גושפנקא דמלכא דרשות רלז

אל ה' מאי קיר אר"ש מקירות לבו

ומהרש"א ע"ה הקשה ע"ז דקאמר מאי האי כולי האי דחזקיה חרדה גדולה על עונשיה הקשה שאמר לו מת בעולם הזה ולא יחיה לעולם הבא מה עשה ועל מה נתחייב בעונש זה ויהי כמשיב ישעיהו על שלא עסק בפריה ורביה ועדיין תקשה מאי כולי האי אי בטל מצוה אחת ממצות התורה ותירץ דידוע בדוד נאמר שכבה וישכב דוד עם אבותיו וביואב נאמר' בו מיתה ואמרו חז"ל דוד שהניח בן ממלא מקומו נאמרה בו שכיבה יואב שלא הניח בן ממלא מקומו נאמרה בו מיתה ועל זה קאמר ליה מת אתה בעולם הזה וכו' בשביל שלא הנחת בן כמותך והשיבו דחזאי ברוח הקדש וכו' וגם אי אנסיבת אתתא כיון דלא הו"ל בנין כמותי לא אצא מכלל ולא תחיה לעולם הבא דנאמר בו מיתה וכן פירש על קרא דלעיל מי כהחכם ומי יודע פשר דבר וסופיה דקרא חכמת אדם תאיר פניו ועוז פניו ישונא חכמת אדם תאיר פניו הוא ישעיהו שהיה חכם ונביא ועוז פניו ישונא הוא חזקיהו המלך דעוז היינו מלכות דכתיב ויתן עוז למלכו ופניו ושונא שעל ידי זה בא ישעיהו אליו

ויש לנו לדעת דאיך הנביא ישעיהו ע"ה נשיא אלהים יתגאה על חזקיה מלך יהודה מלך וחכם וצדיק בשלמא חזקיהו ליכא תמיהא עליו מטעם מלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול אבל ישעיהו אמאי לא מחל על כבודו וילך אצל המלך חזקיהו דהרב שמחל על כבודו כבודו מחול וגם קשה מאי ק"ל בהדי כבשי דרחמנא למ"ל מאי כבשי איכא הכא דהא חזא ברוח הקדש דנפקי מניה בני דלא מעלי וליכא למימר בהדי כבשי דרחמנא למ"ל אלא בדבר שהוא סתום וחתום

ופירש הרב בעי"ד ז"ל בהקדים מה שהקשו המפרשים מאי עלה ע"ד ישעיה שלא ילך אצל חזקיה והא אמרו בגמרא דהוריות מלך קודם לכהן גדול וכה"ג קודם לנביא ומכ"ש דהמלך קודם לו ותירצו דוקא מלך על ישראל כולם אבל חזקיה לא היה מלך אלא על שני שבטים שנשארו בארץ ישראל והיינו טעמיה דישעיהו ולכך חשב בדעתו שהוא קודם לו במעלה

והטעם שלא מחל על כבודו להראות לו כי חטא לנפשו על ידי שלא נשא אשה שהרי בטל מ"ע דאורייתא דפריה ורביה ואף על גב דקימ"ל כבן עזאי דחשקה נפשו בתורה ופטור ואין לך מי שחשקה נפשו בתורה כחזקיה שדרשו עליו בפרק חלק וחובל עור מפני שמן שאין לך תינוקות בכל גבול ישראל שלא היו יודעים בתורה וודאי דאין עליו משפט כעובר על מצות עשה אבל מ"מ מקרי לא קיים מצות עשה דלא נשא אשה ולא קיים מצות פריה ורביה והרי זה דומה למי שאין לו טלית בת ארבע כנפות למ"ד חובת מנא שאין חייב בציצית ולא מקרי עובר על מ"ע אבל מ"מ לא קיים מצות עשה זו דהא אינו מקיים מצות ציצית וכן הדבר הזה דאף דפטור מחמת חשק ההורה מ"מ לא קיים עשה דפריה ורביה וגבי ציצית אמרינן בגמרא קטינא דלביש סדינא וכו' אמרו קטינא קטינא סדינא בקייטא וכו' שאל ענשיתו על עשה והשיבו אין בעידן ריתחא ענשינן על עשה כה"ג דציצית פטור רק מכל מקום לא קיים מ"ע ובעידן ריתחא נענש עליו וא"כ אף בחזקיה אמרינן כן מאחר שבטל מצות פריה ורביה

ואמרינן בגמרא מלך וצבור מלך נכנס תחילה לדין מקמי דלא ליפוש חרון אף וריתחא ואם כן בזה בטח חזקיהו ע"ה כי חשב שאינו עובר על מ"ע כי חשקה נפשו בתורה ובעידן ריתחא לא יענש בהיותו מלך נכנס תחילה לדין טרם דליפוש חרון אף אמנם ישעיה הנביא רצונו להוכיח את חזקיה שלא יבטל מפריה ורביה ויהיה נשמר מאף וחמה של הקדוש ברוך הוא ולמען לא יבטיח היותו מלך ונכנס תחילה לדין ע"כ מיאן לילך אצלו להורות שאין לו דין מלך שלא מלך כי אם על שני שבטים ונכנס מאוחר לדין ויהיה בעידן ריתחא אם יבטל פריה ורביה וזה כוונתו שלא הלך אצלו דמזה יודע לו דאין לו תואר מלך וענוש יענש על שבטל פריה ורביה והנה כשבא ישעיה אצלו מחמת חליו לבקרו א"ל דענוש יענש בעידן ריתחא על שבטל פריה ורביה ואין לו דין מלך שכך אמר לו ה' מת אתה בעולם הזה ולא תחיה לעולם הבא על שבטל פריה ורביה ולא נשא אשה אמר לו חזאי ברוח הקדש דיפקון בנין דלא מעלי א"ל בהדי כבשי דרחמנא וכו'

הכוונה היא דידוע הוא דלמלאכים וכן לנביאים יודעים ברוח הקדש אם יהיה האדם צדיק או רשע מאחר שהדבר גלוי לשם והוא ראה והוא ידע אם צדיק או רשע אלא דצדיק ורשע לא קאמר אבל יודע בו ואין ידיעתו מכרחת מאחר שלא הכריז עליו כשאר מדות חכם או טפש קציר או ארוך אלא שהוא יודע העתידות אם יהיה צדיק או רשע וע"י כך ידעו המלאכים וגם הנביאים ברוח הקדש. אבל אם יחזור הרשע בתשובה אין מי שיכיר כי אם השם דוקא לפי שהתשובה נגד שורת הדין שהקב"ה חותר לו חתירה מתחת כסא הכבוד מפני שמדת הדין מקטרגת ודבר זה הוא דרך נסתר לא תשורהו עין כי אם הקב"ה ברוב רחמיו וברוב חסדיו פותח להם פתח תשובה דרך חתירה מתחת כסא הכבוד שלא יקטרגו והיינו דקאמר במשנה כל השערים היו משמשים כניסה ויציאה והם מכוונים למעלה מקום ביאת צדיקים ומלאכי השרת כמ"ש זה: השער לה' צדיקים יבואו בו אבל שער שבדרום יהיה סגור כי ה' אלהי ישראל בא בו והוא שער המיוחד לבעלי תשובה אשר הקב"ה חותר חתירה להכניסם בו כי ה' אלהי ישראל בא בו הוא המכניס והמוציא בע"ת דרך זה השער מה שלא יודע לשום בריה ולכך אמרו במקום שבע"ת עומדים אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד כי שביל זה הוא מיוחד לבע"ת נעלם מעין כל בריה ואין צדיקים מגיעים לשם

ולכך אמרו במדרש בישמעאל וישמע אלהים את קול הנער באשר הוא שם ואמרו במדרש שקטרגו מלאכי השרת ואמרו וכו' והשיבם הקב"ה אני רואה מה שאין אתם רואים ולפי האמור ניחא דאמרו חז"ל דישמעאל חזר בתשובה בימי אברהם הם אביו וזה אינו ידוע למלאכי השרת כמדובר שיודעים ים ברשעתו אבל אינם יודעים בתשובתו כי ה' חתר לו חתירה מתחת כסא כבודו וזה כוונת הקב"ה אני רואה מה שאין אתם רואים שיחזור בתשובה ולכך החיה ה' אותו וכן הדבר במלך חזקיה ראה ברוח הקדש שמנשה רשע אבל לא ראה ולא ידע שיחזור בתשובה ופירש מן האשה והשיבו ישעיה בהדי כבשי דרחמנא למ"ל שמנשה יחזור בתשובה ודבר זה הוא טמון מן הנסתרות לה' ברוך הוא ודבר זה