גושפנקא דמלכא (רמב"ם) קנ

שלא יחזירו השטר לראובן עד שיסלק מעליו את שמעון. תשובה הדין עם לוי שזו פשרה בטעות ומסתברא לי שראובן חייב ליתן לו מדין אחריו' עד כפי כל הקרן אבל המותר שעל הקרן אני מסופק שלא יהיה בו איסור רבית וכו' וי"ל דכל שיש בו נכייתא ה"ז מכר גמור של פירות והרי הוא לגבי פירות כמכיר' עכ"ל. ופסק מור"ם בסוף סי' הנז' וז"ל מי שהשכין בית שאינה שלו ובא בע"ה והוציא הבית שלו מן המלוה והוצרך ליתן שכר הבי' שדר בו הלוה חייב להחזיר לו מעותיו למלוה גם השכר שהוצרך ליתן לו ע"כ

ויש לדקדק דאמאי לא הזכיר מור"ם בלשונו הזהב דין אחריות וגם לא הזכיר מהידיעה כלל דהרי הרשב"א לא חייבו אלא מדין אחריות וגם מטע' דהמלוה לא ידע והוזכר בתשובתו הרמתה מדקאמר פשרה בטעות מחמת שלא ידע ומור"ם סתם דבריו בתורת פיסקא בסכינא חריפא שחייב הלוה לשלם גם השכר שהוצרך ליתן לבע"ה

ואפשר לומר דס"ל למור"ם דגם בנדון זה אמרינן אחריו' ט"ס כדקי"ל במוכר שדהו ונמצא' שאינה שלו והשביח הלוקח וגם אכל פי' שחייב הלוקח לשלם לנגזל דמי הפי' שאכל ונוטל השדה והשבח וחוזר הלוקח על המוכר ונוטל ממנו כל מה שנתן לנגזל דהל' כרב באיסורי ואמרי' ביה אחריות ט"ס גם לענין הפי' והשבח. כן נמי במש' בנכייתא אמרינן אחריות ט"ס. וא"ת דשאני התם מכירה לכך אמרי' אחריות ט"ס אבל הכא הלואה מגרע גרע ואין למדים זה מזה הרי כתב הרשב"א בתשובה הנז' דמשכנת' בנכייתא מקרי מכירה ע"י הנכייתא דכל שיש בה נכייתא הרי זה מכר גמור של פירות

ומה שהזכיר הרשב"א בלישניה מדין אחריו'. אפשר לומר מאחר שהזכיר השואל בלישניה וקבל עליו אחריות לכך הזכירו בלשונו מדין אחריות אבל קושטא קאי דאחריות ט"ס הוא כמו הפירות והשבח במכירה כנז' א"נ דמאי דקאמר מדין אחריות כוונתו לומר דינא הוא שחיי' באחריות אפי' לא נזכר בשטר דאחריות ט"ס ואין כוונתו על אחריות שהוזכר בשאלה. תדע שהרי לא הזכיר דין אחריות אלא לעיל כשאמר דחייב לשלם לו עד כדי כל הקרן אבל למטה שחזר וחייבו לשלם הכל משום דמי הנכייתא שהיא כמכירת פירות לא הזכי' מדין אחריו' ואמאי איצטריך בקרן לחייבו משום אחריו' שקבל עליו ואפי' לא קבל עליו אחריות חייב לשלם לו כל הקרן כדין כל משכנתא סתם אם שטפה נהר או נפלה או נשרפה וכ"ה אם נמצאת שאינה שלו חייב לשל' לו כל הקרן כולו ואפי' לא קבל עליו אחריות דאמרינן אחריות ט"ס אלא ודאי מחוורתא כדכתיבנא

ומה שלא הזכיר ולא ידע כמו שהזכיר הרשב"א משום דהיא מילתא דפשיטא דלא עדיף ממכר שדה ונמצאת שאינה שלו דאמר אם ידע בה שאינה שלו חייב הלוקח לשלם לנגזל והמוכר פטור לשלם ללוקח מאחר דידע שאינה שלו דהו"ל המעות פקדון אצלו או הלואה ומחזי כרבי' כמ"ש רבי' הטור בסי' שע"ג ופסקו מרן יע"ש

וא"ת מנ"לן דהרשב"א ס"ל דלענין המקח בשבח ופי' אמרינן אחריות ט"ס עד שנלמד ממנו לענין משכו' דילמא ס"ל כהראב"ד דלא אמרינן אחריו' ט"ס לענין השבח והפי'. ז"א חדא דהרי ה"המ כתב על הראב"ד ולא כן פירשו המפרשים וה"המ מרגלא בפומיה דברי הרשב"א בכל מקום ולא ימנע מלהביא דבריו וודאי הוא נכלל בדבריו שכתב ולא כן פירשו המפרשים. ועוד שנית דכתב הר"בי בסי' הנז' וז"ל. ומ"ש רבינו בשם הרמ"ה וכו' הר"זה כתב דאם פירש לו את השבח ויש לו קרקע וכו' יש לו שבח דהא מ"מ שמא דזבינא איכא עליה וכ"כ ה"המ בפר' ט' מהלכות גזילו' ויש מי שכתב שאם קנו מידו וכתב לו אחריו' שיש לו שבח נכסים אע"פ שהכיר בה שאינה שלו וכ"כ הריב"ש בשם הר"ן בשם הרמ"ה והרשב"א הרי דהרשב"א ס"ל דאם קבל אחריו' אפילו ידע שהיא גזולה חייב המוכר מדין אחריו' משום דשמא דזבינא עליה מכלל דהיכא דלא ידע אפילו לא קבל אחריות אמרינן אחריות ט"ס. דאל"ך אמאי נקט בהיכא דלא ידע. וכ"ת דיש חי' בין ידע ללא ידע דבידע בעי אחריות בפירוש והיכא דלא ידע לא בעי אלא אחריו' סתם כדעת הראב"ד ז"ל ז"א חדא דלא ימנע מלהזכיר סברתו ובפרט ה"המ כנז' ועוד דמצינו באח' דאקני כתב כל מה שראוי להשתעבד אמרינן ביה אחריות ט"ס ואפילו לא נכתב אחריות כלל כמ"ש רבינו הטור בסימן י"ב והביא סברתו בשם י"א וכתב עליו הר"בי והיא דע' הרשב"א. גם אני אביא לגבי השבח והפי' אמרי' אחריו'. ט"ס אפי' לא נכתבו כלל

ואני בחפשי ראיתי להט"ז ז"ל שהרגיש בקושי זה דאמאי לא הזכיר מור"ם ז"ל דין אחריות כמ"ש בהרשב"א וכתב עליו הוא ז"ל אפשר דס"ל אחריות ט"ס והשיג על מור"ם ואמ' דאי מהא לא אריא דטע' דאמרי' אחריות ט"ס הוא משום דלא שדי אניש זוזי בכדי וכאן לא שייך הך טעמא דהא אף אם יקחנו בע"ה מ"מ לא יהיה למלוה הפסד דיחזיר לו מעותיו וגם לא ינכה לו כלום. ולא דמי למוכר שדה דאינה שלו דאף לגבי השבח אמרי' אחריות ט"ס דאנן סהדי שכל הקונ' שדה דעתו להשביחו ומטריח עצמו ומוציא ממון וכו' משא"כ כאן בנכייתא שמנכה לו דבר מועט בשביל הפירו' ששוין הרבה בודאי אינו מבקש מן הלוה שישלם לו מכיסו מה שיצטרך ליתן לאחרים יותר מהנכיותא כיון שלא יהיה לו שום הפסד דהא עכ"פ דר שם ומכניס עצמו לסלק זה דאפשר יוציא קמעא ויאכל הרבה כשלא יקחו המעות ממנו וכו' ואמאי אמרינן אחריות ט"ס כל שלא קבל עליו אחריות בפירוש וכו' והבו דלא להוסיף עלה דהיינו דווקא דקבל הלוה אחריות בפי' בשעת הנכייתא שהוא חייב לשלם לו שכר הדירה מכיסו אם יקחנו בע"ה ואז תנאי שבממון קיים יע"ש ומדין הידיעה לא הזכיר כלום דאמאי לא הזכירה מור"ם

ואח"ה הראוי' מכ"תר יש לי לעיין ולדקדק בדבריו . דאינם מחוו' לע"ד חדא במה שכתב דוקא בשקבל עליו אח' בפי' וכו' דהיכן הוזכר בדברי הרשב"א אחריו' בפי' דלא הזכיר כ"א אחריו' סתם ואם דעתו היה דבעי אח' בפי' אם כן לא על מור"ם תלונותיו כ"א על הרשב"א והוא לא העיר קשתו כ"א על מור"ם וא"ת אח' שהזכיר הרשב"א שהוא אח' בפי' דזה כוונתו ז"א דבכ"מ דמצריך אח' בפי' מוכרח הוא לכתוב ולומר עד שיקבל אח' בפי' כדי להפריש בין אח' סתם לאח' בפי' והו"ל להרשב"א לומר אח' בפי' ועוד שנית ק"ל על מאי דאמ' טעמא דאמ' אח' ט"ס משום דלא שדי איניש זוזי בכדי