גושפנקא דמלכא (רמב"ם) כה

דנערה בתוך ו"ח מישך שייך להביא סימני בגרות ואם קידשה עצמה הוו קדושין בין לרב בין לשמואל אם נמצאו לה סימני בגרות והכי נמי אם קדשה אביה דהוו קדושין בין אם נמצאו לה סי"ב או לא והמה ס"ק. וכן למדנו מדברי הש"ס דלאחר ששה חדשים אם פשטה ידה וקבלה קדושין הוו קדושין גמורין בין לרב בין לשמואל אם נמצאו לה סי"ב וקדושי אביה לא הוו קדושין ואפי' קדם וקידשה קודם שקדישה עצמה מדפריך בש"ס בהא קאמר שמואל השתא הוא דבגרה משמע דאפילו שמואל יודה לדבר זה דאוקמינן אחזקתה

והנה מצינו לרבי' הרמ"בם שהשמיט סוגייא זו מספר תורת משה ולא קבעה להלכה וכבר תמהו עליו וחד מנייהו ה"המ אבל רבינו הטור קבעה להלכה בסימן ל"ז וז"ל קידשה אביה בבוקר וקידשה היא עצמה בערב ושניהם ביום דמשלם בו ששה חדשים שבין נערות לבגרות וכו' ובדקנוה ומצאנוה בוגרת מחזיקין אותם בחזקת בוגרת וקדושי האב אינם קדושין וכו' אבל בתוך ששה חדשים אם קידשה אביה שלא לדעתה והיא קידשה עצמה שלא לדעת אביה ונמצאו לה סי"ב הוי ספק וצריכה גט משניהם יע"ש וכן פסק מרן בשולחנו הטהור כוותי' אבל אם קידשה לאחר ששה חדשים לא פסקוה ואפשר דאתיא במכ"ש באם נתקדשה ביום דמשלם ו"ח דקי"לן כרב דמחזקינן לה בחזקת בוגרת מצפרא קודם ו"ח אם נתקדשה לאחר שש דמחזקינן לה בחזקת בוגרת וקדושי אביה אינם קדושין אפי' לשמואל כמ"ש לעיל

נמצינו למדין מהש"ס ומדברי רבינו הטו"ר ומר"ן דהבת אחר ו"ח דבין נערות לבגרו' מחזיקנן לה בחזקת בוגרת אם נבדקו ונמצאו לה סי"ב ואמרינן בודאי הביאה סי"ב קודם לזה ואפילו לא נבדקה אלא לאחר מכן זמן רב אמרינן מדהשתא בוגרת וכו' דמעמדינן לה על חזקתה ואפילו ביום דמשלם ו"ח דבין נערות לבגרות כנזכר וכן אם נתקדש' בתוך ששה חדשים וקידש' אביה או אם קבלה עוד קדושין מאחר צריכה גט. משניה' מאחר דעדיין עומדת בתוך שש וכן ראיתי להר' ב"י בסי' מ"ג בסופו שהביא דברי הרא"ש וז"ל כתב הרא"ש בתשובה סוף כלל ל"ג כיון שהגיע לכלל שנותי' ומשכחי' ליה השתא סימנים מחזיקי' ליה לגדול משהגיע לכלל שנותיו וכו' ועוד ראיה מדאמרינן בפרק מי שמת אמר שמואל בודקין לגיטין ולקידושין פי' אם הגיע לכלל שנותיו וקידש בודקים אותו אם הביא ב' שערות קדושיו קדושין והא דבדקינן ליה לאו משום דאי לא משתכחי ליה סי' לא חיישינן לקדושיו דהא אמרינן קטנה שהגיעה לכלל שנותיה אמרינן חזקה שהביאה סי' אלא להכי דאם מצאו לו שערות ופשטה ידה וקבלה קדושין מאחר שאינה צריכה גט משני ואם לא מצאו לו שערות צריכה גט משניהם דחיישינן שמא נשרו: נמצא לדעת הרא"ש אדם שהגיע לכלל שנותיו דהיינו בן י"ג שנה ויום אחד אם קידש אשה ואחר מכן פשטה ידה וקבלה קדושין מאחר ואח"כ בדקנוהו ונמצאו לו שערות קדושין שקבלה מאחר אינם קדושין דאמרינן כיון שהגיע לכלל שנותיו חזקה שהביא סי' משהגיע לכלל שנותיו ולכך אין קדושין תופסין בו ואינה צריכה גט ואם לא נמצאו לו סי' צריכה גט משניהם דחיישינן שמא היו לו סימנים ונשרו וכן הוא דעת ר"י ודעת התוס' בפ' מ"ש ע"ש ב"י

אלא דכתב עוד וז"ל כתב מורי מהרי' בי רב ז"ל הרב דוראן והרשב"א חולקים ע"ז וכתבו שצריך שיעידו עדים שהיו לה ב' שערות קודם ו"ח כדאמרינן אין בי"נ לבגרות אלא ו"ח וכ"ז שלא יעידו ע"ז אפילו תהיה בת ט"ו שנים היא בספק קדושי' ואם פשטה ידה וקיבלה קדושין מאחר צריכה גט משניהם יע"ש

ולדעתי תקשי להו דהא בש"ס קאמר קידשה אביה וכו' וקידש' עצמ' וכו' וקאמר בש"ס הלכה כרב דאמרינן מדהשתא בוגרת וכו' דחזקה שהביאה סי"ב מצפרא ולא קאמר בש"ס דמיירי שראו סי"נ מקודם דאם איתא לא הו"ל לש"ס לסתום אלא לפרש וכל שכן לאחר שש ולכאורה נראה דדבריהם הפך הש"ס דקאמר הלכה כרב ואפשר לומר דהש"ס לא קאמר אלא ביום אחד דאמרינן מאחר דאית בוגרת בפנינו בסוף היום גם בתחילת היום היתה בוגרת אבל מיום ליום אחר לא אמרינן מדהשתא בוגר' וכו' אלא אם יעידו עדים שראו מקודם שתי שערות: והנה ראיתי להרב לאשקאר בתשובה והביא דבריו מהרלב"ח שכת' הוא ז"ל ע"ד מהר"י בירב דאמר דבעינן ב' שערות קוד' ו"ח להרשב"א וכתב על דבריו גם הרשב"א לא דיבר בו' חדשים קודם וכו' דבעינן סי' להחמיר וכו' ולא סמכינן אחזקה וכ"כ בפ' מ"ש וז"ל בודקי' לקדושין אף ע"פ שהוא בן י"ג ויו"א והאשה בת י"ב שנים ויו"א ולא סמכינן אשנים לאחזוקינהו בגדולי' ובני שער להחשיב קדושיו קדושי ודאי אף להקל כגון לבטל קדושי ב' שקידש אחריו בלא גט אלא בודקין אחריו אם הביא ב' שערו' יחשבו קדושי ודאי ע"כ

הנה נראה מדברי מהר"ם שכתב גם הרשב"א לא דבר בששה חדשים והביא דברי הרשב"א בפרק מ"ש דמוכח דהרשב"א לא ס"ל כהר' דוראן אלא כהרא"ש וזה היה כונת מהר"ם להשיג ע"ד מוהר' בירב וכן נראה דאחר שכתב דברי הרש"בא כתב וכן יש מן המפרשים שכתבו שם בודקין לקדושין וכו' דכוונתו לומר דהרש"בא כוותי' ואחר זה הביא דברי הרא"ש וסברת ר"י וסברת התוספות לומר לך שכולם שוים לטובה דהיכא דנמצאו. שערות סמכינן אחזקה אפילו להקל ואמרינן מדהשתא בוגר' גם בשעת הקדוש' ראשונים אמרינן הויא בוגרת אם הגיעה לכלל שנותיה וכן מובן מלשונו דס"ל כהרא"ש מדקאמר בודקין אם הביא שתי שערות קדושי שני לא הוו קדושין וכו' דמשמע דבודאי אחר קדושי שני ואם נמצאו לו ב"ש מחזקינן ליה שהביא שתי שערות בשעה שקידש הוא וקדושיו הוו קדושין וקדושי שני לא הוו קדושין ואם לא נמצאו לו שערות חוששין לקדושי שניהם דשמא נשרו כמ"ש דבעי סימנים ואם לאו עבדינן לחומרא להצריכה גט משני דהיינו גם משני ומוכרח אתה לומר דהבדיקה דאמר היינו אחר קדושי שני דאל"ך אמאי צרי' בדיקה ומה הועיל הבדיקה והרי קדושי תורה ואפי' לא אשכחוה שערות אמרינן שמא נשרו וצריכה גט אלא ודאי בדיקה היא לאחר קדושי שני ואמרינן מדהשתא הביא ב"ש גם מקודם הביא הרי הוכחנו מלשון הרשב"א דדעתו כדעת הרא"ש דסמכינן אחזקה ואמרינן מדהשת' וכו' והיא כונת מהר"ם לאשקאר להשיג על מהר"י בירב ואפילו הרשב"ץ בעל סברא זו לא הזכיר הרשב"א ואם איתה הו"ל להביא דבריו ולהסתייע מהם: אם לא שתאמר דמהר"ב רב שמא מצא דברי הרשב"א מפו' במקום אחר וס"ל כהרב דוראן ולכך כת' בפשיטות