גבעת הלבונה קכט

סי' ל"א

ב"ה ב' קרח תרפז"ל סאמבר יצ"ו

כבוד ידי"נ הרב הגאון החריף ובקי בחדר"ת כש"ת מו"ה ישכר שלמה שליט"א ראבד"ק פישטיאן בעהמח"ס הבהיר שו"ת משנה שכיר

לנכון קבלתי ספרו היקר בצירוף בקשתו לשום עיני עליו ולהודיעהו מה מצאתי בו ובפתחי ספרו נתמלא ביתי אורה זו תורה. והנני לתשובתו

א') בספרו בסי' א' אות ב' הקשה על הנוהגים להפסיק בין תפלת שחרית למוסף ולאחר תפלת המוספים עד קודם חצות היום דהרי קיי"ל שהויי מצוה לא משהינין אע"פ שיעשה אח"כ המצוה יותר מן המובחר כמ"ש המג"א בסי' כ"ה סק"ב. וא"כ כיון שכבר התפללו שחרית ואפשר להם להתפלל מוסף מדוע המה מאחרים המצוה ואף שכתב המרדכי דבזה כתוב ביום ומשו"ה מצוה לאחר מ"מ כבר כתב המג"א דאין משהין המצוה אף במקום שיש אח"כ מצוה מן המובחר והאריך בזה והביא שכבר הקשה זה רדב"ז בתשובה ח"ב סי' תרי"ג וז"ל ואפי' לפי הטעם דביום משמע איחור מ"מ זריזין מקדימין למצות עכ"ל ומעכ"ת האריך בזה דכן הוא המצוה להקדים. ולענ"ד דברי הרדב"ז תמוהים ואין שום קושי' כלל מהך דזריזין מקדימין למצוה דבשלומא שם בהך דחביבה מצוה בשעתה שהביא המג"א בסי' כ"ה שהוא במנחות ע"ב וכן בהך דיבום דשהויי מצוה לא משהינן התורה אמרה מצוה בגדול בעת שהגדיל כבר הנהו ביחד עם הקטן וכן בתפילין וציצית התורה אמרה דבאם שניהם מוכנים לפניו יניח הטלית ואח"כ התפילין אבל אם יצטרך להמתין על הציצית בעוד שכבר התפילין מוכנים בידו, בזה בודאי א"צ להמתין דשהויי מצוה לא משהינין אף שאח"כ תהי' המצוה יותר מן המובחר כדברי המג"א. אמנם בנ"ד דלדעת המרדכי התורה אמרה בפירוש ביום שהוא מאוחר וזהו עיקר המצוה בזה להמתין עד הזמן שהוא מאוחר דכן הוא מצותו להקריב קרבן מוסף מאוחר והאיך שייך לומר בזה זריזין מקדימין למצות אם מצוה זו זמנה דוקא מאוחר ואין זה ענין לדברי המג"א הנ"ל

וראי' גדולה לזה ממשנה דמגילה ד"כ ע"א אין קורין המגילה ולא מלין כו' עד שתנץ החמה וכולן שעשאן משעלה עמוד השחר כשר יעו"ש. ולא אמרינין בזה זריזין מקדימין משעלה עה"ש משום דמעיקר המצוה להמתין עד שתנץ החמה ורק בדיעבד כשר מעלות השחר. וכמו כן קיי"ל באו"ח סי' נ"ח לענין ק"ש ובסי' פ"ט לענין תפלה דבדיעבד יוצאין בעלות השחר ובשעת הדחק אפי' לכתחלה ועיקר מצותה מהנץ החמה ול"א זריזין מקדימין למצות וכיון דבדיעבד כשר מעה"ש נקדמי' מעה"ש, וכמו כן קיי"ל באו"ח סי' רל"ב לענין זמן תפלת המנחה אם התפלל משש ומחצה יצא ואעפ"כ עיקר המצוה מטי ומחצה או מפלג המנחה ול"א בזה זריזין מקדימין או שהויי מצוה לא משהינין כיון דאדרבה עיקר מצותה אז בזמן המאוחר. וכן ראי' לזה מהקרבת הפסח דבדיעבד כשר מחצות ולכתחילה צריך להמתין עד שינטו צללי ערב משום דהוא מאוחר לתמיד ואף באם אין להצבור קרבן תמיד להקריב העלה המנ"ח ז"ל במצוה ה' דמצות הפסח להמתין עם שחיטתו עד אחר שיעבור זמן שחיטת התמיד יעו"ש. ומדוע לא נאמר בזה זריזין מקדימין מחצות. וע"כ כמ"ש דכיון דהתורה ציותה לקיים מצוה זו באיחור ל"ש בזה זריזין מקדימין. וזה אצלי כעין הא דקאמר ש"ס במנחות דף פ"ד רחמנא אמר לדורותיכם ואת אמר תיבטל וגם בנ"ד ממש כן הוא רחמנא אמר דהמצוה ביום שהוא איחור ואת אמרת להקדים. וכמו דקאמר במשנה פסחים ס"ו עקיבא עקרת מ"ש בתורה במועדו בין בחול בין בשבת, ומאוד אני תמה על הרדב"ז בקושי' הזו עד שקשה אצלי להאמין שהרדב"ז יקשה כן ואינו תח"י לעיין בו רק מה שהביא מעכת"ה

ב') ולענ"ד נראה עוד יותר דלאו דוקא בכגון זה שהתורה ציותה בפירוש להמתין רק אף אם ע"י ההמתנה נקיים המצוה באופן יותר טוב ג"כ ל"ש בזה זריזין מקדימין וצריכים להמתין. ואין זה ענין לדברי המג"א דרק אם צריך להמתין על איזה דבר בזה שפיר א"צ להמתין ואמרינין שהויי מצוה לא משהינין. אכן אם צריכים להמתין רק על זמן מאוחר וזמן ממילא קאתי ל"ש בזה זריזין מקדימין למצוה ומוטב להמתין לקיים המצוה ביתר שאת. וראי' גדולה לזה מדברי המס' סופרים פ"כ הובא בטוש"ע או"ח סי' תכ"ו לענין קידוש הלבנה שצריכין להמתין עד מוצש"ק אם יחול קודם י"א. אף דבז' לכ"ע חלה חובת המצוה עכ"ז מצוה להמתין על מוצש"ק שיקיים המצוה ביתר שאת בזמן שיתבסם יעו"ש. וא"כ מכ"ש בנ"ד דהמצוה לאחר ולא להקדים בודאי דל"ש זריזין מקדימין וז"ב לענ"ד. ומצאתי לזקיני החכ"ץ ז"ל בתשובה סי' ק"ו באמצע התשובה כתב שם וההיא דברכת הלבנה שכתב בת"ה שיש להמתין לא קשיא דהתם המצוה ההיא נעשית באופן יותר משובח לכן יש להמתין כדי לקיימה מצהיו"ט עכ"ד יעו"ש והוא כדברנו ושמחתי בזה ובזה נסתרים הרבה מדברי מעכ"ת בספרו שם להקשות על המנהג שהנהיגו בכמה מקומות לאחר תפלות המוספים עפי"ד הרמ"א בסי' רפ"א ומג"א שם עפי"ד המרדכי. דהרי זריזין מקדימין. ולהנ"ל ל"ש בכאן זריזין מקדימין ודוק

ג') וראיתי למעכת"ה שם הביא קושית הרש"ש בהגהותיו בפסחים נ"ח על רש"י שם שכתב דמוספים בשש משום דכתיב בהו ביום ומשמע איחור. והקשה ממילה ותק"ש ולולב דכתיב ביום ואעפ"כ זריזין מקדימין עכ"ק. ומעכ"ת כתב לתרץ דכונת המרדכי משום דביום משמע דיכולין גם לאחר ושוב מהראוי לאחר משום מצות ענג שבת. בשינה של שחרית וכן כונת רש"י וזה ל"ש במילה של חול עכ"ד כת"ה. אמנם לא הואיל בזה דעדיין יוקשה מלולב והרי ביו"ט קיי"ל דמאחרין לבא משום מצות שמחת יו"ט כמבואר בש"ס ובאו"ח תקכ"ט ומדוע בלולב זריזין מקדימין ונהי דמתק"ש לא קשה דבר"ה אין מצוה בשמחה להרבה פוסקים אבל הרי הרש"ש הקשה ג"כ מלולב ובזה ל"ש תירוצו של מעכת"ה. אמנם לענ"ד בגוף הקושי' במחכתה"ג של. הרש"ש גברא קא חזינא ותיובתא לא חזינא דבאמת הרי רש"י ז"ל הביא מיומא דף ל"ד דביום משמע איחור ורק דבתק"ש ולולב ומילה נצרך ביום למעוטי לילה אין ראי' מלשון ביום שהוא דוקא איחור. אכן בקרבנות דבל"ז אין זמן הקרבה בלילה ואין צריך ביום למעוטי לילה שפיר תיבר ביום אתי לאורויי איחור וז"ב מאוד

סי' ל"ב

להרה"ג הנ"ל

א') בסי' הנ"ל באות ד' האריך מעכ"ת לפלפל בחכמה בקושית השאג"א בסי' י"ח על המג"א בסי' רפ"ו שכתב דמשו"ה מותר לאכול קודם מוסף משום דאיכא מ"ד בגמרא דיחיד פטור הוא מתפלת המוספים משו"ה מותר לאכול. וע"ז הביא מעכ"ת בשם השאג"א שהקשה מנשיאות כפים דג"כ אינו אלא בצבור ויחיד פטור בה ואפ"ה מבואר בש"ס בתענית דאסור לכהן לאכול קודם נשיאות כפים עכ"ד מעכ"ת בשם השאג"א והאריך בזה. ומה אעשה שבמחכתה"ג הביא בשם השאג"א מה שאינו כלל