גבעת הלבונה לב

בנשים משא"כ בהך דמחז"ג דהוה עשה דיבום שוב"כ וא"כ הו"א דעשה שאינה שוב"כ אינו דוחה וצריך קרא דכלאים בציצית, ומעתה זה רק אם גם כלאים נוהג בנשים וא"כ הלאו שוב"כ והעשה אשוב"כ ושפיר צריך קרא אמנם אם גם כלאים אינו נוהג בנשים והוה גם הלאו אשוב"כ וא"כ א"צ קרא לזה דכמו דביבום עשה השוב"כ דוחה לאו השוב"כ כמו כן עשה שאינו שוב"כ דוחה לאו שאשוב"כ וא"כ בע"כ מדצריך קרא דכלאים בציצית נשמע דכלאים נוהג גם בנשים ומיושב קושית התוס' הנ"ל לכאורה

ולכאורה הי' נראה דשפיר הקשו דהרי אם נאמר דנשים מותרות בכלאים מהקישא דציצית א"כ שוב נצרך הסמוכים דכלאים לציצית להיקש הזה ושפיר יש לומר דלא נצרך כלל לענין עשה דוחה ל"ת ורק דסמכה תורה בכדי לדרוש הך דכלאים אמנם דברנו חוזרים ונראים דהרי כבר הקשו תוס' ביבמות דף ה' ע"ב ד"ה כולה דמנ"ל ללמוד עדל"ת מקרא דכלאים בציצית והרי צריך קרא לכדרבא ותירצו דהכי משמע לא תלבוש שעטנז צמר ופשתים יחדיו גדילים תעשה מהם יעו"ש וא"כ הרי דכתבה תורה הך קרא באופן שנוכל ללמוד מזה ג"כ התירא דכלאים בציצית וא"כ יוקשה למ"ל הקרא הרי נשמע מקרא דדבר וע"כ משום דציצית הוה אשוב"כ וכלאים שוב"כ ונשמע דנשים אסורות בכלאים ומיושב קושית התוס'

ב) אולם יש לומר דהתוס' שפיר הקשו דאזלי לשיטתייהו שהביא הר"ן שם דס"ל דעשה דיבום חשיב אינו שוב"כ וא"כ גם מהך דמחז"ג נשמע דעשה שאשוב"כ דוחה לאו השוב"כ וא"כ בל"ז יוקשה למ"ל הקרא דכלאים בציצית. ועכצ"ל דצריך הקרא דהרי התוס' הקשו בכמה מקומות ביבמות שם ובכתובות ד"מ דהרי כלאים בציצית חשיב אפשר לקיים שניהם ותירצו דרצונו בבגד זה ולא חשיב אפשר לקיים שניהם וא"כ יש לומר דזה גופא קמ"ל קרא דבה"ג לא חשיב אפשר לקיים שניהם וא"כ שוב אין ראי' דכלאים נוהג בנשים דשפיר יש לומר דאינו נוהג ואעפ"כ צריך קרא ושפיר הקשו תוס'

ומעתה נראה ליישב קושית הגאון הנ"ל דהנה לכאורה יש לומר עוד בישוב קושית התוס' הנ"ל בדרכנו הנ"ל ורק באופן אחר קצת דהרי לכאורה קשה למ"ל הקרא דכלאים בציצית הרי ביבמות דף ו' קאמר דמשו"ה צריך קרא בבנין ביהמ"ק ובכבוד אב בלאו דמחמר, ופריך ליגמר מהכא דלא דחי ומשני שכן הכשר מצוה יעו"ש. ומעתה לפ"ז קשה בהיפוך למ"ל קרא דעשה דוחה ל"ת הרי מוכח דבכל התורה דחי דאל"כ למ"ל קרא במחמר שאינו דוחה ובע"כ דעשה דותה ל"ת וצריך קרא בהכשר מצוה דאינו דוחה, ואולם יש לומר כנ"ל דצריך קרא משום דעשה דכבוד הוה עשה השוב"כ וכן עשה דבנין ביהמ"ק לדעת הרמב"ם בה' בית הבחירה דנשים חייבות הוה ג"כ עשה השוב"כ וא"כ עדיין לא נדע דעשה שאינו שוב"כ דוחה ל"ת השוב"כ ולהכי צריך קרא דכלאים בציצית. ומעתה בע"כ דכלאים נוהג בנשים דאל"כ למ"ל הקרא וכדרכנו הנ"ל ומיושב קושית התוס' בדרכנו הנ"ל ורק באופן אחר קצת ונתכוין עמי בישוב הזה תלמידי ב"ד החריף ושנון כמר ואב וואלף שיחי' בן דודי אחי אמי הרב החריף העצום החסיד מו"ה ברוך שלום לאנגער שליט"א [זצ"ל] מק' בעלזא

אולם נראה דהתוס' שפיר הקשו דהרי גם לענין אשוב"כ נשמע דדוחה מקרא דמחזיר גרושתו הנ"ל ובע"כ צריך קרא לענין אפשר לקיים שניהם דבה"ג לא מיקרי אפשר לק"ש ושוב אינו נשמע מזה דכלאים נוהג בנשים ושפיר הקשו התוס'. ומעתה זה רק אסתמא דש"ס שפיר הקשו תוס'. אבל אהא דרב בברכות ד"כ שהקשה הגאון הנ"ל לק"מ. דהרי ביבמות ד"כ פריך הש"ס הנ"ל תתייבם נמי יבומי דעשה דוחה ל"ת ומשני ר"ג אמר רב אמר קרא ועלתה יבמתו כו' יש לך יבמה אחת שעולית לחליצה ואינה עולות ליבום ואיזו זו ת"ל יעו"ש, מפורש דרב סובר דח"ל מה"ת אינם מתייבמות ול"א בזה עדל"ת וא"כ א"א לומר בהך דמחזיר גרושתו כמו שתירץ הירושלמי ואין ראי' מזה לענין עשה שאשוב"כ, והך דמחמר הוה שוב"כ וא"כ שפיר י"ל דצריך קרא דכלאים בציצית לענין עשה שאשוב"כ. וג"כ אין לומר אליבי' דצריך הקרא לענין דדוחה אף דאפשר לק"ש משים דבה"ג ל"ח אפשר וכדברנו הנ"ל, דהנה בגוף הדבר דצריך קרא דבה"ג דוחה ולא חשיב אפשר לקיים שניהם. הנה לכאורה לפמ"ש הגאון מלא הרועים בכלל עדל"ת לחדש דזה הוא רק מדרבנן ומה"ת גם בה"ג דחי וא"כ א"א לומר דצריך קרא בכה"ג דהרי מה"ת גם באפשר לקיים שניהם דחי, אולם בגוף דברי המלוה"ר כבר האריך אאמו"ר הגאון המנוח מו"ה יוסף זצללה"ה בחידושיו להוכיח מכ"מ דלא כותי' ורק דמה"ת אינו דוחה וא"כ שפיר יש לומר כדברנו

אמנם בשיטת רב יש ראי' דסובר כשיטת הרב מלוה"ר דהנה בש"ס יבמות ד"כ שם מתרץ דמשו"ה ביבום ל"א עשה דוחה ל"ת משום דאפשר לק"ש בחליצה ודחי הש"ס דחליצה במקום יבום לאו מצוה היא. והנה רב סובר ביבמות דף ל"ט אין כופין ופיר"ת שם דלמשנה ראשונה קאי שאין כופין לייבם יעו"ש. וא"כ בע"כ דסובר רב חליצה במקום יבום מצוה הוא וא"כ קשה למ"ל אליבי' הך קרא דיבמתו דח"ל אינם מתייבמות ול"א עשה דוחה ל"ת הרי בל"ז אליבי' אפשר לקיים שניהם וממילא נדע דאין עשה דיבום דוחה. ובע"כ דסובר רב דמה"ת גם באפשר לקיים שניהם דוחה וא"כ א"א לומר דצריך קרא דכלאים בציצית לאשמעונין דלא חשיב אפשר לקיים שניהם דהרי לשיטתו אף בה"ג דוחה מה"ת וא"כ שוב יוקשה למ"ל הקרא דכלאים בציצית הרי נשמע מקרא דכבוד ובנין ביהמ"ק ובעכצ"ל דצריך הקרא דאף עשה שאינו שוב"כ דוחה לאו השוב"כ וא"כ נשמע דכלאים נוהג בנשים וא"כ לרב לשיטתו לא קשה ולהכי הקשו רק בהך דביצה דסתמא דש"ס היא ואנן לא קיי"ל כרב בהך דיבמתו ושפיר לדידן אפשר לק"ש מה"ת אינו דוחה וכדקאמר הש"ס בכמה מקומות וא"כ קשה קושייתם ומיושב קושית הגאון הנ"ל ודו"ק

ג') ובדרכנו הנ"ל נראה לומר בישוב קושית הגרעק"א הנ"ל באופן אחר קצת. דהנה בגוף קושית התוס' הנ"ל דנימא דנשים מותרות בכלאים יש לומר, דהנה קשה בהא דצריך קרא דכלאים בציצית דעשה דוחה ל"ת והרי בל"ז מוכת דעשה דוחה ל"ת דהרי ביבמות ד"כ הנ"ל פריך הש"ס דח"ל יעלו ליבום ומתרץ ר"ג אמר רב דאמר קרא ועלתה יבמתו מה ת"ל יבמתו יש לך יבמה אחת שאינה עולית ליבום ועולית לחליצה וזו ח"ל וא"כ זה רק אם בכל התורה עשה דוחה ל"ת שפיר צריך הקרא אכן אם בכל התורה אין עשה דוחה א"כ א"צ קרא כלל כפו דקאמר הש"ס בריש יבמות שהוכיח מקרא דעלי' לענין ל"ת שיב"כ וא"כ מדצריך קרא דיבמתו מוכח דעשה דוחה ל"ת וא"כ למ"ל הקרא דכלאים בציצית. ולכאורה יש לומר דצריך קרא דאי לאו הקרא הייתי אומר שגם חליצה אינה צריכה משום דאין עשה דוחה ל"ת ואינה עולות ליבום ולהכי צריך הקרא דעכ"פ צריכה חליצה ולעולם אין עשה דוחה ל"ת ולזה צריך הקרא דכלאים בציצית דעשה דוחה

אולם עדיין קשה דהרי התוס' ביבמות ד"כ שם הקשו בד"ה מסתברא דמנ"ל ללמוד מזה ח"ל דילמא קרא איירי רק בח"ע דאין עשה דוחה עשה וגלי קרא דחולצת אבל ח"ל באמת מתייבמות דעשה דוחה ל"ת ותירצו דהקרא משמע תרתי דחולצת ואינה מתייבמות יעו"ש, וכונתם דבע"כ א"א לומר דקמ"ל קרא דח"ע אינה מתייבמות דלזה א"צ קרא דאין עשה דוחה עשה ובע"כ דאתי למעוטי ח"ל שאינם מתייבמות אף דעשה דוחה ל"ת. ומעתה שוב יוקשה דהרי