גבעת הלבונה קצג

לנו מה שהקשיתי על דברי הריב"ש בתשובה סי' קס"ג שכתב שם דכשם שצריכין לבדוק הריאה מבהמת חולין כמו כן צריכים לבדוק בבהמת קדשים אף שהוא מדרבנן מ"מ ל"ש בזה אין שבות במקדש יעו"ש ואגב אבאר במה שנסתפק הפרמ"ג ביו"ד בפתיחה לסי' ל"ה ול"ט אי צריכה ריאה בדיקה רק מסירכות ולא מנקבים ושאר דברים או דילמא הואיל והצריכו בדיקה צריכה בדיקה מכל הריעותות האוסרים בריאה והביא בשם התבו"ש שהביא מהמרדכי דגם משאר ריעותות צריכה בדיקה. ובסי' ל"ט בש"ד סק"ב תמה על הל"ח שכתב דרק מסירכות צריכה בדיקה יעו"ש. ואני תמה עליו ועל רבינו התבו"ש שלא הביאו דברי הריב"ש בתשובה הנ"ל שכתב מפורש דבדיקת הריאה היא רק מסירכות אבל משאר דברים א"צ בדיקה ואפי' מטרפות שבריאה כגון המראות הפוסלות וחסרון האונות או אם ניקבה כ"ז א"צ לבדוק אפי' לכתחילה יעו"ש מבואר כדברי הל"ח] ולכאורה קשה עליו דהרי זה חומרא דאתי לידי קולא דאסור לשחוט לצורך קרבן בהמה הצריכה בדיקה דאין זה דרך כבוד. והנה לדברי הפליתי ג"כ מיושב כיון דכל הקרבן כשר וא"צ לבדוק רק אבר א' לית לן בה. אכן להנ"ל בל"ז ניחא כיון דכל הבהמות צריכים בדיקה אין קפידא בדבר וכנ"ל. אכן חוץ לזה ג"כ דבריו תמוהים דהקשה לשיטת ר"מ דחייש למיעוטא וצריכים לבדוק הריאה דהוי מיעוט המצוי ובאמת לר"מ צריכים לבדוק כל הבהמה מכל הח"י טרפות כמפורש בש"ס חולין שם ולר"מ דחייש למיעוטא פסח וקדשים מא"ל הרי יש לחוש שמא במקום נקב שחיט וקאמר הש"ס משום דלא אפשר וא"כ בשארי דברים שאפשר לבדוק שפיר צריך לבדוק כל הבהמה. וגם מה זה שכתב דלר"מ צריכין לבדוק הריאה דהוי מיעוט המצוי זה יתכן רק לדידן דאזלינין בת"ר וא"צ לבדוק רק בריאה דמצוי גזרו חז"ל. אכן לר"מ דחייש אין חילוק בין מיעוט המצוי למיעוט שאינו מצוי וצריכין לבדוק אליבי' כל הבהמה וא"כ לא הועיל כלום בתירוצו. ורציתי לומר לכאו' שיש חסרון תיבות בדברי הפלתי והי' כתוב כך דלר"מ דחייש למיעוטא צריך לבדוק כל הבהמה וכן לדידן עכ"פ צריכים לבדוק הריאה דהוי מיעוט המצוי והרי זה א"א במקדש. אולם לפ"ז לא יוצדק תירוצו שם רק לדידן דא"צ לבדוק רק הריאה ועדיין יוקשה לר"מ דצריך לבדוק הבהמה מכל הטרפות ומאוד תמוהים דבריו

אכן תיתי לי דלא מזיגנא רישא כו' ונראה לבאר דבריו עד"ז. דבאמת אין קושי' מבהמת קדשים דהרי בל"ז פריך הש"ס ודילמא במקום נקב קא שחיט ומתרץ היכא דאי אפשר שאני. וא"כ כמו כן לר"מ שאר כל הטרפות כולם כיון שאם נצטרך לבדוק יהי' אסור משום הקריבהו נא וא"כ כמו דלא חיישינין לשמא במקום שחיטה נקב הוה משום דלא אפשר כמו כן בכל הטרפות דאסור לבדוק בבהמת קדשים והוה לא אפשר וא"צ לבדוק אמנם כ"ז מועיל רק בשאר טרפות דאינם מצוים שפיר מועיל זה דאי אפשר. אמנם בריאה דהיא מיעוט המצוי בודאי דאף אם נאמר דלדידן א"צ בדיקה ודלא כהריב"ש הנ"ל וכנראה מדברי הפליתי דלא ראה דברי הריב"ש. מ"מ לר"מ דחייש למיעוטא בודאי דצריך לבדוק הריאה עכ"פ כיון דאף למיעוט שאינו מצוי חייש א"כ בריאה דמיעוט המצוי לא מהני מה דלא אפשר כן סובר הפליתי וא"כ כיון דצריך לבדוק עכ"פ הריאה לר"מ וא"כ יוקשה דהרי הקריבהו נא. וע"ז תירץ שפיר דאבר אחד מותר וא"כ ממ"נ לבדוק כל הבהמה דשייך בזה הקריבהו נא ואסור שוב לא אפשר וא"צ ובריאה דל"מ מה דלא אפשר דמיעוט המצוי הוא בזה שוב ל"ש הקריבהו נא ומיושבים דברי הפליתי בס"ד ודוק בזה

ג') ונראה לומר עוד בישוב דברי הפליתי. דהנה כבר הבאתי דברי הריב"ש בתשובה שנסתפק אי צריכים לבדוק הריאה בבהמת קדשים או דא"צ משום דאין שבות במקדש. והנה לכאורה תמוהים דבריו דהרי הדבר מפורש בש"ס חולין שם דקאמר לר"מ דחייש למיעוטא פסח וקדשים מאי איכא למימר. והרי התוס' כתבו דר"מ חייש למיעוטא רק מדרבנן וא"כ מאי הקשה הש"ס פסח וקדשים מאי איכא למימר הרי יש לומר כיון דרק מדרבנן חייש א"כ אין שבות במקדש וע"כ דגם במקדש אסור שבות כזה וא"כ שפיר פריך הש"ס. וא"כ נהי דהש"ס תירץ דלא חיישינן משום דלא אפשר זהו רק בדיקת הושט אבל ריאה דאפשר שפיר צריך לבדוק וא"כ מר"מ נשמע לדידן דלא חיישינן רק למיעוט המצוי כמו ריאה ה"ה דחיישינן במקדש כמו לר"מ והתימה שלא הביא ראי' מש"ס הנ"ל. ונראה בדעתו דסובר כהך צד שכתבו התוס' בבכורות שם להסתפק דר"מ חייש למיעוטא מה"ת וא"כ אין מזה ראי' דרק לר"מ דמה"ת חייש שפיר צריך בדיקה אכן לדידן דהיא רק מדרבנן בריאה שפיר יש לומר דאין שבות במקדש וא"כ אין ראי' מסוגי' זו ואף דהתוס' הוכיחו דר"מ רק מדרבנן חייש מ"מ אין ראי' מסוגי' וו דיש לומר דמה"ת חייש. ומעתה נראה גם בדעת הרב כו"פ דלא מצי להקשות לרבנן דיש לומר כיון שרק מדרבנן באמת א"צ בדיקת הריאה ג"כ דאין שבות במקדש ורק לר"מ דמפורש בש"ס אליבי' דצריך בדיקה בין אם נאמר דחייש מה"ת ובין אם נאמר דל"ש בה"ג אין שבות במקדש וכדברי הריב"ש. מ"מ עכ"פ מפורש דאליבא דר"מ צריך בדיקה וא"כ נהי דהש"ס קאמר דלא אפשר. וא"כ יש לומר דכיון דלא אפשר לבדוק מכל הח"י טרפות דבושט אי אפשר כמו כן א"צ לבדוק מכל הח"י טרפות כיון דא"א לבדוק מכולם א"צ כלל. אבל זה רק בכל הטרפות שאינם מצוים כמו נקיבת הושט שאינו מצוי וא"א לבדוק וא"צ כמו כן כולם. אמנם הריאה דמצוי בה טרפות ואפשר בבדיקה שפיר לר"מ עכ"פ צריך בדיקה גם בקדשים ושפיר הקשה לר"מ דוקא מריאה ותירץ שפיר דאבר א' לא אסור משום הקריבהו ומיושבים דברי הפליתי. ועכ"פ לפ"מ שהוכיחו התוס' דר"מ רק מדרבנן חייש למיעוטא מפורש בש"ס חולין דגם בהמת קדשים צריכה בדיקה הריאה עכ"פ וכנ"ל. ומזה אני תמה על הגאון מוהרש"ק ז"ל בטוטו"ד מהדו"ק סי' נ' שם ערך מערכה נגד הריב"ש והעלה דבמקדש א"צ לבדוק דאין שבות במקדש. ומה יענה לסוגי' זו המפורשת דצריך בדיקה ורק משום דאי אפשר. וא"כ בריאה דאפשר שפיר צריך בדיקה וזה ראי' גדולה ונפלאים דברי הגאון ז"ל ובאמת דברי הריב"ש צודקים כדמוכח מסוגי' הנ"ל ודוק

ד') ובעומדי בזה ראיתי להגאון ישועות יעקב ביו"ד סי' נ"ז סק"י הקשה בהא דמנחות דפריך למ"ל קרא ממשקה ישראל נפקא. דהרי כבר הקשו הקדמונים לשיטת הרמב"ם דסד"א מה"ת לקולא האיך מוכיח הש"ס בחולין י"א מרישא של עולה שמא טרפה היא והרי ספיקא לקולא ותירצו דכמו דקיי"ל עשירי ודאי ולא עשירי ספק וממזר ודאי ולא ספק כמו כן אמרינין אשר יעבור בודאי ולא בספק וכן מן הבקר בודאי וא"כ ספק טרפה אסור לקרבן. וא"ב כ"ז אם הלימוד מהני פסוקי אבל אי הלימוד ממשקה ישראל הי' מותר כיון דהוא מותר לישראל ומאי פריך הש"ס עכ"ק, ותירוצו שם אינו מובן גם מה שכתב שם באות הזה מקודם אינו מובן לא הקושי' ולא התירוץ ובטח יש איזה חסרון בדבריו שם. והנה הישוב הזה שהביא לקושי' על הרמב"ם לא נמצא בקדמונים רק נמצא ישוב הזה בחוו"ד בסי' ק"י בבית הספק. והגאון מלייפניק ז"ל בהגהותיו שם הקשה קושי' זו מסוגי' דמנחות הנ"ל. ולענ"ד נראה דצדקו דברי הגאון חוו"ד ובאמת גם אי ילפינן ממשקה ישראל בעינין שיהי' ודאי מותר לישראל. אכן אם מותר רק מספק לא הוה ממשקה ישראל דכמו דבעינין ממזר ודאי ולא ספק כמו כן בעינין ממשקה ישראל ודאי ולא ספק אף דמותר והוה ממשקה ישראל מ"מ כיון שרק מצד הספק מותר אינו בודאי