גבעת הלבונה סד

וא"כ שפיר אסור דהמדיר גדול הוא. אכן לשיטת הר"ן בנדרים ט"ו שם דהמודר לוקה יוקשה מאוד. ואולי יש לחלק דשם בנידון המג"א א"א החינוך מצוה בענין אחר כגון בק"פ שכתבו התוס'. ובכאן יוכל ללמוד מאחר, אולם לדברי הרי"ו שהביא המג"א שם לענין תקיעה בשבת קשה דזה ג"כ אפשר לעשות ביום החול שיתחנכו בתקיעה ונהי' מוכרחים לומר דהר"ן חולק ע"ז. ועדיין יוקשה דהרי לא מכל אדם זוכה ללמוד. אולם הרי יכול לקבל שכרו והרבה יש להאריך ואקצר

והנני מורך הדו"ש וכותב בנחיצה

נפתלי הירץ באמבאך

סימן ט

א) נתתי לבי לעיין במה שהעירני אחי מו"ר הגה"ק זצלל"ה בהיותי אצלו באשפצין בעת חליו. לעיין במה שהעיר הגה"ק מסאכטשוב זצלל"ה בעל אבני נזר בהא שהביאו התוס' בעירובין צ"ז בשם רבינו אלי' דקשר של תפילין צריך לעשות בכל יום בעת הנחתן דהמצוה של וקשרתם היא בכל יום והקשו עליו דלדבריו מדוע בחדשות פטור משום דאסור לעשות הקשר והרי כיון שצריך לסותרו בכל יום א"כ הוה קשר שאינו של קיימא ומותר לעשותו בשבת ומדוע חדשות פטור להכניסן וע"כ דהקשר א"צ לעשותו בכל יום ומשו"ה פטור דהוה קשר של קיימא. וע"ז העיר דהרי גם להר"ת עכ"פ נהי דא"צ לסותרו בכל יום ולעשות קשר אבל אם רוצה לסתור הקשר בכל יום ולעשותו מחדש אין כאן איסור וא"כ עדיין יוקשה מדוע חדשות לא הרי יוכל לעשות הקשר על דעת לסותרו אח"כ ביום מחר וא"כ שוב הוה קשר שאינו של קיימא ומותר לעשותו בשבת. והוכיח מזה דבאמת לשיטת הר"ת דא"צ לעשות הקשר בכל יום בע"כ דלא רק דא"צ ורק דאסור לסותרו ולקושרו מחדש כיון דיהי' קשר שאינו של קיימא ולשיטה זו באמת בעינן בתפילין קשר של קיימא דאל"כ לא הוה וקשרתם דאין זה קשירה וא"כ אם יכוין לסותרו מחר לא יקיים בזה מצות תפילין ושוב אסור להכניסו מרשות הרבים לרשות היחיד, ועפ"ז קורא תגר על מנהג העולם שאם שואל אחד תפילין אצל חבירו ואין הקשר מתאים אליו הוא משנה הקשר ועושהו לפי מדתו ואח"כ כשמחזיר התפילין לבעליהם המה משנים שוב הקשר. דהרי כיון שהשואל מחויב להחזיר התפילין לבעליהם והבעלים יסתרו הקשר ויעשו קשר אחר א"כ הוה קשר שאינו של קיימא ואינו יוצא בזה ידי מצות תפילין לדידן דקיי"ל כר"ת וא"כ נמצא דאם שואלין תפילין מאחרים וצריך לשנות הקשר אין השואל יוצא כלל בתפילין אלו והעולם אין נזהרים בזה עכ"ד הגה"ק הנ"ל ואחי הגה"ק ז"ל העירני לעיין בזה וליישב מנהגן של ישראל ונצטער שאין ביכלתו לעיין בזה כי הרופאים פקדו עליו שלא לעיין בשום דבר ולזה העירני לעיין בזה

והנה האמנם לא ראיתי דברי הגה"ק הנ"ל כי אין ספרו תח"י עכ"ז בהיות שנוגע למנהגן של ישראל וגם דבר שנצטער עליו אותו צדיק אחי הגאון ז"ל אמרתי לעיין בדבר ותלי"ת עלה בידי ליישב הקושיא והנח להם ישראל אם אינם נביאים הם בני נביאים ומנהגן של ישראל תורה היא ואען ואומר. דהנה בגוף קושיית הר"ת על רבינו אלי' דהרי הוה קשר שאינו של קיימא נראה לכאורה לתרץ דהנה גוף הטעם דקשר שאינו ש"ק מותר לעשותו בשבת לכאורה אינו מובן דבשלמא להסוברים דקשר ש"ק הוא רק אם הוא מעשה אומן שפיר מובן החילוק. אמנם לשיטת הסוברים דעיקר הדבר תלוי אם עתיד להתירו או לו כמבו' באו"ח שי"ז וכנראה גם התוס' בכאן אזלי בשיטה זו אינו מובן מדוע אם עתיד להתירו בעוד יום או ז' ימים כפי השיטות באו"ח שם מדוע עי"ז פטור ולא ראיתי מי שיבאר הדבר. ולענ"ד נראה דהנה מצאתי להרשב"ם בב"ב דף נ"ב ע"א בד"ה דבי דרי שכתב שם דבר חדש דכל תיקון שסופו לסתור אינו אלא קלקול ומעיקרא לאו מתקן הוא יעו"ש והסברא בפשוט כמו דקיי"ל בסותר ע"מ לבנות ומוחק ע"מ לכתוב בשבת דחייב הרי דבכל דבר אזלינין בתר סופו של דבר ואם סותר ע"מ לבנות הוה בונה א"כ ה"ה בהיפוך אם מתקן ע"מ לקלקל ג"כ אזלינין בתר סוף המעשה דהיתה במחשבה תחילה ומעיקרא מקלקל הוא ומובן טעם הרשב"ם. וא"כ שפיר מובן הטעם דבקשר שעומד להתירו פטור עליו בשבת משום דהוה מקלקל וכדברי הרשב"ם וזה טעם חדש בעזה"י ומעתה לכאורה לפ"ז זהו רק בשאר קשר אמנם בתפילין להסובר דצריך לקשור בכל יום א"כ שפיר הוה קשר אף דעתיד להתירו מ"מ הרי התרה זו היא לצורך קשירה מחדש ביום מחר וא"כ אדרבא גם ההתרה נקראת קשירה כמו בסותר ע"מ לבנות במקומו והגם דלא מצינו בסתירת קשר ע"מ לקשור דיהא מלאכה כמו בסותר ומוחק אבל עכ"פ הקשירה בודאי דהוה מלאכה אף דעתיד להתירו משום דגם ההתרה תהי' ע"מ לקשור מחדש וא"כ לכאורה מיושב קושיות התוס' על רבינו אלי' דבתפילין שפיר חייב גם בכה"ג אף דעתיד להתירו. אכן נראה בדעת התוס' שהקשו שפיר דבשלומא אם הקשר השני הי' של קיימא ואינו עומד להתירו שוב שפיר הי' מקום לומר דגם הראשון הוה קשר. אבל לשיטת הרבינו אלי' דצריך להתירו בכל יום א"כ גם הקשר השני אינו של קיימא דעומד להתירו אף דשוב עומד לקשור אבל שום קשר אינו באופן שלא יהי' עומד להתירו א"כ שפיר לא הוה מתקן ושפיר הקשו

ומעתה כ"ז לשיטת רבינו אלי' אבל לדידן דא"צ קשירה בכל יום א"כ נהי דזה הקשר שעושה כעת יכול לעשות על דעת לסתור אח"כ אבל ביום מחר הרי יצטרך לקשור מחדש וזה הקשירה שוב תהי' של קיימא והא ודאי דלא מהני לזה דעתו שבכל יום יקשור ויסתור כיון שמצד הדין אין צורך בזה בודאי לא יזכור לעולם לסתור בכל יום ובפרט דהמה אינם שלו ושמא זה שאבדם יתן סימן ויקח אותם וא"כ הוא בודאי לא יסתור הקשירה בכל יום שלא לצורך וגם המוצאם בעצמו לא יזכור בכל יום לסתור הקשירה ורק לשיטת הרבינו אלי' דצריך בכל יום קשירה א"כ בודאי יקשור אותם בכל יום אכן לדידן דא"צ בכל יום אף אם יעשה היום הקשר על דעת לסתור מ"מ אח"כ שוב יעשה קשר שיהא של קיימא וא"כ בה"ג גם הסתירה אינה קלקול בשום אופן ושפיר חייבין על הקשירה אף אם יהא דעתו לסותרו כיון שעתיד לחזור ולקושרו במקום הזה ויהי' קשור תמיד א"כ בזה לא הוה מקלקל בקשירה רק מתקן אף דיהא בדעתו להתירו אח"כ ומיושב קושית הגה"ק הנ"ל

ב) זהו חדא ועוד בה שני' נראה לומר בישוב קושית הגה"ק הנ"ל. דהנה בגוף קושית התוס' על רבינו אלי' ראיתי להישועת יעקב ז"ל באו"ח סי' כ"ה כתב ליישב עפ"מ דמבואר בסוכה דף ז' דאמרינן מגו דהוה דופן לענין סוכה הוה ג"כ דופן לענין שבת הרי אע"ג דמצד עצמו אין זה חשיב דופן לענין שבת לחייב עליו מ"מ הואיל וכעת דופן זה נחשב דופן לגבי מצות סוכה הוה ג"כ דופן לענין שבת וא"כ גם בנ"ד אע"ג דקשר שאינו של קיימא אין איסור בשבת אמנם בקשר תפילין בשבת בקשר כזה דלענין תפילין הוה זה קשר א"כ גם לענין שבת נחשב קשר אע"ג דאינו של קיימא ומשו"ה חדשות אסורות כיון דבזה נחשב גם קשר שאינו ש"ק לקשר גמור דאסור בשבת מטעם מגו דהוה קשר לענין תפילין הוה ג"כ קשר לענין שבת עכ"ד הישועי"ק וכדבריו כתב ג"כ המרדכי בפ"ק דחולין בישוב קושית התוס' הנ"ל יעו"ש. אכן נראה בדעת הר"ת דהקשה קושי' זו ולא ניחא לי' בתירוץ הזה דנראה דיש לחלק בין