גבעת הלבונה ו

ובכדי למלאות הגליון אציגה בזה מה שהשבתי לכבוד ידי"נ הרב החריף המופלג מו"ה ארי' דייב וויינשטאק שליט"א מפה"ק על אשר שדר לן חורפא ומיתקא בביאור דברי הש"ס בעירובין י"ג אלו ואלו דא"ח והלכה כב"ה ופריך וכי מאחר כו' ומשני מפני שנוחין הן ועלובין הן וכו' שכל מי שמשפיל עצמו הקב"ה מגביהו כו' ועדיין אינו מובן וכי בשביל כך הלכה כב"ה מפני שנוחין הם, וביאר דבאמת על הקרא דלא בשמים הוא יש ב' פירושים אחד דאין משגיחין בב"ק כמבואר בב"מ נ"ט, והשני דלא תמצא באלו שמגביהין דעתן כשמים כמבואר בעירובין נ"ה. ומעתה אם יכריע הבת קול כב"ש לא הי' משגיחין ע"ז דממ"נ אם הפירוש דלא בשמים הוא דאין משגיחין בב"ק בודאי דאין הלכה כב"ש ואם הפירוש כבעירובין נ"ה הנ"ל א"כ בודאי דהלכה כב"ה שהי' נוחין ועלובין, ואולם אם הב"ק קובעת הלכה כב"ה שפיר הלכה כיון שהיו נמוכי הרוח ויש לומר הפירוש כדקאמר בעירובין הנ"ל וממילא משגיחין בב"ק. וזהו הפי' בגמרא דכשרצו לקבוע הלכה למעשה בע"כ הי' מוכרחין לקבוע הלכה כב"ה ולזה יצא הב"ק הלכה כב"ה מפני שהיו נוחין ועלובין עכ"ד

א) וזה אשר השבתיו. אמנם דבריו נחמדים ויישר כחו שהודיעני מרגניתא טבא הלזו. ואולם כבודו דלה לנו כספ"א ואנא אשכח מרגניתא תותי' ליישב בזה הקושיא העצומה שהקשו תוס' ביבמות י"ד בהא דקאמר שם דפליגי אם עשו ב"ש כדבריהם או לא עשו דמ"ש דלא קיי"ל כר"א אף שיצאה ב"ק דהלכה כמותו וכב"ה קיי"ל משום שיצאה ב"ק והרי ממ"נ אם אין משגיחין בב"ק גם כב"ה אין הלכה ואם משגיחין א"כ גם כר"א יהי' הלכה יעו"ש, ובהנ"ל מתורץ דר"א דהי' מתלמידי ב"ש שפיר ממ"נ אין הלכה כמותו משום הב"ק וכנ"ל. אכן ב"ה שהיו נמוכי הרוח שפיר הלכה כב"ק ואף דלא בשמים הוא בזה אמרינן דהפירוש כבעירובין הנ"ל וכנ"ל ומיושב היטב

ב) ובזה נראה לבאר הסוגיא דכתובות דף נ' דפליגי בקרא דוראה בנים לבניך שלום על ישראל דריב"ל דרש כיון שבנים לבניך שלום על ישראל דלא אתי לידי חליצה ויבום. ורשב"נ אמר כיון שבנים לבניך שלום על דייני ישראל דלא אתי לאנצויי יעו"ש. ואינו מובן במה פליגי. וגם גוף דבריהם אינם מובנים. דלדברי ריב"ל דכיון דלא אתי לידי חליצה ויבום שלום על ישראל אינו מובן מה ענין יש ענין חליצה ויבום לשלום או מחלוקת ועיין מהרש"א בח"א שם והמעיין ברש"י תהלים שם כתב בקצרה דיבואו לקטטה ע"י חליצה ודבריו אחדים ויחדיו יהי' תמים עם ד' מהרש"א ועדיין אינו מובן. גם הא דרשב"נ דשלום על דייני ישראל אינו מובן ורש"י פירש דלא אתי לאנצויי מי קודם בנחלה. והמהרש"א תמה דהרי דיני נחלה מפורשים בקרא וגם בפירושו שם לא נחה דעתי דמדוע בזה שלום על דייני ישראל הרי עיקר המחלוקת היא בין היורשים ומדוע דוקא שלום על דייני ישראל, אכן עפ"י הנ"ל נראה לבאר. ונקדים לבאר המסורה שהביא הבעה"ט בפ' תרומה ג"פ וראה. וראה ועשה בתבניתם אשר אתה מראה בהר. וראה אם דרך עוצב בי