גור אריה על במדבר טו:ד

תקריבו מנחה ונסכים. פירוש, שאין "והקריב המקריב" ענין בפני עצמו, ורצה לומר כשירצה המקריב להקריב מנחה, כמו "ועשיתם אשה" הכתוב לפניו (פסוק ג) , זה אינו, רק אדלעיל קאי, שאם יעשו עולה או זבח או במועדיכם – תקריבו לכל בהמה מנחה ונסכים, ולקבוע חובה אתא לכל המקריב זבח . ומפני שהכתוב קאי למעלה אקרא של "ועשיתם עולה", שהוא נזכר בלשון רבים, כתב נמי בלשון רבים ' תקריבו מנחה ונסכים ', ולא כתב בלשון יחיד 'יקריב מנחה ונסכים' (כ"ה ברא"ם):

והיין לספלים. ספל היה בראש המזבח שבו היה מנסך היין (סוכה מח ע"ב), ונקב היה בספל, ויורד היין דרך נקב המזבח אל תחת המזבח, לנקבים שהם לתחת המזבח עמוקים מאד . ולא היה מנסך היין על האש (רש"י פסוק י):