גושפנקא דמלכא דרשות רלה

מדקאמר ושובו אלי לשון רבים דהיינו צבור ודוק

בש"ס מהר"ם גאלנטי תי' קושיית גדולה תשובה וכו' ע"פ מ"ש התוס' ז"ל בעירובין דף ק' נתערבו מתן ארבע במתנה אחת ינתנו במתנה אחת ולא יעבור בבל תוסיף והקשו התוס' וליתי עשה ולידחי ל"ת וי"ל דלא דמי לכלאים בציצית דהכא על ידי פשיעה וכו' יע"ש. נמצא דעל ידי פשיעה לא אמרינן אתי עשה ודחי ל"ת והכא גבי תשובה הוא ע"י פשיעה ואמרינן אתי עשה וכו' יע"ש בספר ישועות יעקב. והקשה עליו מהרח"א ז"ל והא גבי אונס נמי הוא פשיעה ואי לאו טעמא דאם אמרה לא בעינא ליתי לעשה הו"א דאתי עשה וכו' ותירץ דשאני אונס דא"א לבוא העשה רק אחר עבירת הלאו משא"כ תשובה דיכול להיות צדיק כל ימיו עכ"ל. והקשה הרב ישועות יעקב ע"ד וז"ל ולא ירדתי לעומק דבריו דאונס נמי אפשר לו שלא יאנוס שום אשה ולא יתחייב בעשה זה כלל דאי אמרת כיון דעשה זה היינו רביתיה ומעיקרא אינו נולד אלא על ידי עבירה עשה דתשובה נמי אינו בא לעולם אלא על ידי עבירה שאם היה צדיק כל ימיו לא שייך עשה דתשובה סו"ד לא ירדתי לסוף דעת הרב ז"ל

ואנכי איש צעיר נראה לענ"ד דכוונת הרב היא דעשה זה דולו תהיה לאשה אין לו קיום אפילו באשה הראויה לו אלא ע"י עבירה שאנסה הא לאו הכי אין לו קיום לעולם אבל העשה דתשובה אפי' לא חטא אלא שהוא צדיק כל ימיו מקיים העשה של ושבת עד ה' וכו' מאחר שהוא מקרי ושבת עד ה' דאם לא כן וכי אומרים לצדיק קום חטוא כדי לקיים מצות עשה של ושבת ואין השכל מחייב ולא ימנע לרבותינו ז"ל להזכיר דבר זה וק"ל

עוד הקשה על דברי התוס' דלעיל שתירצו דהכא ע"י פשיעה לא אתי עשה וכו' הא אונס יוכיח דאתי ע"י פשיעה. והקשה הש"ס דליתי עשה ולידחי לא תעשה וכו' ולא מלבד שהקושיא ליתא מדידיה כלל שכבר קדמוהו הראשונים וחד מנייהו הרב ש"י אלגאזי ז"ל אלא שלפי דברי הרח"א דלעיל מיתרצה דשאני אונס דלא מקיים העשה אלא ע"י העבירה אבל מתן ארבע יכול לקיים המצוה בלא תערובת

וראיתי למהר"י בן נאים בספר ישועות יעקב בדרוש התשובה שכתב ע"ד רבי יוחנן שכתב גדולה תשובה שמקרעת גז"ד של אדם והקשה בש"ס מתיבי שאלה ברורייא וכו' כתיב לא ישא פנים וכתיב ישא ה' פניו אליך וכו' עד שבא רבי עקיבא ולמד כאן קודם גז"ד כאן לאחר גז"ד ותירץ התם נמי ביחיד וגזר דין דיחיד תנאי היא דתניא היה רבי מאיר אומר שנים וכו' רבי יצחק אמר יפה צעקה וכו' יע"ש וכתב הרב הנזכר ראיתי לדקדק אמה שכתבו התוספות בפרק ב' דנדה דף ע' ע"ב דקאמר התם כתוב אחר אומר כי לא אחפוץ במות המת וכתוב אחר אומר כי חפץ ה' להמיתם בבני עלי ל"ק כאן כשעושין תשובה כאן כשאין וכו' כתוב אחד אומר ישא ה' פניו וכו' וכתוב אחד אומר אשר לא ישא וכו' ל"ק כאן קודם גזר דין כאן לאחר גזר דין וכתבו התוספו' וז"ל כאן כשעושין תשובה. ובספרי משני קושיא זו כאן קודם גז"ד כאן וכו' ותימה דבר"ה פרקא קמא אמרינן אר"י גדולה תשובה שמקרעת גז"ד ופריך השב בנתים וכו' ומשני הא ביחיד וכו' ש"מ ביחיד תשובה אין מקרעת גזר דין ובשמעתין משמע דמועלת תשובה אפילו לאחר גז"ד אפילו ליחיד דומיא דבני עלי דאילו קודם גזר דין פשיטא דמקבלת תשובה ועוד להמיתם משמע לאחר גז"ד וי"ל דסוגיא דשמעתין אתיא כרבי יצחק דאמר יפה צעקה בין קודם גזר דין וכו' עכ"ל מתוך דבריהם משמע דמאי דמשני רומיא דקראי ישא פניו אקרא דלא ישא פנים כאן קודם וכו' תרוייהו בלא תשובה אבל ע"י התשובה אפילו גז"ד דיחיד נקרע ע"י התשובה ואפ"ה אחר גז"ד לא מהנייא תשובה אדקשייא להו מההיא דר"י דפ"ק דר"ה תקשה להו שמעתין דידיה אדידיה דבשנויא חדא שמעינן ודאי דתשובה לא מהנייא לאחר גז"ד ובשנויא אחרינא משמע דמהני תשובה לאחר גז"ד אפילו ליחיד דומיא דבני עלי ולא מצי לתרוצי כמו שתירצו אלא בלא תשובה ולהכי קש"ל מדר"י וא"כ קשה טובא אמאי אצטריך קרא דלא ישא פנים לאחר גז"ד פשיטא כיון דנח' גז"ד מאחר שלא עשה תשובה איך יקרע בלא תשובה מעיקרא מאי סברי ב"ד של מעלה ולבסוף מאי סברי ועוד לפי דבריהם מאי פריך התם בראש השנה אדר"י דאמר גדולה תשובה שמקרעת מההיא דשאלה ברוריא כתיב ישא ה' פניו וכו' וכתיב לא ישא פנים וכו' ובא רבי עקיבא ולמד כאן קודם גזר דין וכו' והוצרך לשנויי הא נמי ביחיד והשתא דבלא תשובה איירי מאי פריך והא ר"י גדולה תשובה קאמר. ועוד תמיה אני בדבריהם דאינהו קש"ל אדר"י ומתרצי אההיא דר"י דקארי לה מאי קארי לה ועוד דשמעי' דהא ריב"ח שהוא תנא קאמר לה ולמאי אצטריכו לאלומי סברתו מדר"י ועיקר הקושיא מהכא לר"י דהוא אמורא ולדידיה לא תירצו כלום וכו' ואפשר דכוונתם במ"ש דמשמע כר"י הכי קאמר לר"י הוא דמשנינן כאן וכו' אבל לרבי יוחנן מצינן למימר דריב"ח לא שני הכי מעולם אלא דבתרי רומייא דקראי שני להו כאן קודם גז"ד וכו' כדאיתא בספרי' ודבריהם צריכים לי תלמוד יע"ש: ץ

ואנכי איש צעיר תמיה לי ע"ד הרב שכתב אבל לר"י מצינן למימר דריב"ח לא שני הכי מעולם וכו' דצריכין לשבש הברייתא דהא ברייתא איתא שאלו אנשי אלכסנדרייא את ריב"ח וכו' וג' דברי אגדה כתוב אחד אומר כי לא אחפוץ וכו' וכתוב אחד אומר כי חפץ ה' וכו' והשיבם כאן קודם גזר דין וכו' ועוד דמה הועלנו דעכ"פ עדיין כל הדקדוקים שדקדק בדברי התוספות קיימין ונלע"ד דלא קשה מידי ואמת הוא דכוונת הש"ס במאי שתירץ כאן לאחר גזר דין הוא בלא תשובה כמו שהבין הרב ולא קשה מידי מה שהקשה הרב דפשיטא דמאחר שלא עשה תשובה וכו' מעיקרא מאי סבר הש"ס דהא במסכת ברכות פרק מי שמתו קאמר שם אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא כתוב בתורתך אשר לא ישא פנים מפני מה אתה נושא פנים דכתיב ישא ה' פניו וכו' אמר להם לא אשא פנים לישראל אני אמרתי ואכלת ושבעת וברכת והם מדקדקים עד כזית ועד כביצה וכו' והתוספו' עצמם הקשו אמאי לא משני הכא כי התם או התם כי הכא וכו' יע"ש ואם כן לפי דברי הש"ס שאמר שהשיבם ה' איך לא אשא פנים לישראל שהם החמירו וכו' עדיין תקשה מ"מ במאי מוקמת לקרא דקאמר אשר לא ישא פנים ומוכרח אתה לומר דהמדקדקים עלייהו קאמר ישא