גבעת הלבונה נא

פעמים נזדמן כזה שכותב הסופר יריעות מאוחרות קודם למוקדמות וא"כ מעולם לא חלה על פרשה זו קדושה כסדרן וא"כ קשה מדוע צריך לטעמא דאין מורידין אם נאמר דאף הפרשיות צריכין להיות כסדרן וכנ"ל

והנה לכאורה יש לומר עפמ"ש הר"ן בחולין בסוגי' דשולח ירך לענין למכור לנכרי נבלות דזה תלוי בזה דאם מותר לקנות מהם אסור למכור להם ואם אסור לקנות מהם מותר למכור להם יעו"ש. וכמו כן בנ"ד באמת הא דס"ת א"צ כסדרן ומותר לכתוב מאוחרות קודם זה רק כיון דקיי"ל דאין מורידין וס"ת שבלה אין עושין מהן מזוזה וא"כ אין בזה שום חשש תקלה אכן אם הי' הדין דמורידין ומותר לעשות מזוזה שפיר נהי דס"ת א"צ כסדרן מ"מ פרשיות אלו צריכות להיות נכתבות כסדרן מחשש שמא אחר שתבלה הס"ת יעשה ממנה מזוזה. ואולם ז"א דרק בשם דהוא חשש קרוב שחששו חז"ל שמא יחזור וימכרנה לישראל שפיר כתב הר"ן. ואולם בנ"ד אף אם הי' הדין דמורידין מ"מ א"צ לכתוב הס"ת כסדרן דזה חשש רחוק מאוד שהס"ת תבלה ויעשה מפרשיות אלו מזוזה וא"כ שוב יוקשה כנ"ל. הגם שיש לומר דגם זה חששא רחוקה היא לחוש שנכתבו שלא על הסדר. ואולם היותר נראה דהנה באמת קדושת ס"ת חמורה יותר מתפילין ומזוזות ואעפ"כ קיי"ל דבס"ת לא בעינן כסדרן ובתפילין ומזוזה בעינין כסדרן. ויוקשה טעמו של דבר ואולם נראה דבאמת זהו הטעם כיון דס"ת חמורה קדושתה א"כ להיותה חמורה חלה הקדושה אף שלא כסדרן ותפילין ומזוזה דקלה קדושתן מקדושת ס"ת בזה אמרינן דרק אם כותב כסדרן אז מצאה הקדושה מקום לחול אבל אם מקדים המאוחר אין הקדושה חלה על המאוחרת וכדברי החת"ס. וכן באמת הדבר ברור ואף החת"ס יודה בזה דאף אם כבר נכתב כסדרן ונתקדש בקדושת מזוזה עכ"ז אם אח"כ נפסלה הפרשה הראשונה אינו מועיל כעת שיכתוב מחדש דנהי דבס"ת מועיל אם מתקן זה רק בס"ת שקדושתה חמורה וחל אף שלא כסדרן אכן בתפילין ומזוזה שאין קדושתן חל רק בכותב כסדרן א"כ אם נפסל הפרשה הראשונה שוב אזלא לה קדושת תפילין מפרשה האחרונה הנשארת כיון דאינם קדושים רק בכסדרן וכן במזוזה אף אם נתקדשה כבר מ"מ כל שכבר חלף ועבר מהם קדושת כסדרן דנחסרה הפרשה הראשונה שוב אזלה לה הקדושה מכל הנשארות ג"כ דכך גזרה חכמתו יתברך דקדושות אלו אינם, רק אם יש פרשיות הכתובות כסדרן בין בכתב בתחילה שלא כסדרן בין דנכתב כסדרן ורק שאח"כ נפסלה הפרשה הקודמת ג"כ אין הפרשה הנשארת קדושה דזה מתנאי הקדושה שאינה חלה רק בכסדרן ואם נחסר התנאי הזה אף אח"כ פסול דפסול זה מעכב אפי' בדיעבד. אכן כ"ז רק לבתר דקיי"ל אין מורידין מקדושה חמורה לקדושה קלה. וכן אפי' אם נאמר דמורידין מ"מ אם כתב פרשיות לשם תפילין או לשם מזוזה בזה שפיר בעינין כסדרן וכנ"ל

אכן אם נאמר מורידין מקדושה חמורה לקדושה קלה ומותר לעשות מפרשיות של תורה מזוזה וא"כ הרי בזה אותן הפרשיות כבר חלה עליהם קדושת ס"ת אף אם כבר נכתבו שלכ"ס דקדושת ס"ת לא בעי כסדרן וקדוש בקדושת ס"ת וכנ"ל ואף אם גם נחסר השאר ולא נשאר רק פרשה אחת מ"ח אם יכולין ללקט בה פ"ה אותיות יש עלי' קדושת ס"ת וכנ"ל באותיות הקודמים בסי' הקדום. וא"כ כיון שעכ"פ קדוש בקדושת ס"ת ושוב בכלל מאתים מנה וממילא יש על הפרשה קדושת מזוזה ג"כ וא"כ לא איכפת לן בשלכ"ס דזה רק שאין קדושה קלה כתפילין ומזוזה ביכולתם לחול רק אם נכתבה כסדרן. אכן אם עושין מזוזה מפרשה שבתורה שיש על הפרשה קדושת ס"ת א"כ הרי בכלל מאתים מנה וא"א לומר דיש על פרשה זו קדושת ס"ת ולא קדושת מזוזה משום דנכתבה שלא כסדרן יציבא בארעא וגיורא בשמי שמיא וא"כ שפיר אין לפסול בזה משום שלכ"ס דהכוונה דאין הקדושה חלה על פרשה האחרונה אם לא נכתבה ראשונה לפני' ובזה ע"כ יש כבר עלי' הקדושה. וא"כ נמצא דלפום הך סברא לא יצויר כסדרן בתפילין ומזוזות רק אם נכתבו לשם קדושת תפילין ומזוזות ולא נתקדשו בקדושת ס"ת ובזה אין הקדושה חלה רק בכסדרן. אכן אם מורידין ועושין מפרשה שבתורה מזוזה בזה ל"ב כסדרן וא"כ שפיר פירשו התוס' דהי' כתוב והי' א"ש ויוכל לכתוב פרשת שמע למעלה כיון דפרשה זו קדושה בקדושת ס"ת. וכ"ז רק אם עושין מס"ת מזוזה. אכן לבתר דקיי"ל דאין מורידין וא"כ לא יצויר תפילין ומזוזה רק בנכתבו לשם קדושה המיוחדת להם ובזה שפיר פסול שלכ"ס אף שכבר הי' בכשרות, ואין כונת החת"ס משום שכבר הי' קדושים רק כונתו משום דנתקדשו כבר בקדושת ס"ת וכנ"ל והמעיין בלשונו של החת"ס האמנם יכול למצוא שם ג"כ דברים הנראים קצת שאולי לא נחית לזה. אכן המעיין בעינא פקיחא בכל שטחות דבריו שם יראה דא"א לשפוט אחרת בדעתו רק כאשר כתבתי ואין ברצוני לדקדק בדבריו כי קבלה בידינו שאין לדקדק בלשונות רבותינו האחרונים. ובפרט במקום שכל רואה ומבין ישפוט בצדק דבע"כ כונתו כאשר כתבתי. ובהיות כן סרה מהר תלונתכם מעליו ודבריו יש להם פנים יפות בהלכה לפום הך ס"ד דמורידין מקדושה חמורה לקדושה קלה, ולפי האמת גם הוא מודה לדבריכם וזה ברור ואמת בלי פקפוק

ב') עוד כתב מעכ"ת וז"ל. ומעתה אדון בגוף דברי מרן ז"ל דלדעת פעוט כמוני קשה להולמם במה שכתב דעיקר כסדרן תלוי באחרונה שלא יכתבנה קודם למוקדמת משום דאז לא יותפס הקדושה ואם משכחת לה שיהי' בה תפיסת הקדושה אין מזיק במה שנכתב הקודם מאוחר. וזה צע"ג בעיני מאין לו זה ואין זה אלא דברי נביאות כיון דעיקר כסדרן ילפינן מלשון והי' כו' ושם הכתיבה היתה כסדרן הקודם קודם והמאוחר מאוחר דאין לנו לומר דבאופן דכבר נתפסה הקדושה באחרונה שפיר יוכל לכתוב הקודם מאוחר דמה בכך שכבר נתפסה הקדושה כיון דאכתי אין זה נכתב כהוייתן. ומעכת"ה הוסיף להביא ראי' להיפך דאדרבה עיקר כסדרן הוא דתיבה הקודמת לא תהי' כתובה מאוחר מתיבה המאוחרת וכמו כן הפרשיות אם נאמר דגם באלו בעינין כסדרן מהא דבן קמצר בפ"ג דיומא שכתב השם בב"א ומסתמא כתב ג"כ כן בתפילין ומזוזה וקשה לדברי מרן החת"ס דאין נתפסת קדושה על התיבה המאוחרת רק אם כבר כתב למעלה התיבה הקודמת וא"כ כאן שכתב אותיות השם בב"א איך נתפסים בקדושה אותיות האחרונות כיון דאותיות שהן מוקדמות עוד לא נכתבו בתחילה אלא ודאי דעיקר כסדרן תלוי באותיות הקודמות שלא יכתבו אחר האחרונות ושפיר יכולים לכתוב בב"א וא"כ לפ"ז נפל בנינו של החת"ס בישוב קושית הטו"ז על התוס' עכ"ד מעכ"ת. והאומנם דהראי' שהביא מבן קמצר אינה ראי' דבאמת יש לומר דבן קמצר לא כתב תפילין ומזוזות ורק ס"ת דבזה ל"ב כסדרן. ובפרט דהרי כתב הגה"ק בתשובות דברי חיים בח"ב חיו"ד סי' קכ"ח להביא ראי' דל"ב כסדרן בכתיבת השם הקדוש מהא דבן קמצר והרי בה"ג ל"ה כסדרן ובפרט לפ"מ דקיי"ל א"א לצמצם, א"כ אף בב"א ל"ה ושמא לא כתב כסדרן וע"כ דל"ב כסדרן יעו"ש א"כ לפ"ז א"א לומר דבן קמצר כתב תפילין ומזוזות באופן הזה דהרי דזה דבעינין כסדרן בודאי דפסול כה"ג ואין משם ראי' כלל. אכן עכ"ז בל"ז אין קושי' משם ואדרבא לענ"ד אם נאמר דבן קמצר כתב גם תפילין ומזוזות באופן כזה, אדרבא משם ראי' להחת"ס, דהנה בעינין כסדרן יש לומר ב' פנים או דהקפידה תורה על הקודמות שיכתוב אחריהם