גבעת הלבונה נג

הוא כדעת מעכ"ת ומוכח מבן קמצר דגם בשם ל"ב כסדרן וכנ"ל. דהרי בל"ז מוכח משם דל"ב כסדרן וכקושית הד"ח הנ"ל דהרי קיי"ל גם ביד"א א"א לצמצם וא"כ יש לחוש שמא כתב המאוחר קודם. והאמנם דקושי' זו של הד"ח יש ליישב בטוב מפמ"ש התוס' בחולין כ"ח דאף אם א"א לצמצם מ"מ אם יש ב' צדדים להתירא מותר אף אם א"א לצמצם. ומעתה בנ"ד יש ב' צדדים להתירא חדא שמא נכתבו בב"א וכשר. ואף אם בזאח"ז דילמא נכתבו כסדר. ובה"ג ל"ש לומר דא"א לצמצם ומיושב קושית הד"ח הנ"ל על הפוסקים

ובזה יתיישבו דברי הרמ"ע מפאנו שהביא המג"א א באו"ח סי' ל"ב סקנ"ז דהכשיר תפילין שנכתבו ע"י מעשה דפוס והמג"א שם חולק עליו דא"א לצמצם ושמא אות אחרון נתפס קודם וא"כ הוה שלכ"ס יעו"ש. ולהנ"ל צדקו דברי הרמ"ע מפאנו דבה"ג שיש ב' צדדים להכשיר שפיר כשר ול"ש לומר בזה א"א לצמצם וכמ"ש התוס' הנ"ל. ועכ"פ מוכח בפירוש מהרמ"ע דבה"ג כשר בתפילין ומזוזה וא"כ מבואר מזה ראי' גדולה לדברי החת"ס דעיקר הקפידא היא על המאוחרות שלא יהי' מוקדמות וכנ"ל באות הקדום. וגם המג"א אינו חולק עליו רק מטעם דא"א לצמצם שיהי' בב"א אבל אם בודאי נעשה בב"א שפיר מודה דכשר וא"כ מוכח כדברינו בדברי החת"ס ודוק

ה') ועתה אבא ליתר דברי מעכ"ת. הנה תמה על החת"ס שהקשה על הטו"ז דדבריו נפלאו דממ"נ אי קאי הקרא דוהי' שלא יהי' למפרע ג"כ במזוזות כמו בתפילין א"כ כי היכא דבתפילין אם הקדים פרשה לפרשה פסולין א"כ ה"ה במזוזה נמי ואי לא קאי הקרא דוהי' רק אתפילין א"כ מנ"ל דבמזוזה בעי כלל כסדרן שמא אפי' כתובות ל"ב כסדרן עכ"ד החת"ס. וע"ז תמה מעכ"ת דבאמת לדעת הטו"ז גם בתפילין הדין כך דאין כסדרן פוסל רק בתיבות ולא בפרשיות כמו בק"ש שממנו הוציא הטו"ז שם ראייתו והאריך מעכ"ת להביא דברי המרדכי ודברי הספר מרכבת המשנה על המכילתא שהביא בשם המפורשים דרק בב' פרשיות קדש והי' כי יביאך בעינין בתפילין כסדרן משום שנכתבו בתורה כסדר אבל שמע והי' אם שמוע גם בתפילין לא בעינן כסדרן וכמו שהביא דבריהם שם במרדכי והמרכבת המשנה השוה אותם דקדש והי' כי יביאך שהמה סמוכים בתורה שפיר הוה בזה כפרשה אחת ורק שמע והי' א"ש דאינם סמוכים בתורה הדין כמו בק"ש דאף למפרע שפיר דמי בפרשה לפרשה. וא"כ כיון דהטו"ז סובר בדעת התוס' החילוק בין אם המה סמוכים בתורה או לא לענין כסדרן כמו בק"ש א"כ בודאי דגם בתפילין סובר כן והתוס' במנחות שהביא החת"ס בע"כ דיסברו דגם במזוזה בעי כסדרן ויחלקו על דברי התוס' אלו שהביא הטו"ז כידוע דהרבה בעלי תוס' הי' וא"כ שפיר צדקו דברי הטו"ז ואזלא לה תמיהת החת"ס עכ"ד מעכ"ת בקצרה. והנה האמנם דבריו יש להם פנים יפות בהלכה ובפרטות שדבריו באו להסיר מעל הטו"ז תמיהת החת"ס ובודאי שנוכל לומר כן בדעת הטו"ז שלא יוקשה עליו כ"כ. עכ"ז לדעתי גם החת"ס צדק בדבריו וצדקו יחדיו ומשה שפיר קאמר בקושיתו. דהנה באמת הטו"ז לא כתב דינו דבפרשיות ל"ב כסדרן רק ביו"ד בה' מזוזה. אמנם באו"ח סי' ל"ב דשם מבואר בס"א הדין דפרשיות תפילין צריכים להיות כסדרן ואם שינה פסול בזה לא כתב כלום וע"כ דבזה מודה הטו"ז כיון שהדבר מפורש בתוס' מנחות שם שהביא החת"ס בזה גם הטו"ז מודה להרמב"ם דגם בפרשות בעינין כסדרן ורק במזוזה שבזה הוציא מהתוס' דמכשירין בזה נחלק על הש"ע. אכן בתפילין שגם התוס' מסכימים לא נחלק הטו"ז. ובאמת שדוחק גדול הוא לומר דהתוס' סותרים עצמם בענין אחד בפרק א'. ולזה סובר הטו"ז לפי דעת החת"ס דבאמת בתפילין בעינין גם בפרשיות כסדרן ורק במזוזה חולק

וטעם הדבר. דהנה כבר הביא מעכ"ת דברי המרדכי דעכ"פ ב' פרשיות קדש והי' כי יביאך דהמה סמוכים בתורה כסדרן שפיר בעינין כסדרן ורק ב' פרשיות שמע והי' א"ש דאינם סמוכים בתורה בזה ל"ב כסדרן. ובשיטת הטו"ז בדעת התוס' נראה. דהרי חזינן בש"ס מנחות ל"ב דמזוזה בעי פתוחות משום דאינם סמוכים בתורה ול"ב כמו בתורה אף שפרשת והי' א"ש בתורה סתומה אעפ"כ כיון דבע"כ אין המזוזה כתובה כמו שסדורה בתורה דבתורה אין פרשת והי' א"ש סמוכה לפרשת שמע משו"ה ל"ב ג"כ סתומה כמו שהוא בתורה ואעפ"כ פוסק הרמב"ם ז"ל והובא בש"ע או"ח סי' ל"ב דבתפילין צריך לעשות פרשה והא"ש סתומה ואם שינה פסול והקשה הב"י באו"ח שם דהרי אמרינן במנחות הנ"ל דבמזוזה שפיר דמי בפתוחות משום דאינם סמוכים בתורה וא"כ מדוע יופסל שינוי יעו"ש בב"י ובטו"ז שם סקכ"ה הביא ראי' מש"ס לשיטת הרמב"ם. הרי דלשיטת הרמב"ם כיון דעכ"פ ב' פרשיות הראשונות צריכות להיות כמו בתורה א"כ גם ב' פרשיות השניות אף דבע"כ אינן כמו בתורה ממש דבתורה המה מרוחקות זמ"ז מ"מ כל מה דאפשר לעשות כמו בתורה צריך לעשות ורק לענין סמוכות דבע"כ א"א להיות כמו בתורה בשאר דברים אסור לשנותם ורק צריכים להיות ממש כמו בתורה כיון דחזינין דעכ"פ בע"כ הקפידה תורה בב' פרשיות הראשונות שיהי' כמו בתורה ממש א"כ גם הפרשיות האחרונות דא"א לעשותן ממש כמו בתורה מ"מ כל מה דאפשר לעשותן שיהי' כמו שהמה בתורה מחויב לעשות ואף בדיעבד אם שינה פסול. ומעתה כמו כן אומר אני לענין כסדרן כיון דבתפילין עכ"פ בב' פרשיות הראשונות דהמה סמוכים בתורה כ"ע מודים דבעי כסדרן וכאשר הביא כ"ת בשם הספר מרכבת המשנה על המכילתא וכ"כ הפרמ"ג באו"ח סי' ל"ב במ"ז סק"ב יעו"ש. וא"כ כיון שעכ"פ ב' פרשיות הראשונות צריכות להיות כסדרן כמו שכתובים בתורה א"כ אף פרשיות השניות אף שהמה בתורה מרוחקות זמ"ז מ"מ עכ"פ פרשת שמע קדומה לפרשת והא"ש וכמו כן פרשות קדש והי' כי יביאך המה קדומות לפרשת שמע והא"ש א"כ בזה שפיר צריך לכותבה כמו שכתובים בתורה בכסדרן ואם שינה פסול ורק במזוזה דרק ב' הפרשות שמע והא"ש כתובים בה והמה אינן סמוכות בתורה שפיר יש לומר דל"ב בזה ממש כמו בתורה. והדבר דומה ממש לשיטת הרמב"ם הנ"ל בענין פתוחות וסתומות. ולזה סובר החת"ס בדעת הטו"ז דבזה בודאי גם הוא מודה דבתפילין צריך להיות כסדרן כל הפרשות כיון דגם התוס' כתבו בפשוט כהרמב"ם וכעין שכתב הסמ"ע בחו"מ סי' כ"ה דהלכה כרי"ף ותוס' כמו כן בודאי במקום שהרמב"ם ותוס' כתבו כן בודאי לא יחלוק עליהם הטו"ז ורק במזוזה דיש לו הוכחה מתוס' דחולקים בזה חולק עליו ולא בתפילין

ועפ"ז שפיר הקשה החת"ס כיון דעכ"פ בתפילין בעינן כל הפרשיות כסדרן וע"כ דפירש של והי' הוא ג"כ דהפרשיות יהי' כתובות כסדרן א"כ מדוע במזוזה כשר. ובשלומא לענין פתוחות וסתומות דבזה במזוזה אם שינה כשר ולא בתפילין שפיר נכון הדבר דזה לא נלמד מקרא דוהי' דזה קאי רק לענין כסדרן שפיר יש לחלק ביניהם אכן לענין כסדרן שנלמד מקרא דוהי' א"כ כיון דבע"כ הקרא דוהי' לענין תפילין פירושו שלא ישנה גם הפרשיות א"כ מדוע נפרשו לענין מזוזה דרק על התיבות והפסוקים ולא על הפרשיות ושפיר הקשה החת"ס. ועוד יותר נראה דבאמת בע"כ א"א לומר בשיטת התוס' דכאן גבי להשלים ס"ל דגם בתפילין כשר בה"ג אם נכתבו הפרשיות שלכ"ס וחולקים על התוס' בדף ל"ד שכתבו דבתפילין צריכים להיות גם הפרשיות כסדרן ומי