גושפנקא דמלכא (רמב"ם) כו

דהרשב"א ס"ל כהרב דוראן

ואח"כ ראיתי להרשב"א בתשובה אל"ף רי"ו שכת' וז"ל לאחר שתים עשרה שנה ויו"א נקראת גדולה והיא הנערה האמורה בתור' והוא שהביאה ב"ש ומשעת גדלות זה עד ששה חדשים עדיין נקראת נערה וכו' ואפשר דע"ז סמך מהר"י בירב ז"ל דמשמע מדב' דאינה נקראת בוגרת עד אחר י"ב שנה ויום א' והביאה ב"ש ואחר מכן ו"ח ואילך נקראת בוגרת דוק מינה אם לא הביאה ב"ש קודם שש אף על פי שבגרה לא מקרית ' בוגרת

אלא דעדיין ידי יד כהה לדחוק דדילמא כוונת הרשב"א לומר דאם הביאה ב"ש קודם שש אע"פ שלא הביאה סי"ב מקרייא בוגרת כדעת הרמב"ם אבל אם הביאה סי"ב סמכינן אחזקה כדעת הרא"ש ור"י ולא הוצרך לומר ב"ש קודם אלא לאחזוקי לה בוגרת אחר שש אפילו לא הביאה סי"ב דאין בי"נ לבגרות אלא ו' חדשים וכן נראה מסוף דבריו שכתב וז"ל ומ"מ צרי' אתה לדעת שאע"פ שלא הביאה סי' התחתון אם הביאה סי' עליון בדדין הרי זה סימן וכן היה רשב"י אומר ג' סי' נתנו חכמים באשה מלמטה וכנגדן מלמעלה פג"ה בוח"ל קמ"ל והוא סי"ב נמצא דאית ליה אם הביאה סי"ב נקראת בוגרת ואף ע"פ שלא הביאה סי"נ כמ"ש אע"פ שלא הביאה סי"ב וכו' אבל לא ידעינן אם היה משעת בדיקה או אפי' מקודם כדעת הרא"ש

נמצא דדברי הרשב"א לא נתבררו לנו והיא פלוגתא לדעת מהר"י בי רב אית ליה דדע' הרשב"א כהרב דוראן ולא סמכינן אחזקה ואמרינן מדהשתא וכו' אבל אם ראו ב"ש קודם ו"ח ולדעת מהר"ם אית ליה דהרשב"א ס"ל כהרא"ש וכן נראה מפשט דברי הרשב"א כמ"ש לעיל דסמכינן אחזקה אפי' להקל

ברם אסורה נא ואראה את המראה הגדול לרבינו הטור ומרן מאי דעתייהו בדבר זה אם אית להו כסברת הרא"ש או כסברת הרשב"א והרשב"ץ והנה דבר פשוט נ"ל דלרבי' הטור ודאי אית ליה כאביו כדרכו בכ"מ דברא כרעא דאבוה הוא אלא לחזק הדבר ביותר וכן להביא ראיה למרן דאית ליה כסברת הרא"ש אני מוכיח במישו' מדבריה' הלא המה פסקו אם קדשה אבי' וקדשה היא עצמה ביום דמשלם ו"ח ובדקנוה ונמצאו לה סי"ב מחזקינן לה דבגרת מצפרא כרב אבל אם נתקדשה בתוך ו' חדשים הרי היא מוטלת בספק וצריכה גט משניהם ואם איתא דרבנן הטור ומרן אית להו כהרשב"א והרשב"ץ דלא סמכי' אחזקה הו"ל לאשמועינן אם נתקדשה לאחר שש ולא נראו בה סימני נערות קודם שש הרי היא מוטלת בספק וצריכה גט מספק משניהם אפילו נראו בה סי"ב ומכל שכן בתוך ו"ח דהוי ספק וצריכה גט משניהם ואם דינא דגמר' קמ"ל לפחות הו"ל לפרושי וכן לאחר שש אם לא נראו בה סי"נ מקודם אף ע"פ שנראה בה סי"ב הרי היא בספק וצריכה גט משני' עוד מצאתי דברי מר"ן מפורשי' בח"מ סי' ל"ה ס"א וז"ל קטן וכו' עד שיביא ב"ש אחר י"ג שנה גמורות ואם שהו מלבודקו זמן רב אחר שהיה לו יג"ש ובדקנוהו ונמצאו לו ב"ש הוא בחזקת גדול משעה שהיה לו י"ג שנים וכו' יע"ש הרי דבריו מפורשים דס"ל כהרא"ש דסמכינן אחזקה וליכא לחלק בינייהו ועוד דלא מצינו למר"ן לפסוק כהרשב"א במקום הרא"ש ומכל שכן דאין דברי הרשב"א מפורשים כמ"של ועוד דסבר' הרא"ש דסמכינן אחר זה היא סברא פשוטה בש"ס כהלכתה כרב דאמר דמחזקינן לה דבגרה מצפרא אבל לדעת הרשב"א והרשב"ץ צריך לחלק בשנויי דחיקי כדשנינן לעיל דשאני מיום ליום אחר אבל לסברת הרא"ש היא סברא פשוטה כדברי הש"ס ויפרש דברי הש"ס דקאמר אין בין נערות לבגרות אלא ו"ח היינו שלא נראו בה סי"ב אבל אם נראו בה סי"ב מחזקינן לה שהביאה סי"ב משעה שהיתה ראויה להביא דסמכינן אחזקה

נמצינו למדין מכל מאי דכתיבנא שהנערה הזאת שבאנו לכבודה דלדעת התוספות בפרק מי שמת ובראשם ר"י והרא"ש ורבינו הטור ומרן אית להו דקדושי הראשון הוו קדושין ודאי והיינו לאחר הבדיק' אם נמצאו לה סי"ב וקדושי שני אינם קדושין. ולדעת הרשב"ץ וגם הרשב"א לדעת מהר"י בירב צריכה גט משניהם מאחר שהגיעה לכלל שנותיה אבל אם היתה עומדת בתוך ו"ח הרי היא בספק וצריכה גט משניהם ואם נשאת לשני בלא גט מהראשון תצא משום דהוי ספיקא דאורייתא וכל זה לאחר הבדיקה אם נמצאו לה סי"ב כדתנן בגמרא דנדה בפרק בא סימן פגה בוחל וצמל וכו' ואפילו אם לא נמצאו לה אלא סימן אחד משמונה סי' שהוזכרו במשנה ובברייתא והמה כתובים בדברי הרמ"בם בפ"ב מה"א לדע' רש"י הרי היא נקראת בוגרת ולדעת התוספות והרא"ש הסו' שהוזכרו במשנה המה סי"נ ושהוזכרו בברייתא המה סי"ב ובכל א' מהם אזלינן לחומרא וכ"כ הרמב"ם בפ"ג מה"א הי"ד וז"ל היתה הבת ספק בוגרת בין שקדשה וכו' הר"ז מקודשת מספק וכו' וכוונתו לומר ספק אם עברו ו"ח של נערות או לא ה"ז מקודשת מספק דאין לפרש ספק אם היתה בוגרת בשעת קדושין או לא דלדידיה לית ליה אלא לאחר ו"ח שבין נערות לבגרות אם נראו בה מקודם ו"ח סי"נ הויא בוגרת אע"פ שלא נראו בה סי"ב כמ"ש בפ"ב מה"א וז"ל הבת מיום לידתה עד שתהא בת י"ב שנה גמורות היא נקראת קטנה אפי' הביאה סימ' אבל אם הביאה סי' מלמטה והיא מבת י"ב שנה ויום א' נקראת נערה ומאחר שתביא סי' התחתון תקרא נערה עד ו"ח גמורים ומתחלת יום תשלום ו"ח ומעלה תקרא בוגרת דאין בין נערות לבגרות אלא ששה חדשים בלבד יע"ש הרי לדעתו תקרא בוגרת אע"פ שלא הביאה סי"ב והך שמונה סי' שהביא שם לדעתו הם סי"נ ואם הביא' מקצת מהם עדיין ספק נערה או קטנה עד שתביא ב"ש או עד שתביא כל הסימנים כולם והא דקי"ל אינו בא עליון עד שיבא התחתון הכוונה היא עד שיבואו כולם אבל משכחת לה שיבוא מקצ' מן העליון קודם שיבוא התחתון יע"ש בדברי ה"המ ולדעתו נראה דבתוך ו"ח אינה נקר' בוגרת ולכאורה נראה דהוא הפך הש"ס שהבאתי לעיל דקאמר אימת בתוך ו"ח בהא קאמר רב מדהשתא בוג' וכו' השתא הוא דבגרה משמע דמשכחת לה שתהוי בוגרת בתוך ו"ח ואפשר לומר דאחר שש הויא בוגרת אפילו לא הביאה סי"ב מאחר שהביאה מקודם סימ"נ אבל אם הביאה סי"ב אפילו בתוך ו"ח מקרייא בוגרת מאותה שעה אלא דיש לדחוק מאחר דלא מצינו לרבינו הרמ"בם שהזכיר בספרו סי"ב משמע דלא מקרייא בוג' אלא לאחר ו"ח ולאחר שנראה בה סי"נ ואף ע"פ דקאמר בברייתא אלו סי"ב אפשר דרבינו נזדמנה לו גירסא