גושפנקא דמלכא (רמב"ם) קצז

הרמב"ם ס"ל כרבי' הטור דקאמר דברי ר"י אלא אתרתי ולא קאי אהנך ואין לומר דלעולם הרמב"ם אית ליה דלא קאי דברי ר"י אסוחרי שביעית ולעולם בסוחרי שביעית אפי' אית ליה אומנות אחרת והא דקאמר בני אדם שיושבין ובטלים וכו' מכח סברא אמרה ובמה ניכר שהם סוחרי שביעית ונפסלים עד שרואין וכו' דלא משמע כן מדברי הכ"מ שהוצרך להביא דברי ר"י על דברי רבינו ואח"ך פי' דבריו וכן מוכח מדברי בה"ג . כדלעיל וצ"ע

ורש"י פירש בד"ה המשחק בקוביא וכולן מעין גזלנין וכו' וצ"ע דאמאי נקט טעמא משום גזל וכו' ובש"ס קאמר הלכה כר"י דוקא מי שאין לו אומנות וכו' נמצא הטעם משום ישובו של עולם דאי משום גזל אפי' אית ליה אומנות אחריתי נפסל וכן ראיתי להרב שפי' על המתניתין משום ישובו של עולם וכן פירש רבינו הטור ואפשר לישב דבריו בדברי רבינו יעו"ש בכ"מ

והתוספות כתבו דכל פיסולי דמתני' פיסולי דרבנן יעו"ש ואע"ג דגם מתניתין האמורה שם בד"ה דכ"ב פיסולי דרבנן כדמוכח מהש"ס שם דגריס בה עבדים שהם פיסולי דאורייתא עדות החרש שאני משום דהו"א דכשרים מידי דהוה אקרובים לר"ש דכשרים לע"הח לכך גריס להו לומר דאפי' לע"הח פסולים יעו"ש בתוספות

ומ"ש בגמרא איכא בינייהו וכו' דגמר אומנותא אחריתי ה"ה דהו"מל א"ב דמשחק בחנם א"נ המשחק עם הגוי כמ"ש מר"ן הכ"מ לפרש דברי רבי' דמשום גזלנותא ליכא ומשום ישובו של עולם איכא אלא דנקט דבר שהוא מפורש בדברי התנא ר"י אומר וכו' אבל המקשה עלה בדעתו דר"י פליג משום דהברייתא קתני בפי' בין יש לו אומנות וכו' וסבר דרבנן היא. א"נ דקושטא קאי דהשחוק הוא ע"י מעות ומתני' סתמא קתני אפי' ע"י מעות ומשמע דקאי בין בישראל בין בגוי

שם רבי חמא בר אושעיא אמר אר"א וכו' נראה דכולהו בין למ"ד דיתקדמו יוני ליוניך בין מ"ד דאית ליה אר"א אית ליה סברת רמי ב"ח דפשוט דמתניתין משום אסמכתא דהוי כעין גזל דלמ"ד אי מקדימי וכו' פשו' הוא דטעמו משום אסמכתא כדקתני בש"ס דאי תנא תולה בדעת עצמו וכו' והוי אסמכתא כרמי ב"ח דלרב ששת כל כהאי גוונא לא הוי אסמכתא וגמר ומקני וכן למ"ד משום אר"א טעמיה משום גזל דבהדיא קתני בש"ס משום דרכי שלום ויש בהם משום גזל כמ"ש רש"י ע"ש ומדנתן טעם לשבח משום גזל משמע אפי' אית ליה אומנות אחרת כמו משח' בקוביא אלא דאינהו תרי מילי דמש' בקו' פסול משום גזל גמור דאסמכתא לא קנייא וגזל הם בידו אבל מפריחי יונים אינו אלא משום דרכי שלום ולא תקשה היינו מש"בק וק"ל אך ק"ל למ"ד אפי' שאין עסוקים בישובו של עולם תרתי למה לי ואפשר לומר דלא קאמר משום ישובו ש"ע אלא לגבי מש"בק אבל מפריחי יונים מפרש לה משום אר"א וגזל הוא משום דרכי שלום והשתא יכולני לומר דגם מ"ד דקאמר לעיל משום אר"א ס"ל במש"בק כרב ששת ובמפריחי יונים משום גזל דר"ש וק"ל ואפילו אית ליה אומנות אחרת

שם ע"ב אפי' קליפי אגוזים ורמונים וכו' ופירש"י וז"ל שאינם עשו' לכך ואקראי בעלמא הוא ע"כ ע"ש. ק"ל מאי ואפי' קליפי וכו' דקאמר ואפילו לפירש"י דקאמר באקראי בעלמא וכו' דלמ"ד משום אסמכתא אפי' באקראי נפסל ואי למ"ד משום ישושל"ע אם יש לו אומנות אחרת מאי אריא קליפי אגוזים אפילו פספסים וכו' ואפשר לומר דלא נקט להו אלא לענין חזרה כדקתני בסיפא ואימתי חזרתן וכו' ולכך אמר אפי' קליפי אגוזים דבאקראי בעלמא צריכין שבירה ואם לאו לא מקרי חזרה

והשתא ניחא דלא הקשה לו מרישא אפי' קליפי אגוזים וכו' והקשה לו מסיפא אפילו בהמה חיה וכו' משום דיכול לדחות כדכתי' א"נ יכול לומר דמאי דקאמר אפי' קליפי אגוזים וכו' אתיא כמ"ד משום ישו"ש עולם ואתא לאשמועינן אפי' קליפי אגוזים דבאקראי והו"א אע"פ דלית אומנות אחר' מאחר דאינו משחק אלא באקראי מקרי עוסק בישובו של עולם קמ"לן ודוק

שם ואפילו בחנם וכו' וזה טעם בין למ"ד משום אסמכתא ובין למ"ד משום ישובו ש"ע דמאחר שאין לו אומנות אחרת מוכרח סתמו כפי' שיעבוד בשכר להתפרנס ואינו עוסק בישובו של עולם אבל אם אינו עושה אפי' בחנם מוכרח יחזור ועוסק בישובו ש"ע

שם ואמ"ר נחמיה לא חז"ד אמרו נראה פשוט דמדקאמר ואמר"ן ול"ק ור"ן אמר וכן מדקאמר אמרו משמע דר"ן פרושי קא מפרש דברי ת"ק וכ"כ הכ"מ ע"ד רבינו בה"ע דפסק כר"ן משום דפרושי קא מפרש דת"ק. ברם ראיתי להרא"ש שכתב וז"ל אלא דבסוח"ז לבד הוא דסברי רבנן וכו' אין להוציא אסור מתחילה ואף בזה נחלק ר"ן וכו' ע"ש ואין פשט הלשון משמע כדבריו כדכתי' ועוד איך פסקו הלכה כר"ן במקום רבנן וי"ל בדוחק דכוונתו לומר נחלק ואמר דאין פי' רבנן כפשט לשונם אלא הכי כוונתם שיחזור שאמרו היינו חזר"מ וק"ל

שם כיצד אומר אני פ' ב"פ וכו' לא ידעתי מה המצוה ומה טעם יש בה לומר אני פ' וכו' מה שלא נאמר כן באחריני והיה לו לומר לא חזרת דבריהם אלא חזר"מ שיתן לעניים וכו' ממון של ז' שכנס וכו' וכ"כ הרמב"ם כותב אני פ' כנסתי וכו' הוסיף גם הכתיבה עה"ד ואפשר שיכריז כן כדי שתהיה להם ידיעה לעניים ויבוא כל אחד ויטול דזה ממון שאין לו תובעים לאפו' אחריני ממון שיש לו תובעים וידע למי יחזיר וכו' וק"ל

שם א"נ מפני דרכי שלום וכו' ממונא דקא שקלי פסלינהו וכו' והא דקאמר לעיל מאי טעמא ל"ק אר"א משום דר"ש וכו' והא מציאת חש"ו משום דר"ש ופסלינהו נראה דכוונתו לומר דלא קאי התנא בהכי בגזל דדר"ש אלא בגזל דאינו משום דר"ש אלא כאחריני משח"בק ומלוה וכו' ודאי מאי דפסיל מפר"יו היינו בהכי דלא תקדימי' יוני ליונך דהוא גזל גמור וכו' א"נ דס"ל דמקודם לא פסלי אחשוד אגזל משום דר"ש משום דחשוד אקל לא חשיד אחמור דאל"ך אמאי לא חשיב במתניתין גזלנין מציאת חש"ו ולית ליה האי סברא משום דלא שכיח' אלא טעמייהו משום דר"ש לא מקרי חשוד אממונא ולבסוף חזרו ואמרו סוף סוף וכו' ופסלום וכ"כ התוס'