גור אריה על ויקרא טו:ו

אפילו לא נגע. בתורת כהנים יליף ליה מדהקיש הכתוב לטומאת הזב, דכתיב "והיושב על הכלי אשר ישב עליו הזב", הקיש הכתוב טומאה של זב דמטמאה כלי – לטומאת הכלי שמטמא את היושב, מה הזב מטמא את הכלי אף על גב שלא נגע בו . בתורת כהנים כך דרשו אצל מרכב, 'אין לי אלא שרוכב עליו ונוגע בו, מנין לעשרה מרכבות זה על זה, תלמוד לומר "וכל המרכב" (פסוק ט) ', והכי נמי יש לדרוש אצל מושב – "וכל הכלי אשר ישב עליו" (פסוק ד) לרבות אפילו עשרה כלים זה על גב זה. ומה שאמר (רש"י כאן) 'וכן המשכב', אף על גב דלא כתיב הך היקישא רק גבי מושב, כיון דטומאת משכב ומושב שוים, ילפינן משכב במה מצינו מן מושב, דאין שום פירכא להקשות: