גבעת הלבונה עד

יהושע הי' כ"ז שיצא לדון בדבר החדש דדיו שנשפך על שם נתקדש כמו כ"ש דמקדש שלא מדעת ומכ"ש קדושת השם. וע"ז תמה דהכא לשמה בעינין אבל שם סתמא לשמה קאי, לענ"ד נראה לקיים דברי חכמים לפמ"ש בטו"א ר"ה כ"ח בטעמא דקדשים סתמא לשמן קיימו משום דאם נזבח של"ש נפסל ולית לדבר תקנתא משא"כ במצוה יעו"ש. א"כ בכ"ש אף שאינו מקדשו הרי אפשר לקדשו אח"כ ולא נפסל עי"ז א"כ מסתמא לאו לשמה קאי ואפ"ה גדול כח כ"ש שמקדש א"כ ה"ה לענין דיו שנשפך וכבר כתבתי מזה בספרי מנ"פ ליו"ד סי' רע"ו ס"ט בתשובה. ועוד דע"כ כ"ש מקדש שלא מדעת היינו אפי' אומר בפירוש שאינו רוצה לקדש מדאמרינין בסוכה מ"ז ואי אייתי במקודשת איפסל בלינה והרי יוכל להביא במקודשת בפירוש שלא לקדש ומוכח דאף בזה מקדש ובה"ג ל"ש סתמא לשמה קאי וע"כ דגדול כח כ"ש לקדש אף בכה"ג וא"כ יתכן דבקדושת השם כן. ובגוף הדין כבר כתבתי דלענ"ד אין עצה בזה לקדש השם בכתיבה עוד ויסלח לי שהשבתי בקצרה כי טרדותי רבו אשר אין להעלות על הכתב. וזו"ז אין דרכי לפלפל מענין לענין רק מהנוגע לתכלית דבר והנני דושת"ה בלונ"ח כה"י

, הק' מאיר אריק אבדפה"ק טאורנא

עתה אהובי אחי אחרי אשר הגאון הנ"ל לא הסכים עמדי בהיתר הע"ק אין רצוני לתקוע עצמי בדבר הלכה בזה האמנם הרבה יש לי להשיב על דבריו וארשום בקצרה. הנה מ"ש דהלחיכה בודאי היא ח"ת. הנה גם אנכי פקפקתי ע"ז ועיקר סמיכתי הי' בהתירא דהע"ק כמו שביארתי בסימן הקדום ומה שהשיב הגאון הנ"ל דאין להצטרף זה לס"ס כיון דלסמ"ג וסה"ת הוה ודאי דל"מ ולשיטת שאר הפוסקים הוה ספק, הנה במחכתה"ג לא עיין בג"פ שם ודימה דהג"פ סובר דלשיטת התוס' הוה ספק ולכן כתב דבה"ג אינו ס"ס, אבל באמת הג"פ כתב שם דלשיטת הפוס' ודאי מהני הע"ק ומשו"ה כתב דהוה ספיקא דדינא הואיל וסה"ת חולק יעו"ש בג"פ. וא"כ שפיר הוה ספק ומצטרף לס"ס. ובפרט דכבר הבאתי לעיל בסי' הקודם שיטת הבית מאיר והישיע"ק דאדרבה בזה לכ"ע מהני הע"ק וא"כ עכ"פ ספיקא הוה. ומה שכתב דדברי הסמ"ק אין לצרפם לספק והביא דברי הגאון רעק"א ז"ל. הנה כבר הבאתי דברי הג"פ שהעלה שמצטרף לס"ס וכן פסק זקנינו הגאון במנחת יהודא. ובפרט שיש עוד ספק שמא הלכה כרמב"ם דבס"ת אין פסול מחמת חסרות ויתרות וכן שיטת מהרי"ק שהבאתי לעיל דבכגון דא גם החולקים על הרמב"ם מודים וא"כ מכל אלו השיטות עכ"פ יש ספק א' והספק השני שמא מהני הע"ק ושפיר הוה בזה ס"ס גמור, ומ"ש הגאון הנ"ל להשיב על דברי דזה לא הוה ס"ס בידים לכתחילה דבנ"ד הוה כדיעבד שלא יצטרך להביא לידי גניזה וע"ז הביא מתוס' זבחים דף ע"א דלא עבדינין תקנתא ברעי' כיון דגם אחר רעי' לא משתרי אלא מטעם כל דפריש ומכ"ש כאן דאחר התקנה דהעברת דיו מותר רק מטעם ס"ס. אני תמה מאוד עליו מזה מלבד מ"ש לעיל דאין זה ענין להא דאין עושין ס"ס לכתחילה דהדבר כבר נעשה ואנו רוצים כעת לתקן הדבר זה לא נקרא לכתחילה, ובשגם דהרי הבאתי בתשובה דברי הח"מ בסי' קכ"ה וכ"כ הב"ש שם דזה הוה דיעבד אם נצריך גניזה לדברים שבקדושה יעו"ש והגאון הנ"ל כנראה עיין בדברי רק במרוצה כאשר העיד על גודל טרדותיו ולזה לא ראה שהבאתי דברי הח"מ המפורשים בזה. ומה שהביא מדברי התוס' בזבחים ע"א. הנה מלבד דשם כתבו התוס' זה משום דיש חשש תקלה ברעי' כמבואר בדבריהם שם, ואולם מלבד זה הנה לדעתי כוונת התוס' שם משום דכיון דאף אחר הפדיון. נצטרך לבא לכל דפריש א"כ מה נועיל בתקנתא דרעי' הרי אם נאמר כל דפריש א"כ שוב מותר להקריב בלא רעי' ע"י כל דפריש מרובא פריש וא"כ שפיר כתבו התוס' דבה"ג לא עבדינין תקנתא דרעי' דממ"נ אם נאמר כל דפריש מדוע לא יקרבו מכח זה עיין בדברי התוס' שם ומבואר דזה בודאי סברתם ואין זה ענין לנ"ד ואני תמה מאוד עליו בזה

ואולם עכ"ז לא מפני שאנו מדמין נעשה מעשה במקום שהגאון הנ"ל שנוסף על גאוניותו הנהו מפורסים למובהק בהוראה לא הסכים ע"ז ולכן אף דאם לדין יש פירכא על דבריו עכ"ז אין רצוני לסמוך עלי בדבר הזה. וכבר אמרתי לפרש דברי הש"ס בפסחים דף ק"ה ע"ב אנא לא חכימאה אנא ולא חוזאה אנא כו' אלא גמרנא וסדרנא אנא וכן מורין בבי מדרשא כוותי יעו"ש והנה הלשון הזה אין לו שום פירוש ורש"י פירש סדרנא אנא מסדר שמועות לפני רבותי תמיד ורשב"ם גורס אלא מסדרנא אנא ומפרש כל עניני סדרי ברכות נתתי לב לבררם כו' יעו"ש ברשב"ם והרואה יראה שאין שום פירוש לדברי הש"ס. ואמרתי לפרש דהנה הוא אמר להם הדין והמה הקיפוהו חבילי קושית וע"ז השיב להם לא חכימאה אנא כו' אלא סדרנא אנא והכונה עפ"מ דמבואר בירושלמי הוריות פ"ג ה"ח תני הסדרן קידם לפלפלן יעו"ש במפורשים שמסדר הלכות ובקי הוא יותר מחכם חריף ומפולפל יעו"ש והוא כעין המבואר בש"ס דילן בהוריות סיני ועוקר הרים סיני עדיף יעו"ש וזהו פירוש דבריו לא חכימאה אנא לפלפל ולהקשות רק סדרנא אנא והיינו סדרן כלשון דירושלמי וזה עדיף יותר מחריף ומפלפל ולזה וכן מורין בבי מדרשא כוותי ומבואר לשון הש"ס הנ"ל ובעזה"י אנהרינהו לעיינין ומשמיא זכו לי הפירוש הזה. ומכ"ש שהגאון הנ"ל הוא מרא דכולי בי'. ולזה אהובי אחי יעיין בדבר עם הרב המורה שליט"א ותעשו כאשר תמצאו לנכון לפניכם. וה' יעזרינו עדכ"ש שלא נכשל בדבר הלכה ח"ו ונזכה לכוין לאמיתה של תורה ולאסוקי שמעתתא אליבא דהילכתא

ומאפס יותר הנני אחיו הדוש"ת באה"ר

נפתלי הירץ באמבאך החופ"ק

הערה

והנה כעת בעת הדפסה הגיעני בענין הזה אי מותר ומועיל העברה בקולמס קונטרס נחמד מחתני חביבי הרב הג' החריף ובקי עדיו לגאון ולתפארת מו"ה יוסף מרדכי בלום שליט"א האבד"ק גאליגורא והאריך בזה בחריפות ובקיאות נפלא בדברים ערבים. ואעתיק פה דבר אחד מקונטרסו הנ"ל וז"ל. הנה נראה לכאורה להביא ראי' דמותר להעביר בקולמס על השם הקדוש ואין בזה משום מוחק מהא דשבת ק"כ בהא דהי' שם כתוב על בשרו ונזדמנה לו טבילה של מצוה כורך עלי' גמי ויורד וטובל ר"י אומר יורד וטובל כדרכו ומסיק הש"ס דפליגי אי טבילה בזמנה מצוה ופליגי אי צריך לאהדורי אגמי וסוברים חכמים דלאו מצוה וצריך להמתין עד שיהי' לו גמי ור"י סובר דא"צ להמתין יעו"ש. ויש להקשות דהרי הש"ס הקשה שם דדיו הוה חציצה ואיך טובל ומשני בלחה דאינה חציצה וא"כ איך אפשר לחכמים להמתין עד שיהי' לו גמי הרי אז שוב יתייבש הדיו ויהוי חציצה ולא יוכל לטבול כלל וא"כ הי' להם להתיר לטבול תיכף דאם ימתין על נמי בודאי תתייבש הדיו והקושי' עצומה. אכן נראה דהנה בחידושי מאירי בשבת שם כתב בשם מפורשים דאף אם נתיבש הדיו אם מעביר בקולמס אח"כ שוב גם הדיו התחתונה נתלחלח והוה לחה יעו"ש. וא"כ שפיר סוברים חכמים דצריך להמתין ואי דהדיו תתייבש ותחצוץ. אמנם הרי יוכל להעביר בקולמס ותלחלח שוב ולא תחצוץ. ומעתה כ"ז אם מותר להעביר בקולמס על השם ול"ה מוחק אמנם אם נאמר דאסור להעביר בקולמס על השם א"כ שוב קשה קושי' הנ"ל ובע"כ