גבעת הלבונה עב

ס"ת ידחה כקושית הטטו"ד הנ"ל ול"ש לומר דל"ה בעידנא דהרי העשה מקיים בכל זמן היות אצלו הס"ת דהמצוה אינה רק הכתיבה רק גם שיהי' לו הס"ת והלאו עובר רק בפעם א' וכנ"ל. ובל"ז בה"ג שהמחיקה הוא ע"י הע"ק הוה ג"כ שפיר בעידנא כמ"ש בטטו"ד שם ג"כ, ואין לומר דאפשר לקיים שניהם באחרת דז"א דכבר כתב הגאון בטטו"ד שם דכיון דצריך גניזה לא נקרא אפשר לקיים שניהם בהיתר

אכן נראה דל"ש לומר בזה עדל"ת להמבואר בזבחים צ"ז דאין עשה דוחה ל"ת שבמקדש וא"כ הרי הלאו דלא תעשון כן עיקרו לנותץ אבן במקדש וגם איסור מחיקת השם נלמד ממנו ועכ"פ עיקר הלאו הוא לאו שבמקדש ולא ניתן לדחות א"כ גם האיסור דמחיקת השם אע"ג דאינו במקדש ג"כ אינו נדחה כיון דלאו הזה לא ניתן לדחות והרי גדולה מזה כתבו תוס' בעירובין י"ז ע"ב ד"ה לאו דאם בלאו יש ג"כ מיתת ב"ד שוב גם במקום דליכא מיתת בי"ד אין מלקות.. וכעין זה בשבת דפ"ה וחולין דף פ"ב בתוס' לענין הלאו דלא תשיג הואיל ובכללו ג"כ ניתק לעשה א"כ הלאו הזה לא נאמר למלקות וגם בכלאים אין לוקין וכ"כ בפסחים כ"ב ע"א ד"ה אותו יעו"ש. וכמו כן בנ"ד הלאו הזה לא נאמר לדחות מפני עשה. ומעתה נראה עפמ"ש אחינו הגאון ז"ל באהל יהושע בסי' כ"ג בהא דפריך הש"ס בגיטין ולעבור עליו בקולמס דאם יש עצה להעביר בקולמס צריכין הע"ק ובל"ז אסור לקרות בו יעו"ש. ומעתה לפ"ז כיון דאסור לקרות בלא תיקון אף דהוא רק מספק שמא לא נכתב לשמן מ"מ עכ"פ כיון שאסור לקרות בו שוב ההעברה בקולמס הוה תיקון ודאי והאיסור רק ספק דהרי אם הס"ת כשר ונכתבו לשמן שוב אין איסור בהע"ק דאם האות כשר ל"ה הע"ק מחיקה וכנ"ל באות הקדום וא"כ הרי כבר כתב זקנינו הגאון ז"ל במנח"י חיו"ד סי' ע"ט להוכיח דספק ל"ת שבמקדש נדחית מפני עשה יעו"ש וא"כ בנ"ד דהעשה ודאית והל"ת רק ספק שפיר מותר למחוק לצורך תיקון ושפיר פריך הש"ס וליעבור עליו בקולמס ומיושב קושית המשנת חכמים הנ"ל בדרך הפלפול, והן עתה בנ"ד ג"כ כיון דהעשה הוא עשה ודאית דכ"ז שלא יתקן לא יקרא בו והלאו הוא ספק דשמא כשר בל"ז שפיר כשר להעביר בקולמס ואין בזה חשש מחיקה כלל. וממ"נ מותר להעביר בקולמס וכנ"ל

ג) ונראה עוד להביא ראי' לזה דבמקום שהפסול משום ח"ת מועיל העברה בקולמס דהנה כבר הבאתי בסי' הקדום קושית המרדכי לשיטת הסוברים דאף בנכתב בהכשר נפסל אח"כ בח"ת מהך דמ"ס דטפת דיו שנפלה על הכתב מותר למוחקו ותירצתי דמיירי במוחקו כולו כאחד וכנ"ל בסי' הקדום. אולם כ"ז יתכן לפירושו של הגאון ביאור מרדכי שם לקושית המרדכי אכן לעניית דעתי נראה דהמרדכי כונה אחרת הי' לו בקושיתו וכיון לקושית הש"ג בפ"ד דשבועות על המ"ס דאי מיירי שהדיו מחקה וטשטשה האותיות א"כ מדוע הוצרך להתיר משום דהוה לצורך תיקון הרי כבר נמחק יהוא ובל"ז מותר למוחקו יעו"ש בש"ג שהאריך בזה וכן הביא הב"י ביו"ד רע"ו בשם הר"י אכסנדרני דשם בטלה צורת השם ויכול לגררה. אולם עפ"ז יוקשה קושית הש"ג דא"כ בל"ז מותר ולמ"ל הטעם דצורך תיקון והגה"ק בדברי חיים בח"ב יו"ד סי' קכ"א פלפל בזה בדברי הבני יונה אי שייך בה"ג איסור מחיקה ולפלא שלא הביא מדברי הש"ג שפלפל מזה באורך. ועכ"פ יש לומר דקושי' זו הי' קשה להמרדכי ולזה פירש דבאמת לא נמחק האות ורק נפל טפה אצל האות והו"ל דין נטפל ובפרט דצריך לנגוע גם בגוף האות ומשו"ה הי' אסור ומותר רק משום דצורך תיקון ולזה הק' דשוב הוה ח"ת לשיטת הסוברים דאף בה"ג הוה ח"ת וזהו לענ"ד כונה נאותה בדברי מרדכי וא"כ שוב יוקשה קושי' הנ"ל ובזה ל"ש תירוצי הנ"ל בסי' הקדום. ולכן נראה להביא ראי' מכאן לשיטת הפוסקים הנ"ל דמחמת פסולא דח"ת מהני הע"ק וכאשר ביארנו דגם בשם הקדוש מותר וא"כ שפיר אחר המחיקה יש עצה להעביר בקולמס ויוכשר גם משום ח"ת ומשו"ה הוה המחיקה צורך תיקון ומיושב קושית המרדכי. ומעתה שוב יש ראי' גדולה לדברינו דאם נאמר דגם בנעשה אחר הכתיבה פסול משום ח"ת שוב מוכח ממ"ס דמותר להעביר בקולמס ומועיל. והגם דהסה"ת הוא סובר דפסול בה"ג וסובר ג"כ דאינו מועיל הע"ק לפסול ח"ת. אמנם שאר הפוסקים בודאי יש לומר דס"ל כמ"ש דע"כ מוכח חדא מהני תרתי

ד') ונתתי שמחה בלבי בראיתי דיש להביא ראי' גדולה לדברינו דמהני הע"ק לשם שנפסל מחמת ח"ת ואין בזה איסור משום מוחק או משום זא"ו. מדברי רבינו הגדול הרא"ש בתשובה כלל ג' והובא דבריו ג"כ בטור יו"ד רע"ו שכתב וז"ל וגם בשם אם גרר הדביקות כשר וא"צ להעביר עליו קולמס ולקדשו כי נכתב כהלכתו בקדושת השם אלא שהאותיות לא הוה כהילכתן וכשתיקן האותיות הי' השם בקדושתו עכ"ל בסי' י"א שם. והנה לכאורה דבריו תמוהים מאוד דמשמע מדבריו דאם השם לא הי' בקדושתו הי' מועיל הע"ק לקדשו והאיך אפשר לומר כן והרי הרא"ש עצמו כתב בפ"ד דגיטין דהלכה כחכמים דאין השם מן המובחר ואף בגט פוסל דל"ה כתב יעו"ש ברא"ש ונושאי כליו, ומדוע כתב כאן דא"צ להעביר בקולמס הרי אין זה מועיל כלל ולפלא שלא העירו בזה מפורשי הטור שם. אכן בדרכינו הנ"ל מתורץ לנכון. דהרי באמת שם עיקר החשש דע"י שגירר הדביקות נעשה ח"ת וא"כ הרי כבר הביאו האחרונים דעת השב יעקב בתשובה דבפסולא דח"ת אין על השם שים קדושה כלל ומותר למוחקו אף בלא צורך תיקון. וא"כ אם הי' בכאן פסול משום ח"ת הי' צריך להעביר בקולמס וכדברינו הנ"ל דעל פסולא דח"ת מועיל הע"ק גם בשם הקדוש. ולזה כתב הרא"ש דבדביקות דבאמת ל"ה ח"ת א"צ להעביר בקולמס כיון דל"ה ח"ת א"כ השם בקדושתו רק שהאותיות ל"ה כהילכתן וכשתיקן הרי השם בקדושתו דאין זה ח"ת ול"ב הע"ק. ומעתה מפורש מדברי הרא"ש דבפסולא דח"ת מהני הע"ק דאל"כ אין פירוש לדבריו. ואדמה שאם הבית מאיר והישויע"ק הי' רואים דברי הרא"ש הי' שמחים בדבריו דמפורש בדעתו כדבריהם ויש עמוד גדול הרא"ש לסמוך עליו. ובאמת שמדברי הרא"ש מוכח ג"כ שלא כדעת הגאון רעק"א בתשובותיו בסי' ט' דלטעם דזא"ו גם אם השם כשר אין להעביר בקולמס עליו ואחינו הגאון ז"ל באהל יהושע שם חלק עליו רק שלא הביא ראי' לדבריו וחלק עליו מסברא. ובאמת מדברי הרא"ש מוכח דמותר דהרי כתב וא"צ ומשמע דאם רוצה מותר ורק שא"צ והרי אסור להעביר בקולמס משום זא"ו וע"כ דאין בזה שום איסור וכדברי אחינו הגאון ז"ל ודוק

ה') אחרי העליתי כ"ז מצאתי להבית אפרים בחיו"ד סי' ס"א וס"ב האריך בעובדא כזה שבאה לפניו ונראה מדבריו שם ג"כ דבנ"ד הוה ח"ת ופוסק שם למחוק ע"י קטן והגה"ק בדברי חיים סתר דבריו דאדרבה ע"י קטן חמור יותר והאמנם הרבה יש להאריך בדבריו היקרים ואולם אקצר כי כבר הארכתי בזה ואעורר רק על דבר אחד שראיתי שם תמה בהא דדחיק הש"ס בריש יבמות מנ"ל דעשה דוחה ל"ת ומדוע לא יליף מסוטה דאמרה תורה ימחה שמו ודוחה הלאו דמחיקת השם והאריך בזה הרבה אי זה הוה מצותו בכך יעו"ש. ואנכי לא אבין מה זה ענין לעשה דוחה ל"ת דכ"ז שייך רק בלאו שהוא ככל הלאוין שבתורה בזה הי' מקום לומר דתלוי בענין עשה