וז"ל דכ"ע אין הנשים נאמנות בבדיקתן לסמוך עלייהו להקל אלא היכא דאיכא חזקה דרבא דהיינו לאחר יב"ש ויום אחד אז נאמנות לומר שיש לה סי"ן לחלוץ וכו' משום חזקה אבל כשאומרות שלא הביאה לא סמכינן עלייהו להקל דהיינו למאן במקום דאיכא חשש קדושין דאוריי' וכו' ואחר שכתבתי זה מצאתי שכ' ג"כ הסמ"ג דהא דאמר בפ' בא סי' לאחר הפ' הנשי' בודקות דהיינו להחזיקה בגדולה אבל להחזיקה בקטנה להקל אינם נאמנות דכיון שהגיעה לכלל שנותיה חזקה הביאה סימ' ולא תמאן וכו' והשתא מדרב יהודה בתוך הפרק דסי"ן נשמע לדידן בתוך ו"ח לסי"ב דהא חזינן לר"י דאית ליה דאם נמצאו לה סי' הויא לה גדולה ואין סומכין אבדיקת הנשים משום דליכא חזקה דרבא וכו' ובתוך הפ' נאמנו' הנשים להחמיר כיצד גדולה היא שלא תמאן קטנה היא שלא תחלוץ אבל אין נאמנות לומר גדולה היא שתחלוץ וכו' וה"ה נמי לדידן בתוך ו"ח של בגרות אע"ג שאינה בחזקת שהביאה סי"ב כיון שראויה להביא סי"ב ולהחזיקה בוגרת אין סומכין על הנשים שאומרות שלא מצאו לה סי"ב שלא להחזיקה לבוגרת לענין אם קבלה קדושין בלא דעת אביה שתצא בלא גט ועוד יש להצריכה גט מטעם אחר דבזמן הזה אפילו עדים כשרים אין לסמוך להקל כשאומרים אין לה סי"ב דאין אנו בקיאים וכו' דפסקינן כרב מלכיו גומות אע"פ שאין שערות וכו' שערות אע"פ וכו' ומי יוכל להבחין דבר זה וכו' וכשיש לה סי"ן ראויה היא ג"כ לסי"ב ובסי"ב אין אנו בקיאים כי שמא יש כאן אחד מהם וכגון שנתמעך הכף וכיוצא שאין מרגישין בזה ואין לסמוך בזמן הזה להקל אלא כשאמרו שמצאו סי' רבוי שערות והוצא שאין להסתפק בו לענין וכו' וכ"ש דאין לסמוך על הנשים וכו' יע"ש נמצא שכל מה שכתבתי הרי הוא מפורש בדברי קדשו ונתכוונתי לדעת קדוש לכן שמח לבי ויגל כבודי

וכן ראיתי למהרימ"ט שכתב דלא בקיאינן בסי"ב ומהאי טעמא השמיט הרמב"ם מספרו סי"ב אלא לאחר ו"ח משהביאה סי"ן נקראת בוגרת יע"ש

וכן ראיתי להרשב"א סימן אלף רי"ו והביא דבריו הרב"י וז"ל אשה שנסתפקו במספר שנותיה שנתקדשה ונבדקה ולא נמצא לה סי' אפשר גם בזו אנו חוששין שמא נשרו אלא שיש להתיישב בזה לפי שיש שני ספיקו' ספק הגיעה וכו' ואת"ל הגיעה ספק אם הביאה וכו' ונשרו וכו' ואפי' הכי איני רואה בזה להקל כי עוד יש להתיישב בדבר וק"וח לנדו"ד שהגיעה לכלל שנותיה אלא דלפי דבריהם לא מצאו לה סי"ן דחיישינן שמא נשרו או השירה אותם בידים לפטור עצמה בלא גט ואין להאריך עוד בדבר זה: