גבעת הלבונה ז

וראה בנים לבניך שלום על ישראל. ולדרכינו יש לבאר על נכון. דהנה ביבמות שם קאמר אע"פ שנחלקו ב"ש וב"ה לא נמנעו ב"ש מלישא נשים מב"ה ולא ב"ה מב"ש לקיים מה שנאמר האמת והשלום אהבו וקאמר הש"ס שם בשלמא בני ב"ה לב"ש ח"ל כשרים אלא בני ב"ש לב"ה בני ח"כ ממזרים הם והוכיח מזה דלא עשו ב"ש כדבריהם יעו"ש בש"ס. והנה כבר פירשו הא דאל ההרים אשא עיני כהלל ולא כשמאי דמזה שהשי"ת הניח כל ההרים ונתן התורה על הר סיני הנמוך מכל ההרים מוכח דהלכה כב"ה שהיו ענוים ולא כב"ש וכדקאמר בעירובין הנ"ל. ואמנם כבר הקשה וכי מאחר שאלו ואלו דא"ח מדוע הלכה כב"ה וקאמר משום שהי' נוחין והיינו דאם יצא הב"ק הלכה כב"ש לא ישגיחו על הב"ק. והנה ביבמות שם קאמר דמ"ד לא עשו היא משום דלא תתגודדו לא תעשו אגודות אגודות. והנה לפ"ז אם היה הב"ק פוסק הלכה כב"ש אז ג"כ היו ב"ה חולקים אף אחר הב"ק וכנ"ל והי' בזה אגודות אגודות ולא היו נוהגין אהבה וריעות זב"ז דאף לתירוץ הש"ס דב"ש וב"ה כשני בתי דינים הוו ול"ש אגודות אגודות מ"מ עכ"פ אין בזה אהבה וריעות. ומעתה זהו הכונה במסורה הנ"ל וראה ועשה בתבניתם אשר אתה מראה בהר. והיינו דתקבע הלכה כב"ה כדמוכח מהר סיני וכנ"ל. וע"ז קאמר וראה אם דרך עוצב בי והיינו קושית הש"ס בעירובין הנ"ל וכי מאחר שאלו ואלו דא"ח מדוע הלכה כב"ה ולא כב"ש וע"ז בא הכתוב השלישי ומכריע ביניהם וראה בנים לבניך שלום על ישראל דאם נקבע כב"ש אז בע"כ ב"ה לא ישגיחו בב"ק כמו שהשיב ר"י לר"א לא בשמים הוא ושוב יהי' אגודות אגודות משא"כ אם נקבע כב"ה יהיה שלום על ישראל דלא יהיו נמנעים אלו מלישא נשים מאלו. וזה הכונה וראה בנים לבניך ואם נקבע הלכה כב"ה יוכל להיות דאעפ"י שתראה בנים לבניך עכ"ז לא יהיו נמנעים אלו מאלו ויהי' שלום על ישראל כדקאמר ביבמות הנ"ל לקיים מה שנאמר האמת והשלום אהבו ומבואר המסורה הנ"ל בדרך דרוש הלכה

ג) אולם כ"ז יוצדק למ"ד דלא עשו ב"ש כדבריהם בתר ב"ק עכ"פ. אכן למ"ד ביבמות שם דאף אחר הב"ק עשו ב"ש כדבריהם נסתרה דרכי בביאור המסורה הנ"ל אכן נראה לבאר גם אליבי' המסורה הנ"ל. דהרי כבר הבאתי דברי הש"ס ביבמות דלא נמנעו מלישא נשים לקיים מה שנאמר האמת והשלום אהבו. והנה לפ"ז למ"ד עשו ב"ש כדבריהם ומבואר דבני ב"ש ממזרים המה לב"ה ואסורים בחיתון ואיך יתכן אהבה ואחוה ביניהם. ואמנם ביבמות שם קאמר דמודעו להו ופרשו. ואמנם כמובן דבר זה גורר אחריו שנאת אחים בראותם דב"ה מחזיקים אותם לממזרים ונמנעים מהם ואין פירוד לבבות גדול מזה. ואמנם נראה דזה כונת המסורה הנ"ל, וראה ועשה בתבניתם אשר אתה מראה בהר דהלכה כב"ה וכנ"ל וקאמר וראה אם דרך עוצב בי, והיינו דבשלמא אם הי' הלכה כב"ש אין בזה חשש ממזרות דבני ב"ה לב"ש כשרים דבני ח"ל המה ובני ב"ש כשרים דהלכה כב"ש. אכן אם הלכה כב"ה א"כ כיון שב"ש עשו כדבריהם א"כ בני ב"ש לב"ה ממזרים המה, וא"כ מלבד שדבר זה בעצמו יש בו די עצב שע"י שנקבעה הלכה כב"ה נתרבו ממזרים בישראל מבני ב"ש. מלבד זה כיון שב"ה יצטרכו לפרוש מבני צרות דב"ש ויהי' מחלוקת ושנאה ביניהם ואגודות אגודות והיינו וראה אם דרך עוצב בי עי"ז דהלכה כב"ה, ובא הכתוב השלישי להסיר העצב ויגון מלב וקאמר וראה בנים לבניך שלום על ישראל ופירש ריב"ל בכתובות הנ"ל דלא ליתי לידי חליצה ויבום היינו שיהי' להם בנים ולא ימותו בלא בנים ולא יצטרכו לבא לפלוגתת ב"ש וב"ה בענין בני צרות דלא יהי' יבום כלל ועי"ז ממילא שלום על ישראל וריב"נ בא לפרש הקרא דנמשך אחרי. המסורה הנ"ל ומבואר המסורה הנ"ל לכל הדעות ודוק בזה

ומעתה יבואר הסוגיא דכתובות הנ"ל. דהמה פליגי בזה אי עשו כדבריהם או לא עשו דכבר כתבתי באות ב' דלמ"ד לא עשו ב"ש כדבריהם משו"ה קבעו הלכה כב"ה דאם היו קובעין כב"ש היו ב"ש עושין כדבריהם וב"ה כדבריהם הי' גורם מחלוקת, ומעתה נראה דרשב"נ סובר כמ"ד לא עשו ולזה פורש שלום על דייני ישראל היינו ב"ה וב"ש לקיים מה שנאמר האמת והשלום אהבו ומשו"ה נקבע כב"ה דאז ב"ש לא יעשו שוב כדבריהם ויהי' שלום ביניהם וכנ"ל משא"כ אם הי' נקבע כב"ש הי' נשאר מחלוקת בין דייני ישראל ב"ש וב"ה. אכן ריב"ל סובר כמ"ד עשו כדבריהם וא"כ עדיין גם אחר הב"ק אין שלום בין ב"ש וב"ה שהללו עמדו על דעתם והללו על דעתם. ולזה דריש הוא שלום על ישראל דלא אפי לידי חליצה ויבום שלא יצטרכו למנוע מלישא נשים אלו מאלו וכדברינו הנ"ל ומבואר היטב הסוגיא בכתובות הנ"ל עיין היטב בזה כי דרך חדש הוא בעזהי"ת ודוק כי קצרתי

ד) וחוץ לדרכינו נראה לפרש המסורה הנ"ל עפ"מ דקאמר הש"ס במו"ק ד"ח שמחים וטובי לב שנתעברה אשתו של כ"א מהם וילדה זכר ואינו מובן איך נרמז בהך דטובי לב שילדה זכר. וכתב הנועם מגדים בפ' תזריע לבאר עפ"מ דמבואר בריש נדה בטעמא דב"ש דדיין שעתן משום ביטול פו"ר דלבו נוקפו ופורש, וא"כ לדידן דקיי"ל כב"ה ומטמאין לטהרות מעל"ע ומפקודה לפקודה א"כ לבו נוקפו. אמנם מבואר בילקוט אם שמרת ז' ימי נדה אני נותן לך בן שיהא נימול לח'. וא"כ מלידת זכר יש הוכחה שלא נכשל ח"ו באיסור נדה, וזהו הכונה וטובי לב שילדו זכרים והוטב לבם שהי' נוקפם עכדה"ק והנחמדים. והנה כבר כתבתי דמנתינת התורה על הר סיני מוכח דהלכה כב"ה, וא"כ צריך בדיקה בשעת עשיית טהרות בכל פעם דהמה מטמאים למפרע וא"כ צריך בדיקה בכל עת עשיית הטהרות. וזהו הכונה במסורה הנ"ל וראה ועשה היינו בעת שתעשה טהרות החיוב לבדוק ולראות אם טהורה הוא בכדי שלא תטמא למפרע משום דהלכה כב"ה וזה נשמע מה"ס וזה בתבניתם אשר אתה מראה בהר דמהר יש ראי' דהלכה כב"ה ולזה ראה ועשה. וע"ז בא הכתוב השני כמתמה וראה אם דרך עוצב בי והיינו קושית ב"ש דאם אתה מטמא הטהרות למפרע לבו נוקפו בא הכתוב השלישי ותירץ וראה בנים לבניך והיינו שבניך יהיו בנים זכרים ומזה תנוח דעתך שתהי' לאות שלא נכשלת באיסור נדה ח"ו כדברי הילקוט הנ"ל ומבואר המסורה הנ"ל

והנני ידידו

נפתלי הירץ באמבאך ראבד"ק הנ"ל

ועל הטוב יזכר תלמידי חביבי הה"ג בנש"ק מו"ה יצחק אייזיק הכהן יאללעס שליט"א מפה"ק שטרח ויגע הרבה בהגהת ספרי ישלם ד' פעלו ותהי משכורתו שלימה מאת ה'.