גבעת הלבונה נב

המאוחרות ובלא זה אין המיקדמות נתפסות בקדושה או דקפידת התורה היתה על המאוחרות שיהי' כתוב המיקדמות לפניהן דאל"כ אין נתפסות קדושה על המאוחרות. והנה מעכ"ת כנראה בראשית דבריו רצה לומר דקפידת כסדרן הוא על המוקדמות שיכתוב אחריהן המאוחרות ולא שהמאוחרות יהי' נכתבות קודם וזה עיקר כסדרן אצלו. ולענ"ד כ"ז לפי דרכו דיצויר קדושה למפרע וכאשר הבאתי דבריו בסי' הקודם אות א' שפיר יש לומר כן

אולם לפ"מ שהארכתי בסי' הקודם דזה דבר שא"א דאם לא חלה הקדושה בשעת כתיבה שוב אח"כ אין הקדושה חלה למפרע וכאשר הבאתי ג"כ בשם הנוב"י. וא"כ א"א לומר דהקפידה תורה על המוקדמות שלא יהי' נתפסים בקדושה עד שיכתוב אחריהן המאוחרות דזה דבר שא"א דאם בשעת כתיבתן לא נתקדשו בע"כ דא"א לומר דאח"כ נתפסים דע"י שיכתוב יתר הפרשיות נתקדשו גם הפרשיות הראשונות דז"א דאין קדושה חלה למפרע. וע"כ דאדרבא עיקר הקפידא על המאוחרות דאינם נתפסים בקדושה רק אם כבר כתב הפרשיות שלפניהם אז נתפסים בקדושה אבל אם כתבם קודם למוקדמות אין קדושה חלה עליהם. ואדרבא לענ"ד כל עיקר הענין דבעינין כסדרן הוא מטעם זה דבשלומא בס"ת אף אם לא נכתבה כולה מ"מ כל פרשה ופרשה יש לה קדושת פרשה שבתורה והוא חלק אחד מהתורה. אכן בתפילין ומזוזות בודאי דאם מנית לתוך הבתים ג' פרשיות וכן במזוזה פרשה אחת בודאי דלאו מידי עביד ורק באופן שציותה תורה דהיינו ד' פרשיות בתפילין וב' במזוזה דמעכבות זא"ז וא"כ אין חלות קדושה רק בכל הפרשיות וכיון שזה ברור ואין להסתפק בו כלל דאין קדושה חלה למפרע בע"כ דעיקר קפידת התורה על המאוחרות שלא יהי' נכתבות קודם ואם נכתבות בלא הראשונות אין בהם תפיסת קדושה כלל ורק בצירוף כל הפרשיות יחד חל עליהם קדושת תפילין ומזוזה וע"כ הראשונות נתקדשו גם קודם שכתב האחרונות ורק האחרונות לא יוכלו להתקדש בלא הראשונות דאם יכתוב בהיפך לא חל עליהם קדושה למפרע. אכן אותן שבראשונה אין בהן קפידא דבע"כ קדושתן חלה תיכף בעת כתיבתן דאל"כ אין קדושה חל עליהם אח"כ ורק דאם לא נגמרה מצותן היינו שלא כתב כל הפרשיות אין זה נגמר עדיין המצוה והקדושה עד. שיהי' ג"כ הפרשיות המאוחרות דכך גזרה תורה. אבל א"א לומר דאין קדושה חלה עליהן. ורק באחרונות שפיר יש לומר דלא חל עליהם קדושת תו"מ רק אם כבר כתב לפניהם הראשונות דבזה חלה הקדושה בעת כתיבתן. אכן אם יכתוב מקודם המאוחרות א"כ כיון שהוייתן בתורה מאוחרות וחל עליהן קדושת תו"מ רק בצירוף אותן המוקדמות א"כ תצטרך לומר דבעת שיכתוב אח"כ המוקדמות חל למפרע קדושה גם עליהם וזה דבר שא"א ומשו"ה בעינין כסדרן. וא"כ צדקו דברי החת"ס דבע"כ נצטרך לומר דהקפידה תורה על המאוחרות ולא על המוקדמות והמעיין שם בחת"ס יראה איך רוח ה' דיבר בו ובמלות קצרות כלל וכיון לכל מ"ש בזה וסרה מהר תמיהת מעכ"ת עליו וז"ב

ג) ומעתה לפ"ז שוב נראה דמהך דבן קמצר יש ראי' לדעת החת"ס דעיקר הקפידא על המאוחרות וכנ"ל דהנה כבר העיר הרש"ש בהגהותיו ביומא ל"ח שם בהא דבן קמצר לשיטת הסוברים דאותיות השם בעי כסדרן גם בס"ת וא"כ האיך כתב באופן כזה והרי קיימ"ל כל שאינו בזאח"ז אפי' בב"א אינו אלמא דכל אחד ואחד נחשב אחרון. וא"כ ה"נ נחשב כאילו אותיות הראשונות נכתבו באחרונה יעו"ש בהגהותיו. אכן לענ"ד במחכתה"ג אין זה ענין להך דרבה דזה רק שם בקידושין במקדש אשה ובתה דתורה אמרה אם קידש אחת ראשונה תהי' איזו שתהי' שוב אין הקידושין חלים על השני' וא"כ מה מהני מה שקידש בב"א עכ"פ התורה אמרה שאין קידושין חלים על אשה ובתה וכיון שאינו בזאח"ז משום דאין קידושין תופסין באשה ובתה משו"ה גם בב"א אינו, אכן בנ"ד באותיות השם בע"כ דא"א לומר דהתורה הקפידה על המאוחרות שיהי' המוקדמות נכתבות דוקא קודם להן דאין שום סברא לומר כן ובע"כ כמו שכתבנו באות הקדום דכיון דאין קדושה חלה למפרע. וא"כ אדרבה באמת אם יצויר בב"א בודאי דהי' טוב ורק שאין ביכולתינו לכתוב כן משו"ה סגי ג"כ אם כותב כסדרן. אבל שנאמר בזה כל שאינו בזאח"ז אפי' בב"א אינו זה בודאי א"א לומר דהכי הקפידה תורה דוקא שיהי' נכתבים בזאח"ז אדרבה עיקר הקפידא שלא יהי' נכתבות קודם למוקדמות דאז אין קדושה חלה למפרע. אבל בב"א בודאי דמהני. ורק בקידש אשה ובתה שאיזה מהן שקידש קודם שוב אין קידושין חלין באחרת א"כ בזה רצון נותן התורה הי' דרק במוקדמות יותפסו הקידושין ומשו"ה בב"א אין הקידושין חלין על שניהן כיון דרצון נותן התורה שלא יתפסו קידושין באשה ובתה. אכן בנ"ד אדרבה אם נכתב כסדרן קדושת השם חל על כל האותיות ורק לא בהיפך משום דאין קדושה חלה למפרע על המאוחרות וא"כ בב"א שפיר מהני דהקדושה חלה על כולם ביחד וז"ב לענ"ד דאין זה ענין להך דרבה ובמחכתה"ג של הרש"ש דימה ענינים נפרדים ובאמת המה רחוקים זמ"ז. ומעתה לפ"ז כ"ז יתכן רק אם נאמר דעיקר הקפידה על המאוחרות שלא יהי' קודם למוקדמות וכדברי החת"ס דבע"כ הטעם כאשר ביארתי דאל"כ אין קדושה חלה למפרע שפיר ל"ש, בזה לומר כל שאינו בזאח"ז וכנ"ל. אבל אם נאמר דהקפידה תורה על המוקדמות שיהי' כתובות ראשונה וא"כ בזה שוב אין סברא בזה ורק דכך גזרה תורה דצריך שיהי' כהוייתה בתורה וכאשר האריך בזה מעכ"ת והובא בדברינו בקצרה וא"כ הרי בתורה כתובות המוקדמות קודם למאוחרות וא"כ שמא הקפידה פורה שיהי' דוקא כסדר הזה וא"כ גם בב"א אינו כסדר הכתוב בתורה דבתורה נכתבו מוקדמות קודם המאוחרות ובשלומא לדברי החת"ס וכאשר ביארתי בשיטתו א"כ בע"כ דעיקר קפידת התורה שלא יהי' המאוחרות נכתבות רק לאחר המוקדמות וא"כ גם בב"א אף שלא נכתבו אחרי המוקדמות מ"מ עכ"פ לא נכתבו ג"כ קודם המוקדמות ולא נצטרך לבא לחלות הקדושה למפרע ושפיר קדוש. אכן אם נאמר כדעת מעכ"ת דהקפידה על המוקדמות שיהי' נכתבות קודם למאוחרות א"כ אף שנכתבו בב"א ואין המאוחרות קודמות מ"מ דילמא הקפידה תורה דוקא שיהי' כהוייתן דהיינו המוקדמות קודם וא"כ בב"א ג"כ אין המוקדמות קודמות ובע"כ כדברי החת"ס וכדברינו דעיקר הקפידא שלא יהי' המאוחרות קודם שלא יחול קדושה למפרע וא"כ בב"א שפיר קדוש. וא"כ עלה בידינו דאדרבה ממקום שרצה מעכ"ת לסתור דברי החת"ס משם בארה דאדרבא העיקר כשיטתו ודוק

ד') והאמנם דראי' זו היא רק לשיטת הסוברים דגם בס"ת צריכים עכ"פ אותיות השם להיות כסדרן. אכן להחולקים וסוברים דבס"ת בשום מקום ל"ב כסדרן א"כ שוב יש לומר כדעת מעכת"ה דהתורה הקפידה על המוקדמות ובן קמצר לא כתב רק בס"ת וכדעת הקדוש בדברי חיים הנ"ל. אמנם אעפ"כ נראה להביא ראי' לדעת החת"ס בזה. חדא, כיון דעכ"פ לשיטת הסוברים דגם בשם בס"ת בעינין כסדרן א"כ אותיות השם דינם שוה לתפילין וא"כ אליבייהו בע"כ מוכח דהפירוש של כסדרן היא באופן הזה שכתב החת"ס כדמוכח מבן קמצר. א"כ בודאי דאף להסוברים דבס"ת ל"ב כסדרן כלל ג"כ כן הוא דבזה לא נחלקו דמנ"ל לעשות מחלוקת חדשה ובוודאי בזה כולהו מודים. ואין לומר דאדרבה משום הכי נחלקו וסוברים דבשם ל"ב כסדרן משום דס"ל דפירוש כסדרן