גושפנקא דמלכא (רמב"ם) קכב

עליו כדרכו בכל מקום. ואפשר לומר דאם באמת כוונתו להשיג היה לו להשיג עליו בתחילת דבריו שכתב המוכר פירות וכו' ולמה תפס עליו באמצע אלא הוא מוכר וכו' אלא ודאי כוונתו לפרש וכוונתו לומר דרבינו תנא והדר מפרש דמאי דקאמר ברישא המוכר פירו' וכו' היינו שאומר לו שובך לפירותיו אני מוכר וכו' ומתחי' נקט לשון הברייתא ולכך כתב עליו הכ"מ שאין זה וכו' ועוד שכל המפרשים שמשיבין על רבינו כמו הג"מיי ומ"ע וכדומה לא הזכירו השגה זו בלשונם וגם היישוב א"ו בא לפרש דברי רבינו כנ"ל וק"ל

פרק כ"ט הי"ב קטן שהגדיל והביא ב' שערו' אחר י"ג שנה וכו' אף על פי שאינו יודע בטיב משא ומתן מקחו מקח וכו' במטלטלין אבל בקרקע אין מעשיו קיימין עד שיהיה יודע בטיב מ"ומ אחר שיגדיל ע"כ. נשאלתי בענין ראובן וכן אחיו שירשו ממורישם. חנות א' ויהי כי ארכו ימים גזר האלגוב'ירנו יר"ה והרס ונתץ החנות הנזכר מטעם שהיא עומדת במקום הלפ'לאץ והיה האלגוב'ירנו נותן להם שכירות החנות הנז' סך מה בכל חדש ועמד בן אחיו הנז' ופנה ומכר חלקו ליהודה והוא עדיין לא הגיע לכלל עשרים שנה ובא ראובן הנז' ותבע ליהודה ואמ"ל יוודע לך שהמכר הלז שמכר לך בן אחי הוא בטל מעיקרו מסיבת שעדיין לא הגיע לכלל כ'. ואף את"ל יש ממש במכר הזה אני אין רצוני להיות שותף עמך בחנות הלז. ומעתה אני נותן בה בכללותה שומא כ"וכ או גוד או איגוד בשומא הנז' ויהודה הנז' השיבו שאני אין רצוני לא למכור ולא לקנות. ונפשם לשאול הגיעה

תשובה לכאורה נראה שהדין עם ראובן וחייב יהודה למכור לו או לקנות ממנו כמ"ש מר"ן ז"ל בסימן קע"א ס"ו וז"ל א' מן השותפים שאמר לחבירו במקום שאין בו דין חלוקה וכו' מכור לי חלקך או קנה ממני חלקי בשער הזה הדין עמו וכו' עי"ש. אלא כד דייקינן שפיר נראה דבנדו"ד לית ביה דינא דגוד או איגוד דהטעם הוא שאמרו חז"ל דיכול לומר לחבירו גוד או איגוד היינו בבית או בחנות וכדומה שאינם יכולין להשתמש בו ביחד דאין להם משום היזק ראיה אבל הכא לא נשאר להם חנות או מקומה לומר דאינן יכולין להשתמש ביחד ולא נשאר להם כי אם לגבות שכירות הקרקע שהם חובעל אלגוב'ירנו לחלוק אותו ביניהם

ובענין המכר שמכר הבן הנזכר הוא דבר פשוט שהמכר בטל מאחר שלא הגיע לכלל שנותיו כ' שנה כמ"ש מר"ן ז"ל סי' רל"ה ס"ט וז"ל במה דברי' אמורי' בקרקע שלו וכו' אבל קרקע שירש מאבותיו או משאר מורישיו וכו' אין ממכרו ממכר עד שיהיה בן כ' שנה וכו' מפני שדעתו נוטה אחר המעות וכו' מיהו יש להסתפק ולומר דדוקא אם הבן גופיה חזר ברוחו ואמר אי איפשי במכירה הנז' אבל אם הבן לא חזר מי אמרי' דקרוביו ג"כ יכולין לבטל המכר או לא. וראיתי שם למור"ם ס"א בקטן שמכר קרקע שניתן לו במתנה או שקנה לו האפוטרופוס שכתב וז"ל דאין זה צריך לפנים ואין ספק דממכרו ומתנתו דקטן בטל לגמרי ואפי' אם הוא לא חזר יכולין ב"ד או קרוביו לסלק הלוקח מהקרקע וכו' עי"ש. אלא דדברי הסמ"ע צ"ע דמתחילה כתב וכל זמן שהוא שותק ולא מיחו בו קרוביו או שהלך למדינת הים אסור להלוקח לאכול פירות אבל אם רצה הקטן שתתקיים מתנתו ומתוך כך אכל הלוקח הפירות אין מוציאין מידו ואפי' חזר בו וכו' עי"ש משמע מדבריו דהכל תלוי. ברצון שיתרצה בפי' אבל השתיקה לא מהני ואסור לאכול פירות וכמ"ש וכ"ז שהוא שותק וכו' ובסוף דבריו כתב ומוכח מלשונו דאפילו דלא אמר לו הקטן בפי' לאכול הפי' אלא שהיה שם הוא וקרוביו ולא מיחו במתנה וכו' אין שומעין להם וכו' עי"ש והוא הפך דבריו שכתב מתחילה דאם שתק אסור לאכול ואפי' לא מיחו: וכן הוסיף ואמר צריך לומר דמיירי שלא אכל בפני הקטן כגון שהלך למדינ' הים או שמיחו בו הוא וקרוביו וכו' אבל אין נראה לחלק דכאן איירי דווקא שנתרצה בהדיא ורוצה שמתנתו תתקיים וכו' דזה אינו מהסברא דמסתמא כל זמן שהקטן וקרוביו כאן מסתמ' רצו וכו' דמשמע אפי' בשתיקה זכה ואין מוציאין מידו וכמ"ש בתחילה ואילו לבסוף כתב בשתיקה אסור אבל מ"מ אם רצה הקטן וכו' דמשמע שיתרצה בפי' שללו לבסוף ואמר דאין סברא וכעת אין ש"ות הרמב"ן בידי לחזות בנועם לשונו ואי לא מסתפינא אני אומר דט"ס נפל בדבריו בתחילה וצ"ע

הנה מצינו מפורש דבקטן שלא הגיע לכלל. י"ג שנים דיש יכולת ביד הב"ד וקרוביו לבטל המכר ואע"פ דהקטן לא ערער על המכר. ואם אכל הפי' אחר הערעור מוציאין ממנו הפי' שאכל. אמנם בפחות מבן כ' שמכר קרקע שירש מאביו לא נתפרש לא בדברי מר"ן ולא בדברי מור"ם אם יכולין קרוביו או הב"ד לבטל המכר ומלשונו שכתב חוזר ומוציא מיד הלקוחות וכו' משמע דהוא עצמו יכול לחזור ומי אמרי' דה"ה קרוביו וב"ד או לא. וראיתי להסמ"ע ס"ק מ"א שקרא לזה פחות מבן כ' בשם קטן שכתב או כיורד שלא ברשות מאחר דאין במכירתו כלום עי"ש. נראה דבנכסי אביו מקרי קטן וחזר דינו כקטן דעלמא ויכולין קרוביו או הב"ד לבטל המכר. וכן משמע מלשון מר"ן סי"ג שכתב מי שמכר בין בנכסיו בין בנכסי אביו ומת ובאו קרוביו וערערו לומר שקטן היה בשעת המכר ובקשו לבודקו וכו' עי"ש. ואם אינם יכולין לבטל המכר מאי אהנו להו בדיקה משמע דאם הוא קטן דהיינו פחות מבן כ' או שלא הביא ב' שערות יכולין לבטל המכר מדנקט נכסי אביו והיא ראיה גמורה דמקרי קטן בנכסי אביו נמצא דהדין עם ראובן שאמ' דהמכר בטל מעיקרו ויכול לבטלו ואע"פ שבן אחיו לא ביטל המכר הוא יכול לבטלו. והואיל ואתא לידן ענין גוד או איגוד אמרתי להעתיק פה מה שנשאלתי לבאר דיני גוד או איגוד באיזה ענין הם

תשובה אסדר לפניך דיני חלוקה ודיני גוד או"אי ולבארם ולפרשם תחלת דברי דליכא דין גוד או"אי אלא במקום דליכא ביה דין חלוקה ודבר זה ליכא לאוקומי אלא בכרם ושדה או באמצע החצר לאפוקי ארבע אמות של הפתחים ומקום הכניסה ויציאה וכגון בי"הכ ובית שער דבדברים אלו אפילו לית בהו שיעור חלוקה לית בהו דינא דגאו"אי דצריכים לתשמיש הבתים וכן אם כל א' מכיר חלקו לית ביה דינא דגאו"אי דלא שייך למימר ביה גו"אאי דיאמר לו מה לי ולך ואפי' לא הוברר לכל א' חלקו אלא יד הכל שוה בו עכ"פ בבתים ובעליות לית בהו גו"אא דיכולים לחלוק זה כנגד זה כל א' בית