גבעת הלבונה רלד

דרב זירא א"ל מחברייא את חוב לעפרך עיי"ש. והנה זקיני החכם צבי בתשובותיו סי' צ"ג הביא מדברי הש"ס אלו ראי' דאדם הנוצר ע"י ספר יצירה אין יכולין לצרפו לעשרה דאי יכולין לצרפו לעשרה א"כ יש בו תועלת ול"ה ר"ז הורגו במה שא"ל תוב לעפרך עכ"ד אך עדיין יוקשה דהרי יש בו שאר תועלת לשמש בני אדם וכדומה וא"כ שוב הי' אסור לר"ז להורגו אף דאין איסור דשפ"ד בהריגתו כמ"ש בחכ"צ שם מ"מ הוי הדבר בגדר בל תשחית כיון שיש בו תועלת וכן כ' שם באמת בס' רסיסי לילה הנ"ל. אכן לפי הנ"ל דמה שנברא בספר יצירה הוי מ"נ ואסור ליהנות ממנו. וא"כ כיון שהאדם שברא רבא בספר יצירה הי' מעשי נסים. הי' אסור להשתמש עמו וליהנות מתשמישו דאין נהנין ממ"נ ושפיר לא הי' בו שום תועלת ולכך הי' מותר לר"ז להורגו וא"ל תוב לעפרך והבן כי זה דבר נכון וחדש בעזהי"ת

יב) ובגוף דברי הגה"ק מהרצ"ך הנ"ל דפשיטא לי' דלצורך מצוה שפיר מותרין ליהנו' ממעשי נסים לכאו' יש להביא ראי' להיפך מש"ס תענית (כ"ה) גבי רחב"ד דנתחלף לבתו כלי של שמן בכלי של חומץ והדליקה ממנו אור לשבת אמר לה מאי איכפת לך מי שאמר לשמן וידליק הוא יאמר לחומץ וידליק תנא הי' הולך ודולק כל היום כולו עד שהביאו ממנו אור להבדלה ופירש"י שהביאו ממנו אור להבדלה הדליק ממנו נר אחר ליהנו' בו ונר של מעשה נסים כיבה כי היכי דעבד רב יהודא (לעיל דף כ"ד) בחלא דהוה סמידא עכ"ל רש"י עיי"ש הרי אף דשם הי' צריכין הנר להבדלה דהוא צורך מצוה מ"מ לא רצו ליהנו' מאותו הנר משום דא"נ ממעשי נסים. רק הדליקו ממנו נר אחר ומוכח לכאו' שלא כדברי הגה"ק הנ"ל. רק דאף לצורך מצוה אסורין ליהנו' ממ"נ. אכן אחר העיון דבריו נכונים ואדרבה מגמ' זו ראי' לדה"ק דהנה לכאו' צ"ל בגוף הנס שהי' בשם שדלק כל השבת והרי עיקר נר בשבת הוא משום שלו' בית שיהנו לאורו ובפרט בעת הסעודה [כמבואר בשבת דף (כ"ה) ועיי' בהגהו' הב"ח שם והאיך הי' בתו של רחב"ד מותרת ליהנו' מהנר שדלק ע"י נס. אלא ודאי כדברי הגה"ק הנ"ל דלצורך מצוה אין שום איסור ליהנו' ולכך בנר שבת דהוי מצוה שפיר הי' מותרת ליהנו'. אך כ"ז בשבת שלא הי' עצה אחרת דל"ה יכולין להדליק נר אחר שפיר הי' מותרין ליהנו', אכן במוצאי שבת דהי' עצה להדליק נר אחר ולא הי' מוכרחין ליהנו' מהנר שדלק ע"י נס שפיר עשו כן ולא רצו ליהנו' מנר שדלק ע"י נס במקום שאין צורך. וז"ב וראי' לדברי הגה"ק הנ"ל

ובזה ידוקדקו גם דברי רש"י הנ"ל אף במה שסיים שם כי היכא דעביד ר"י לעיל בחלא דהוה סמידא וצ"ל מדוע הוצרך להביא דמיון מהא דר"י הרי הי' יכול לפרש בקיצור משום דאין נהנים ממעשי נסים. ולפי מ"ש מובנים דברי רש"י ז"ל בטוב דכיון דבאמת עפ"י הדין הי' מותר ליהנו' כאן מנר הניסיי כיון דהוי צורך מצות הבדלה ורק דהם רצו להתרחק ממ"נ הדליקו נר אחר וא"כ עשו כמו שעשה ר"י לעיל בחלא דהוה סמידא. דגם שם הי' באמת חותר עפ"י דין ליהנו' וכמו שהארכנו לעיל אות (ה) ורק דהוא החמיר עליהם משום דטוב להתרחק ממ"נ שלא ליהנו' מהם אף במקום דמותר עפ"י דין וכמו שפי' רש"י בשם. כמו"כ הכא עשו כן שהדליקו נר אחר ולא רצו ליהנו' מנר הניסיי אף דעפ"י דין הי' מותר להם ליהנו' כיון דהי' לצורך מצות הבדלה. משום דטוב להתרחק ממ"נ וזה נכון

י"ג) וראיתי בספרי האחרונים שנסתפקו אם מותר לעשות מלאכה בשבת ע"י פעולה ניסיית אי בה"ג נחשבת למלאכה או לא והנה בחת"ס בחלק ששי בסי' כ"ט מביא בשם השל"ה לתרץ הקושי' לשי' האומרים דמרע"ה מת בשבת וא"כ האיך נפרנס הא דאי' במד"ר דבאותו יום שמת כתב י"ג ספרי תורות. והרי כיון דהי' אז שבת איך כתב בשבת. ותירץ השל"ה דכתב בהשבעת הקולמס ולא בידו ממש ועיי"ש בחת"ס. ונראה מזה דמלאכה ע"י פעולה ניסיית ל"ח מלאכה לענין שבת והסברא פשוטה לדעתי דכיון דבשבת עיקר הקפידא שיהי' גופו מושבת ולא על עצם תכלית המלאכה כידוע ס' הבית מאיר לענין שליחות וא"כ מלאכה ע"י פעולה נסיית אף דהמלאכה נעשית גם באופן הזה בשלימות כמו שעשאה בפועל מ"מ כיון שגופו שבת ולא עשה כלל מלאכה בפועל ידיו לא נחשבת מלאכה לענין שבת וז"ב. וכשפלפלתי בזה עם ש"ב הרב הגאון החריף המפו' מוה"ר מרדכי ארי' האבערמאן שליט"א שהי' רב בוויען. בהיותו כעת במדינתינו בין הגולים גולי וויען, אמר לי שיש להעיר מדברי רש"י תענית דף (י"ט) ד"ה אפי' בשביעית כל שעה צריכין לשתי' ואעפ"י שהגשמים מועילין לקרקע בשביעית עיי"ש דמבואר מדבריו דאי לאו דכוונתו משום צורך שתי' הי' אסור להתריע על גשמים בשביעית משום דמועילים להקרקע, הרי דגם בכה"ג דנעשה ע"י תפילה שייך איסור מלאכה בשביעית. ומוכח לכאו' מדברי רש"י אלו דאף ע"י פעולה רוחניות כמו תפילה הוי ג"כ מלאכה לגבי שביעית. אך אחר העיון נראה דאין כוונת דברי רש"י דע"י תפילה הוי כעושה מלאכה בשביעית רק כונתו מצד המ"ע שיש גבי שביעית דתשמטנה ונטשתה היינו שיזניח הקרקע מבלי שיהי' לו שום עסק בה וכאילו אינה שלו דשמיטה הוא ענין הפקר והזנחה כמ"ש הרמב"ם בס' המצות מ"ע דשביעית. ואם מתפלל על הגשמים בשביעית בשביל הקרקע הוי כמבטל מ"ע דונטשתה דהרי מראה בזה שמתפלל בשביל הקרקע שיש לו עסק עמה ודעתו עלי' זה תורף כונת רש"י והבן וא"כ שוב אין שום ראי' מדבריו דע"י פעולה רוחניות כמו תפלה תחשב מלאכה. עכ"ד ודפח"ח

ומצאתי בעזה"י ראי' לדברי השל"ה הנ"ל דמותרין לעשות בשבת מלאכה ע"י פעולה ניסיית דלא חשיב מלאכה לענין שבת. מירושלמי מפורש ביומא (פ"ח סוף ה"ה) דאי' שם ר' יודין דכפר אמי פריס גולתי' אגדישא ונורא ערקא מיני' עיי"ש הרי דר' יודין כיבה האש ע"י פעולה נסיית בשבת ומפורש דבה"ג ל"ח מלאכה לענין שבת וזה ראי' ברורה וכל האחרונים שפלפלו בזה לא הזכירו דברי ירושלמי אלו ומקום הניחו לי בעזה"י

זה מה שהעלתה מצודתי בענין זה דאין נהנין ממעשה נסים שלא נתבאר עוד כל הצורך בדברי האחרונים ובעזה"י ביארתי כל הענינים השייכים לזה וישמע חכם ויוסיף לקח, ולחיבת הקודש אני מדפיס פה המכתב אשר השגתי מכ"ק הרב הגאון הקדוש אספקלרי' המאירה תפארת ישראל כקש"ת מרנא ורבנא משה שליט"א אדמו"ר מבאיאן אור תורתו זורחת בק' קראקא נשיא שלטון הרוחני של ישיבה"ק יח"ל אחרי שהי' הקונטרס הנוכחי למראה עיניו הבדולחים וזל"ק

ב"ה אור ליום ב' פ' נח תרצ"ט

לכבוד ידידי הב' כהלכה התורני המצוין חריף ובקי צורבא מרבנן מתלמידי יח"ל כמר יוסף שאלל נ"י אחרי דרך מבוא השלו'. - הקונטרס עם חידושי תורתך לנכון הגיעוני במועדו. אולם לא נפניתי עד עתה לעיין בם מפאת המון טרדותי. ועכשיו אצלתי