גושפנקא דמלכא (רמב"ם) כח

הטור אלא ראיתי להר"בי ז"ל שכתב ע"ד וז"ל פלוגתא דתנאי היא וכו' ופסק הרא"ש כמ"ד נבדקות ע"פ נשים בין להקל בין להחמיר וכו' וכן פסק הרמב"ם וזה לשונו כשבודקים הבת וכו' נשים נאמנות וכו' נראה דדעתו הוא להשוות דעת רבינו הטור כדעת אביו הרא"ש דנשי' נאמנות בין להקל בין להחמיר ואע"פ דאין משמע כן מלשונו דנקט אם הביאה לאחר י"ב ולא נקט גם אם לא הביאה כמ"ש הרמב"ם ואם כוונתו לומר דלא כן דעת אביו הרא"ש לא היה לו לסתום אלא לפרש דזה חדוש הוא שפסק שלא כדעת אביו שלא כדרכו

מ"מ עלה בידינו מן המוגמר דכולהו רבוותא בעלי עמודי ההוראה אית להו דנשים נאמנות אפילו להקל ודון מינה ואוקי באתרין דגם בסי"ב נשים נאמנות אפילו להקל דמאי שנא וכד דייקינן שפיר נראה דשנא ושנא דלא קאמר רבינו והרא"ש אלא לענין מיאון דהוו קדושי דרבנן ונשים נאמנות בדבר דרבנן דהם אמרו קדושי קטנה הוו קדושין והם אמרו דנשים נאמנות כמ"ש בממאנת עצמה אם לא בעל אחר י"ב ובדקוה ולא נמצא לה סי"ן יכולה למאן ולא חיישינן שמא נשרו מטעם דקדושי דרבנן מקילינן אבל אם בעל לאחר י"ב אפי' אם בדקוה על ידי אנשים כשרים אינה יכולה למאן דחיישינן שמא בעל לשם קדושין ולאחר י"ב הוו קדושי דאורייתא וחיישינן שמא נשרו וספיקא דאורייתא לחומרא ופסק הרמב"ם בהל' גרושין פי"א ה"ה יע"ש וכן פסק רבינו הטור ומר"ן בסימן קנ"ה פ"ב וז"ל בד"א שיכולה למאן כשבודקין אותה ולא הביאה כשלא בעל אחר היות לה יב"ש ויום א' אבל אם בא עליה אח"ך אינה יכולה למאן אף על פי שאין מוצאין לה סי' חיישינן שמא נשרו שהוא ספיקא דאוריי' יע"ש. הרי דאיכא חילוק בין קדושי דרבנן לקדושי דאו' וה"נ יש לחלק בענין בדיקת נשים בין קדושי דרבנן לקדושי דאורייתא והשתא מוקמינן דברי הרמב"ם ומר"ן שכתבו בין הביאה בין לא הביאה היינו בדלא בעל אחר יב"ש ויום אחד דליכא אלא קדושי דרבנן ולכך מהני בדיקת נשים דהם אמרו והם אמרו אבל בקדושי דאורייתא כנדו"ד לא מהני בדיקת נשים אלא להחמיר וכן מצאתי כדברינו זה מפורש בהמרדכי ובהג"מ והביא דבריהם הריב"ש בסי' קנ"ה ס"ק כ"ט וז"ל נשים נאמנות לומר דאין להם שערות ותמאן כיון דליכא חששא דאורייתא וכן כדלא בעיל ונשים מעידות על הנשים וכו'. וכן יש לדייק מלשון רש"י בפרק בא סי' דף מ"ח יע"ש ואף על פי דהרמב"ם והטור ומר"ן כתבו דנשים אינם נאמנו' על השני' מבוא' בחליצה דוקא דאיכא איסורא דאורייתא אבל במיאון דקדושי דרבנן כגון שלא נבעלה לאחר יב"ש גם הם סברי דנשים נאמנות גם בשנים יע"ש

ואני בחפשי ראיתי למהרימ"ט בח"א שאלה מ"א שחלק כן קדושי דאוריי' לקדושי דרבנן וששתי כעל כל הון שנתכוונתי לדעת קדוש שנשאל בנערה שאמרו אחיה ואמה ששנותיה י"א שנים ושלחו נשים נאמנות לבודקה אם לא הביאה ב"ש כדי שתמאן וכתב וזה לשונו הרי יש כאן ספק של תורה דשמא כשקדשה כבר היתה גדולה וחיילי בה קדושי דאוריי' הילכך נראה דיש להחמיר בה להצריכה גט משני צדדים חדא דבזה לא היו נאמנות הנשים להעיד על השערות דלעולם נשים אינם נאמנות להקל באיסורא דאורייתא אי לאו מטעם דסמכינן אחזקה דרבא דאמר משבאה לכלל שנותיה וכו' להכי כי אמרה הביאה סי' ותחלוץ מהימנין לה וכו' ופי' דברי הרמב"ם עד"ז יע"ש

עוד כתב והא דבודקין למאונין בקדושי דרבנן וכו' ולא סמכי' אחזקה דרבא לאו משום דלא חיישי' לחזקה דרבא אלא כיון דקדושי דרבנן הם והם עצמם אמרו שתמאן כל שלא הביאה ב"ש לפנינו ומעיקרא הכי תקון הם אמרו והם אמרו יע"ש וכ"כ הרי"ף בפר' ב"ש ואמר הא דרבא הלכתא היא הילכך נבדקות אף על פי דסמכינן אחזקה דרבא. וכתב עוד דהך מלתא מוכיחה מתוך שמעתי' בפרק בא סי' דקתני ר"י אמר לפני הפרק ולאחר הפרק נשים בודקות אותם תוך הפרק אין הנשים בודקות אותם שאין משיאין ספקות ע"פ הנשים ומפרש בגמ' לאחר הפרק דאיכא חזקה דרבא סמכינן אנשים תוך הפרק דליכא חזקה דרבא לא סמכינן אנשים וקי"לן ר"י ור"ש הלכה כר"י וכו' ואף על פי דר"י ס"ל תוך הזמן כלאחר הזמן ולא קי"לן כוותיה בהא וכו' אבל הך מלתא דס"ל לר"י כוותיה דרבא דאמר חזקה משבאה לכלל שנותיה שהביאה סימן קי"לן כוותיה ונלמוד מדבריו שאין משיאין ספיקות עפ"ן אלא היכא דאיכא חזקה דרבא דלאו הא בהא תליא יע"ש

וכ"כ בשאלה נ"א וז"ל ראיתי למהרש"ך בתשובה כ"ג נשאל על זה הדין שאין סומכין על הנשים בענין השנים שנראה שמהר"ם ז"ל בתשובות מימונייות חולק ע"ז שהאמין הנשים לומר שהיא קטנה והשיב הרב הנז' ח"ו שלא יעלה ע"הד שמהר"ם ז"ל יחלוק עד"ז כי מ"ש שסומכין על הנשים להחזיקה בקטנה משום דהוו קדושי דרבנן והימנוה רבנן בדרבנן אבל בשל תורה לא יע"ש וכן הביא משם הרב דוראן בתשובה ע"א שאמר אנו סומכין עפ"ן משום חזקה דרבא דאמר קטנה שהגיעה לכלל שנות' חזקה שהביאה סימן יע"ש

וכן ראיתי כתוב בש"ות למהריק"ש ז"ל וז"ל כתב הרי"ף בפרק ב"ש האמינום משום חזקה דרבא לומר הביאה סי' וכן לענין מיאון היכא דקדיש בתוך הזמן ולא בעיל לאחר זמן דליכא השתא חשש איסור דאוריי' כי דגם אם גדולה היא אינה צריכה גט מן התורה. אבל כל שיש חשש איסור תורה לא מהנייא בדיקה ואין שם נאמנות לנשים יע"ש. וכן מצאתי למהר"י בירב הביא דבריו מהרל"בח בספרו שכתב וז"ל גם מענין הבת אם בוגרת היא נחקור בנדון שלפנינו אם עדות הנשים או עד אחד נאמן לומר לא היתה בוגרת וכו' ובנדון שלפנינו אפילו אם נאמר שלא היה אלא עדות מוכחשת הויא אסורה מדרבנן ובאיסור דרבנן ע"א נאמן בענין הסי' וגם עדות הנשים וזה פשוט בש"ס והביא תשובה מהר"ם הלא היא כתובה במרדכי בפרק ב"ש וז"ל וששאלת על יתומה שנתקדשה אם יכולה למאן אי סמכינן על עדות נשים שהיא בת י"א שנה ולא נכנסה לי"ב שנה ודאי סמכינן כיון דלא בעיל ואפי' היתה גדולה אין כאן אלא קדושי דרבנן והימנום רבנן בדרבנן יע"ש

נקטינן מכל הני מילי מעלייתא דכתיבנא דנשים באיסור' דרבנן דהיינו קדושי דרבנן הנשים נאמנות בין להקל בין להחמיר כגון קטנה ממאנת שקדיש בתוך יב"ש ולא בעיל לאחר יב"ש ויום א' דעדיין קדושי דרבנן הם נאמנות אם אמרו לא הביאה שערות ויכולה למאן והיא להקל ומכ"ש אם אמרו שהביאה