גבעת הלבונה כח

צריכים להבין קושית התוס' דנדרוש לחייב נשים בציצית. הרי כיון דאם נדרוש כן שוב לא נוכל לדרוש דעשה דוחה ל"ת ומאי אולמא האי דרשה מהאי דרשה ובפרט זה שסיימו דלמ"ד תפילין ל"ה מעשהז"ג באמת דרשינן הכי לחייב נשים בציצית. וקשה מדוע ראוי יותר לדרוש סמוכין לענין זה. ובשלמא אם באפשר לדרוש הכל שפיר הי' מובנים דבריהם אבל אה אין לדרוש הכל רק או זה או זה יוקשה מאי אולמא. אכן דבריהם נכונים דהרי קיי"ל כל היכא דאיכא למידרש לקולא ולחומרא לחומרא מקשינין וא"כ בהך סמוכים דציצית ושעטנז ראוי לדרוש לחייב נשים בציצית דזה חומרא ולא להתיר כלאים בציצית שזה קילא ושפיר כתבו התוס'

ומעתה לפ"ז כ"ז רק לבתר דידעינין דבכל התורה נשים פטורות במ"ע שהזמ"ג ובציצית ג"כ פטורים שפיר אם נדרוש לחייב נשים בציצית הוה חומרא. אולם קודם שיש לנו ג' כתובים א"כ אדרבה נשים חייבות בכל מ"ע שהזמ"ג דילפינין ממצה והקהל לר"י דאית לי' ב"כ הבכ"א מלמדין. ואולם אם תדרוש סמוכים דציצית לחייב נשים בציצית יהי' ג' כתובים ושוב יופטרו נשים מכל מעשהזמ"ג א"כ אדרבה דרשה זו קולא גדולה לפטור נשים מכל מ"ע שהז"ג וטוב יותר לדרוש להתיר כלאים בציצית דזה רק קולא באיסור שעטנז. ואם נדרוש לחייב נשים בציצית אין זה חומרא כלל דגם בל"ז חייבות כדילפינין ממצה והקהל והלימוד מהני רק לפטור נשים בכל מ"ע שהז"ג א"כ זהו קולא גדולה. ונגד זה דרשה דכלאים בציצית מותרים לא הוה קולא כ"כ ושפיר טוב יותר לדרוש הסמוכים לענין כלאים בציצית, ורק למסקנת הש"ס בקידושין שם דבל"ז איכא ג' כתובים מצה ושמחה והקהל או מצה וקידוש והקהל לאביי וא"כ בל"ז איכא ג' כתובים ונשים פטורות ממ"ע שהז"ג וגם מציצית שפיר כתבו התוס' דדרשינן לחייב נשים בציצית דהוה חומרא. אבל הש"ס בקידושין דהקשה לר"י מא"ל שפיר הקשה דליכא למימר דיש ציצית במקום תפילין אליבי' וכקושית מעכת"ה. דאדרבה טרם דידעינין לפטור נשים בכה"ת ממ"ע שהז"ג אין לנו לדרוש הסמוכים לענין זה ואדרבה דרשינין לכלאים בציצית וממילא נשים חייבות בציצית וגם בכל המצות ומיושב קושית מעכת"ה ודוק

ב') זהו חדא ועוד בה שני' נראה לומר בישוב קושית מעכת"ה. דהנה כבר כתבו התוס' ביבמות ד"ג ע"ב לתרץ קושיתם דאמאי לא נדרוש עלי' לאיסורא ולמילף מזה דבעלמא דחי ל"ת שיב"כ משום דא"כ לא נצטרך הקרא לגופי' דבלא הקרא ג"כ לא דחי ורק קרא אתי לגלות דבעלמא דחי וטוב יותר לדרוש הקרא להתירא ואתי לגופי' יעו"ש. ומעתה לפ"ז התוס' שכתבו דלמ"ד תפילין ל"ה מעשהז"ג דרשינין הסמוכים לחייב נשים בציצית שפיר כתבו דהרי בין אם נדרוש הסמוכים לחייב נשים בציצית ובין אם נדרוש לענין כלאים בציצית הדרשה היא לגופי' למצות ציצית דאיירי בי' קרא. ואולם כ"ז רק לבתר דידעינין דמעשהז"ג נשים פטורות וא"כ בלא הקרא הי' נשים פטורות מציצית והסמוכים באו רק להורות חיוב נשים בציצית שפיר הדרש לגופי'. אמנם קודם דידעינין דיש ג' כתובים וא"כ בלא הסמוכים ג"כ נשים חייבות בציצית לר"י דאית לי' ב"כ הבכ"א מלמדין וא"כ גם אם נדרוש הסמוכים לחייב נשים בציצית לא יועיל כלום לגופי' דבל"ז חייבות ורק דיועיל בכדי דיהי' ג' כתובים ועי"ז יופטרו נשים בכה"ת ממ"ע שהז"ג א"כ אין בדרשה זו שום צורך לגופי' ורק לעלמא וא"כ בודאי טוב יותר לדרוש הסמוכים לענין כלאים בציצית דבזה צורך לגופי'. ורק לבתר שיש לנו ג' כתובים בלא זה ונשים פטורות ממילא מועיל הדרש לגופי'. אבל בקושית הש"ס דהקשה דליכא רק ב' כתובים בהך ס"ד בודאי דרשינין הסמוכים לכלאים בציצית והתוס' כתבו רק למסקנת הש"ס ומיושב קושית מעכת"ה ודוק. [והנה אין לדחות גוף הדבר שכתבתי באות הקדום דכיון דאין הסמוכים מופנים ורק צריכי לדרשה דכלאים בציצית שוב ל"ה ג' כתובים דהרי עכ"פ מצה והקהל מופנים ושוב הוה ג' כתובים. דז"א דכבר כתב העצמות יוסף בקידושין ל"ז דעכ"פ למ"ד דבעי ג' כתובים בעינין שיהי' ב' כתובים מיותרים וא"כ הרי בש"ס קידושין ל"ד ע"ב שם מבואר דקרא דמצה אינו מיותר משום דצריך שלא ניליף מחג הסוכות ורק הך דהקהל מיותר וא"כ כיון דגם הך דציצית אינו מיותר שוב ליכא רק קרא א' מיותר ובה"ג ל"ה ג' כתובים וכדברי העצמות יוסף הנ"ל וצדקו דברנו בזה.]

ג') ודברי הצל"ח הנ"ל באות א' בענין אין היקש למחצה הואיל ואתי לידן נימא בה מילתא. הנה לכאו' דבריו תמוהים מש"ס מפורש בר"ה ל"ד דפריך האי תנא מעיקרא מייתי לה מהקישא ולבסוף מגז"ש ומשני אי לאו גז"ש כו', ולדברי הצל"ח קשה הרי צריך ליתן של זה בזה ושל זה בזה ובזה ל"ש אין היקש למחצה ושפיר צריך הקישא להקיש ר"ה ליובל וגז"ש להקיש שוב יובל לר"ה ומה פריך הש"ס ובפרט לתירוץ הש"ס בודאי יוקשה דמתרץ דהקישא לא צריך והרי צריכי תרוייהו והקושי' עצומה על הצל"ח

והנה לכאורה יש לומר בפשוט דאף לדברי הצל"ח זה רק בכל היקש אמנם בהיקש כזה דהוקשו כל התרועות שבחודש השביעי זה לזה א"כ הוקשו כולם זה לזה ובזה בודאי גם להצל"ח אמרינין בה"ג אין היקש למחצה והבן הדבר. אבל יותר נראה דאדרבה מסוגי' זו ראי' להצל"ח. דהנה באמת לכאורה דברי הש"ס תמוהים מאוד דקאמר השתא דאיכא גז"ש הקישא לא צריך ולכאורה הדבר תמוה דהרי באמת בש"ס זבחים מ"ח ע"א מבואר דלכ"ע הקישא עדיפא מגז"ש וא"כ מדוע הקישא לא צריך והרי אדרבה ההיקש טוב יותר ואם נאמר משום דהגז"ש מופנה וע"כ להכי אתי. אדרבה ע"ז גופי' יוקשה דלמ"ל הגז"ש כלל אם נוכל ללמוד הדבר בהיקש דעדיפא מגז"ש ומילתא דאתיא בהקישא דכתב הר"ן בנדרים ד"ג דטרח וכתב לה קרא הוא רק קרא מפורש דעדיף יותר אבל גז"ש שיכתוב קרא במקום שיש היקש זה לא מצינו וא"כ יוקשה למ"ל כלל הגז"ש ודברי הש"ס תמוהים מאוד באין מבין. ופלא שלא העירו בזה המפורשים. אכן בדברי הצל"ח נפתח לנו פתחא רבא בעזה"י לבאר דברי הש"ס

דהנה יש להסתפק האיך הדין בגז"ש אם גם בזה שייכים דברי הצל"ח דבזה ל"ש אין גז"ש למחצה או דבהיקש דוקא אמרינן כן ולא בגז"ש והצל"ח סתם הדבר ולא ביאר ואולם הוא מיירי שם שהיקש. והנה לכאורה הי' נראה להביא ראי' דבגז"ש ל"ש דברי הצל"ח מהא דכתובות ל"ח ע"א מה ת"ל אשר לא אורסה מופנה כו' מה כאן נ' אף להלן נ' ומה להלן שקלים אף כאן שקלים הרי דדרשינין גז"ש מזה לזה והדר מזה לזה משום דאין גז"ש למחצה ומפורש לכאורה דבגזירה שוה גם בכה"ג שייך אין גזירה שוה למחצה. אולם באמת אין ראי' מכאן. דהנה הדבר ברור דהא דשייך לספוקי אם גם בגז"ש אמרינן כן הוא רק בגז"ש שאינה מופנית או במופנה מצד אחד בזה יש מקום לומר דאתי רק להקיש זל"ז ולא בהיפוך. אכן אם הגז"ש מופנית מב' צדדים בודאי דגמרינין זה מזה וזה מזה דאם נקיש רק אחד לחברו ולא בהיפוך א"כ הי' די במופנה מצד אחד ובודאי דבה"ג אין כאן ספק כלל ועיקר הספק הוא רק במופנה מצד אחד וא"כ שם בכתובות דקאי לר"ע דסובר דגם נתארסה ונתגרשה לאבי' והני אשר לא אורסה תרוייהו אתי לגז"ש וא"כ הגז"ש מופנית מב' צדדים ושפיר בה"ג בודאי גמרינין ואין משם ראי' למקום שהגז"ש מופנה רק מצד אחד

ואולם בעזהי"ת מצאתי מקור נאמן דבגז"ש כה"ג ג"כ אמרינין אין גז"ש למחצה ומשם יהי' ג"כ ראי'