גבעת הלבונה רלז

פלפול בבכורות מ"ז דכהנת שנבעלה לנכרי הוית זרה. וביאור דברי תוס' בכתובות כ"ג, ובהא דקידושין ס"ו בנודע שהוא ב"ג וב"ח. ופלפול בקידושין ד' זרע פסול מנין, וישוב לקושיית תוס' ביבמות ל"ד בהא דקאמר בתרומה בער"פ ובהא דירושלמי פ"ח דתרומות פ"ח ה"ב, וביאור עובדא דרב מרי בר רחל בבכורות ד"ג, ובענין תחלתה באונס וסופה ברצון ובכתובות ק ג' משום פרוצות וביאור הקרא בפרשת לך והרגו אותי ואותך יחיו, ובענין פשרה בטעם הדבר דל"א בת"ר בפשרה. וישוב סתירת דברי רש"י עה"ת בפ' ואתחנן על ועשית הישר והטוב, וביאור דברי תוס' בחולין מ"ט דנכרי המברך את ישראל מתברך

סי' י"ז בדברי הש"ס ברכות ר"פ הרואה בארבעה שצריכים להודות ובדברי החת"ס באו"ח סי' נ"א דיורדי הים א"צ זבחי תודה. וכמה דברים חדשים בענין הצלת חבירו. ובדברי הירושלמי שהובא בב"י חו"מ תכ"ו דצריך להכניס עצמו בספק סכנה להציל חברו מודאי סכנה. ובדברי תו"י ביומא דף פ"ה במחלוקת ר"ת עם ר"א בהא דטוב תורה עם ד"א איזה חשוב יותר. וביאור הא דכתובות ד' ע"ב ונוהג עמה אבלות, והא דיבמות ס"ב עם הדומה לחמור

סי' י"ח פלפול בישוב שיטת הרמב"ן דאבלות נוהגת בשעת אנינות קודם קבורה. ובדין אי נאמן ע"א באבלות. ובהערת הפרמ"ג בפ"כ בנאמנות המורה לדון יחידי. ובהא דדוד התאבל על הילד. וביבמות פ"ח בהקדש דנאמן משום דמצי למיתשל עלה

סי' י"ט בישוב שיטת הר"ת בתוס' כתובות ח' דלשון כל שייך רק על ג' שקשה עליו מכמה מקומות. ובדברי הטו"ז באו"ח ה' ר"ה בלשון מלוך על כל העולם כולו. וביאור בחולין צ"ה ספיתו להו איסורא לבני ברת. וישוב לשיטת הרמב"ם בפי"ב מתרומות דטוה"נ מותר בבכור

סי' כ' עוד בשיטת ר"ת הנ"ל מה שקשה עליו מבכורות כ"ד ופלפולים עצומים בביאור הסוגי' דבכורות שם. ובשיטת רש"י בבכורות כ"ה דצורך מצוה הוה דשא"מ לבאר דבריו בטעמן וליישב מה שקשה עליו. וביומא ע"ז עיף ממה לאו מרחיצה

סי' כ"א ביאור לדברי הירושלמי בפ"ג דחלה ה"ה. וביאור לדברי תוס' בפסחים דף י' דחייבין כרת באכילת תרומה טמאה. ובדברי הר"ש בפ"א דטבו"י. ובספיקת הנוב"י דרב ור"י הלכה כר"י היא רק בבבלי ולא בירושלמי, ופלפול בסוגי' דקידושין כ"א בכהן אי מותר ביפ"ת וישוב לשיטת הרמב"ם בפ"ח ממלכים דב"ר ביפ"ת קודם כל המעשים

סי' כ"ב בדבר השאלה אי מותר למסור עסק לישראל שאינו מחזיק בדת ובודאי יחלל שבת והפירמא ע"ש הישראל הכשר. פלפול בדברי הש"ך ודג"מ ביו"ד קנ"א דבמומר ל"ש איסור מסייע ידי ע"ע ובסוגי' דריש שבת

סי' כ"ג בדברי השאלה אי מותר למזוג בשבת יין חי או י"ש חזק. ובדין אי תוספות שבת היא רק לענין מלאכה או גם לענין כיבוד ועונג שבת [עי' בהשמטות בסוף הספר מה ששייך לזה] ופלפול בהא דאתרוג הוה מוקצה רק ז' ימים וסוכה ונוי' אסורים עד מוצאי יו"ט. ובדברי תוס' ביצה ה' בענין מוקצה מחמת יום שעבר וביאור הדבר

סי' כ"ד בענין ביצה חי' או מבושלת צלולה אי הוה אוכל או משקה לענין השיעור ביוה"כ. ובענין אי ביצה חי' הוה אכילה

סי' כ"ה בדבר השאלה אי מותר לשפוך בשבת מכ"ר לתוך וואריס פלאש. ובדברי הטו"ז באו"ח רמ"ד דאסור להניח לשפחה עכו"ם לעשות מלאכה בבית הישראל. וישוב לדברי הי"מ שהביאו רש"י ותוס' בביצה ד"ט. ובדין אי שייך מראית העין באיסור דרבנן, ופלפול אי איסור דרבנן שיש ב' טעמים לאיסור הוה איסור אחד או ב' איסורים. ופלפול בסוכה מ"ב דפריך טלטול בעלמא היא וביאור הא דשמא יעבירנו. וביאור להא דיבמות י"ד ע"א משום חומרא דשבת כמקום אחד דמי. וישוב לדברי תוס' יבמות פ"ח ע"ב התמוהים מאוד

סי' כ"ו בדבר הספק אי ד"א של אדם קונות לו בשבת ובדין אי מותר לקנות מציאה בשבת, ואי מותר להפקיר בשבת ופלפולים בסוגי' דפסחים ד"ו בהא דהבודק צריך שיבטל בישוב כמה קושיות. ובדין אי מהני ביטול לחמץ ידוע. ואי שייך העשה דתשביתו ביו"ט

סי' כ"ז. בדברי הרמב"ן בפרשת אמור דמוספין לא קרבו במדבר. וישוב לדברי תוס' בסוכה ל"ה דאתרוג של תרומה טמאה עומד לשרפה וכמ"ש

סי' כ"ח בדבר האוטאמאטען העומדים ברחובות קרי' ומשלכת מתוכה מיני מזון בעד מטבע שמשליכין בתוכה אי מותר לקנות על ידה בשבת ואי מותר לישראל להעמיד כלי כזה העומדת גם בשבת. פלפול בסוגי' דשבת כ"א לפי שאין מדליקין ודברים חדשים בהא דאין גוזרין גזלג"ז ובחולין ק"ו נט"י משום סרך תרומה ועוד משום מצוה ובדברי המג"א באו"ח סי' ט' בשם תשובות הרא"ש בענין ציצית בטלית של פשתן

סי' כ"ט בהא דשבת ד"ט לא ישב לפני הספר סמוך למנחה וישוב להא דחולין נ"ז הורו בטרפחת כרבי בזפק התמוה מאוד. וביאור הא דכתובות ד"ז ומי איכא הוראה לאיסור

סי' למד בדבר קושית הגה"ק מגור שליט"א האיך הי' יכול להיות לחה"פ ממן הרי אסור כשניתוסר משום ל"ת כ"ח, ובספיקת השפת אמת במן שהותירו ביום הששי בהיתר אם שייך בזה הואיל ואשתרי אשתרי גם להותירו אח"כ וכמה דברים חדשים בענין זה. ופלפול בקידושין כ"א בהא דהואיל ואשתרי אשתרי, וביבמות ד"כ גזרה ב"ר אטו ב"ש, וביאור דברי תוס' בחולין ק"י בענין כלאים שלא בשעת עבודה התמוהים מאוד

סי' ל"א בדבר הנוהגים לאחר תפלת המוספים אי שייך בזה שהויי מצוה לא משהינין וישוב לקושית הרש"ש בפסחים נ"ח על רש"י שם

סימן ל"ב בדברי המג"א בסי' רפ"ו בענין אכילה קודם תפלת מוסף. ישוב לקושיות השאג"א בסי' י"ח עליו וכמה הערות בענין הזה

סימן ל"ג בדברי החכ"צ בסי' ק"ב דמים מרובים מבטלין מ"ר אף בפחות מרביעית והישויע"ק באו"ח סי' ע"ז דחה דבריו

סימן ל"ד בדבר השאלה אי מותר לקיים מצות אכילה בעיוה"כ בדברים אסורים. ובהא דמלל"נ אי מותר לכתחלה. ופלפול בדברי תוס' חולין ק"מ בצפורי עיהנ"ד והערה אי המצורע מחויב להביא הצפרים או רק אם רוצה להטהר. ובדברי הר"ן בנדרים ט"ו

סימן ל"ה בדין אי אכילת בשר חי הוי כדר"א. ואי בעינן מבושל או צלי כמאב"ד או דגם בנתבשל או נצלה במקצת הוה כדר"א, פלפול בחולין קי"ג ובפסחים מ"א

סימן ל"ו בדין הנ"ל פלפול במנחות צ"ט במשנה דשעיר יוה"כ שחל בע"ש. ובפסחים ע"א בשעירי הרגלים חי נאכלים ובדברי הר"ח שהביא הרשב"א ביבמות ד"צ דכפרת הבעלים תלוי באכילת הכהנים, וביאור הא דיומא ס"ו תנוח דעתך

סימן ל"ז בדין הנ"ל פלפול בחולין ד"ג בא ומצאו ששחט ובפסחים דף ע"א יכול יהא מותר בחי ובביצה