גבעת הלבונה ח

הקדמה

ומשה ואהרן וחור עלו ראש הגבעה [שמות י"ז

] פתח דבריך יאיר מבין פתיים ומתחלת דבריך במעשה בראשית יהי' אור משם יבינו הכל ויפתחו בדברי תורה. [מדרש תנחומא הובא ברש"י תהלים קי"ט פסוק ק"ל

] הנה כל עובר ישתומם על דברי המדרש הנ"ל האיך מוכח מזה שתחלת דברי ה' במעשה בראשית יהי אור שיפתחו בדברי תורה וגם מה הלשון יפתחו בדברי תורה והכי המצוה דלימוד התורה היא רק לפתוח בדברי תורה הרי המצוה להגות בה יומם ולילה

א) ואחשובה לבאר דברי חז"ל ומליצותם שרעיון גדול ויסודי הטמינו בדבריהם בזה, ונקדים לבאר דברי המד"ר בסדר וירא בקרא דוהוא יושב פתח האהל פתח טוב פתחת לעוברים ושבים פתח טוב פתחת לגרים יעו"ש ואינו מובן, והנראה בביאורו, דהנה כבר כתב בנועם אלימלך בפרשת וירא שם לפרש הקרא דוהוא יושב פתח האהל דהיינו שהי' בו הכנעה גדולה דאף שהי' צדיק גדול מ"מ החזיק עצמו שעדיין יושב בפתח והתחלה של הקדושה דאהל רומז אל הקדושה עכדה"ק, ולענ"ד נראה להסביר דבריו הקדושים גם לבאר עפ"ז סוף דברי הקרא כחום היום. דהנה רש"י ז"ל בפ' תבא פירש הקרא היום הזה ה' מצוך בכל יום יהא בעיניך כחדשה כאילו בו ביום נצטוית. ואינו מובן מה זה חשיבות שהיום נצטוה ולכאורה אדרבה חוק הנהוג כבר מימים קדמונים יש לו ערך רב. ושמעתי בזה מאחי מו"ר הגאון הצדיק מאוה"ג בעל אהל יהושע זצ"ל לבאר דבריו, דהנה בפיוט הרשות לחתן בראשית נאמר שם שמחים בה כחדשה ולא כישנה שעברה ואינו מובן וח"ו לומר כזה על תוה"ק שאם ישנה היא עברה ח"ו, אכן ביאור הדבר נראה לפמ"ש רבינו יונה ז"ל בשער התשובה כי מדרך התשובה היא רק לראות ולתקן מעשיו בעתיד למאוס ברע ולבחור בטוב כי אם יחשוב על מה שעבר יבא לידי עצבות ח"ו ולא יוכל לעבוד הבורא בשמחה ולכן העיקר מה דאזיל אזיל ומכאן ולהלאה חושבנא עכ"ד הר"י. [וכעין זה שמעתי משמי' דאדמו"ר הגה"ק רבשכ"י מהר"י מבעלזא זצ"ל שאמר לפרש דברי הרמב"ם שכתב דתקיעת שופר אעפ"י שחוק הוא טעם יש בה עורו ישנים מתרדמתכם והוא כמו מי שישן ואח"כ ניעור העיקר הוא לראות מה שלפניו כי בזמן העבר הי' ישן כן הבע"ת יחשוב כי בתחילה הי' ישן בשינת אולת הזמן ועתה ניעור משינתו וצריך לתקן דרכיו לעתיד עכדה"ק. ובדרוש אמרתי לרמז בדברי הרמב"ם מ"ש השל"ה הקדוש בה' ר"ה בטעם הליכת תשליך בר"ה בהיות שצריכים אז לרחמים גדולים ולוה הולכים לנהר שיש בו דגים לעורר עינא פקיחא דלמעלה דדגים אין להם שינה וע"ז נאמר עורה למה תישן יעו"ש בדבה"ק, וזהו הרמז ברמב"ם עורו ישנים מתרדמתכם לעורר רחמים גדולים והארכתי בזה] אולם באמת אם יחשוב האדם לנפשו כי מה שעבר אין לתקן א"כ שוב יתעצב אל לבו ולא יוכל לעבוד ה' בתורה ומצות כראוי. ולכן נתנה תוה"ק עצה לבעל תשובה לעבוד את השי"ת בשמחה שיחשוב בלבו כי היום ניתנה לו תוה"ק ועד היום לא הי' מוזהר ולא עבר כלל ורק מהיום נצטוה והוא מקיימה מהיום ולהבא, וזהו הכונה היום הזה ה' מצוך שתחשוב בכל יום שהתורה חדשה ובו ביום נצטוית עלי' וא"כ לא עבר עלי' מעולם ויוכל מכאן ולהבא לקיימה וללמדה בשמחה. וזה כונת והפייטן שמחים בה כחדשה ולא כישנה שעברה ואין הפירוש שעברה מלשון עבר ובטל ורק שעברה שעבר עלי' דאם היא ישנה א"כ הוא עצב דכבר עבר עלי' ורק שמחים בה כחדשה ובו ביום נצטוו עלי' ומעולם לא עברו עלי' ומבוארים דברי הפייטן ודברי רש"י ז"ל עכ"ד אחי מו"ר הגאון ז"ל

ומעתה זהו הכונה באאע"ה שהי' יושב פתח האהל שנדמה לו שהוא עדיין בפתח והתחלה של הקדושה וכדברי הנוא"ל הנ"ל דבודאי הי' אאע"ה מגודל הענוה חושב שלא קיים רצון השי"ת כראוי עד כה ולזה הי' חושב שהיום נצטוה והוא כעת בהתחלת הקדושה, ואולם המקור לזה הי' מקרא דהיום הזה הנ"ל וכפירש"י ולזה אמר הקרא כחום היום היינו דזה הי' ממש כהך קרא דהיום הזה ומובנים דברי הנוא"ל הנ"ל בצירוף ביאור הקרא דכחום היום והבן, והנה דרך הזה יונעם לבעלי תשובה כי אף שעברו על התורה מ"מ היום נצטוו ויכולים מעכשיו לסגל מצות ומע"ט ותורה וכן הגרים אף שקודם גירות עברו גם על הז' מצות מ"מ יוכלו לכנוס תחת כנפי השכינה בעצה הזו, וזהו הכונה במד"ר הנ"ל אתה פתחת דרך לעוברים ושבים והכונה עוברי עבירה ושבים ועושים תשובה יוכלו מעתה לעבוד ה' בשמחה וכן הגרים וכ"ז בעצת אאע"ה דיושב פתח האהל כחום היום וכנ"ל

ב) ונראה אה להעמיק יותר בביאור הלשון דכחום היום. דהנה כבר הביא רש"י ז"ל בריש בראשית קושית רבי יצחק דלא הי' צריך, להתחיל התורה אלא מהחודש הזה לכם, ונראה דהנה תוה"ק נמשלה לאור בקרא כדכתיב כי נר מצוה ותורה אור, והכונה לדעתי עפ"י ד' רבינו יונה הנ"ל שלא יפול לב האדם בגשתו אל הקודש לתורה בזוכרו ימים הראשונים והעצה לזה דהיום נצטוה, והנה זה הוא בבחינת אור השמש דאנו מברכים יוצר אור והיינו שבכל יום בורא מחדש דאתמול שקעה חמה והיום בהנץ יוצר האור מחדש וכן החושך כמבואר בכ"מ, וכן הוא בתוה"ק דבכל יום יהי' בעיניך כאילו היום נצטוה וזהו בחינת אור היום ומשו"ה תורה אור, ומה"ט אנו מברכים ג"כ בברכת התורה נותן התורה ולא נתן התורה משום דבכל יום נותנה מחדש, ועיין בטו"ז או"ח סי' מ"ז כתב ג"כ דנותן בכל יום ורק שכתב בדרך אחר קצת. ומעתה משו"ה התחיל השי"ת התורה מבראשית ברא שבהתחלת לימוד התורה בל יתעצב אל לבו מהימים שעברו לזה תיכף בהתחלת התורה כתיב יהי אור שהיינו שהכל בבחי' אור שבכל יום יהי' בעיניך כאלו היום נצטוה

וזה מרומז לדעתי בקרא דפ' ואתחנן וידעת היום והשיבות אל לבבך ועמד שם האור החיים מה ידע מהיום מיומים אם ישוב אל לבו יעו"ש. ובהנ"ל יבואר שהבעל תשובה לא יתעצב בימי התשובה מהימים שעברו דכבר כתבה תורה היום הזה ה' מצוך וכתב רש"י דהיום נצטוה ובדברינו יבואר היום הזה היינו כמו שהיום הזה נתהוה בכל יום ויום כמו כן ה' מצוך, וזה וידעת היום היינו הקרא דהיום הזה וגם דהוא דוגמת היום ובזה והשיבות אל לבבך דזה דרך ועצה טובה לבעלי תשובה, וזהו כחום היום דאאע"ה עמד בפתח הקדושה בבחינת חום היום וכנ"ל ומעתה מבואר דברי התנחומא הנ"ל תחלת דבריך במעשה בראשית יהי אור והיינו דהתורה פתחה בזה בכדי שיהי' דרך לבעלי תשובה וזה מבין פתיים ממנו יבינו הכל אף הבעלי עבירה לפתוח בד"ת והיינו שכעת נצטוה ועומד