גבעת הלבונה יב

ולתועלתו, אמנם אם כן אם אין יתרון למדבר על החי אין יתרון ג"כ על הדומם וצומח ולזה לא תוסיף תת כחה לך. ולזה אמר לו ה' ארור אתה מן האדמה אשר פצתה את פי' ואינו מובן הכונה, ובהנ"ל יבואר דהשי"ת אמר לו שמזה גופי' שהאדמה פצתה פי' לקבל דמי אחיך ממך משום שהיא נכנעת וסרה למשמעת האדם ולזה צייתה לדבריך ומזה גופי' ארור אתה דמזה נשמע דמדרגות מדרגות ישנם ומבוארים הכתובים הנ"ל בטעמם ונימוקם ודוק היטב בזה

ז) והנה באמת זה הי' ג"כ מחלוקת קרח ועדתו על משה ואהרן שהמה אמרו כל העדה כולם קדושים ומדוע תתנשאו ולא רצו להאמין שמשה ואהרן גדולים וטובים מהם רק כולם נשתוו אצלם. ומשה השיב להם בוקר ויודע ופירש"י גבולות חלק הקב"ה בעולמו יכולים אתם להפוך בקר לערב ובמדרש תנחומא שם מבואר באריכות יותר גבולות חלק הקב"ה בעולמו יכולים אתם לערב יום בלילה וכשם שהבדיל בין האור ובין החושך כך הבדיל את ישראל מן העכו"ם כו' וכך הבדיל אהרן כו' יעו"ש בתנחומא דזה הי' הויכוח בין משה וקרח ועדתו. ובזה יבואר הא דאחר מחלוקתם תיכף אמר השי"ת לאהרן דיני כתנת כהונה ומבואר בקרא שם בפרשת קרח ונחשב לכם תרומתכם כדגן מן הגורן כו' כן תרימו גם אתם כו' יעו"ש בקרא והך קרא אינו מובן מהו ונחשב לכם תרומתכם כדגן מן הגורן ועוד הכפל שאמר אח"כ כן תרימו גם אתם הלא כבר אמר זה מקודם. ובהנ"ל יבואר דהנה כבר פירש"י שם דמשו"ה אמר לו השי"ת אז דיני מת"כ לפי שבא קרח וערער נגד אהרן על הכהונה בא הקב"ה ונתן לו כ"ד מת"כ יעו"ש. והנה קרח בא עליהם בשתי טענות כל העדה כולם קדושים וכולם שוו לטובה, והשנית ומדוע תתנשאו על קהל ה' היינו שאם תאמרו שהנכם במעלה עליונה א"כ בזה הנכם מתגאים ובאים לידי גאות זה הי' הכונה בטענותיו, ולזה באה תשובת ה' במקראי קודש המדברים מענין מת"כ דהנה ראיתי בספה"ק מבשר צדק להגה"ק בעל בת עיני על התורה בפרשת קרח שם כתב לפרש הקרא דונחשב לכם תרומתכם כדגן מן הגורן דהיינו שמדבר על הצדיקים הזוכים למדרגות גדולות שבל יתגאו בזה כי כמו שהגורן אינו מתנאה על שמוציא דגן הרבה כי אין זה משלו רק הניחו בתוכו דגן וכמו"כ הכל מאת ה' וזהו הפי' ונחשב לכם תרומתכם היינו המדרגות העליונות זה מלשון הרמה כדגן מן הגורן כמו שאין הגורן מתגאה כן אין לכם במה להתגאות עכדה"ק

ולענ"ד נראה לבאר עוד יותר בדרכו דרך הקודש דהנה כבר כתבתי שאם אחד נעשה מורם מעם יש בו חשש גיאות ח"ו וכאשר פירשתי בטענתו של קרח וגם העם יש להם תרעומות מה נשתנה הוא ומדוע ננהוג בו כבוד וקדושה, אמנם אנו רואים בתרומה שקודם הפרשה בהיותו סבל כל התבואה במדרגה אחת וכאשר אך הורם התרומה אז יש לזה הדגן דין תרומה ואדרבה אם עושה כל גרנו תרומה אינה תרומה ורק אם משייר חולין אז המורם תרומה ונקרא קודש בקרא וא"כ זהו התשובה לשניהם העם יבינו שאע"פ שאפשר הנבחר אינו משובח מהם קודם שנתעלה מ"מ כיון שכבר נבחר לנשיא העם הוהו בבחינת תרומה שכל השאר נשאר חולין וזה תרומה כמו כן האיש הוה אף שמקודם הי' שוה לנו כעת שנבחר הוא הקדוש ועוד יותר שבתרומה קיי"ל התורם מן הרעה על היפה וגם מן הטמא על הטהור תרומתו תרומה והתרומה קודש א"כ בזה רואים אנו שאף שקודם הפרשה הי' טמא והטבל טהור מ"מ כיון שהפרישו לתרומה נעשה תרומה מה"ת וקדוש והטהור נעשה חולין א"כ אף אם ידמה בדעתו שהנהו ראוי יותר מזה שנבחר מ"מ ידע הואיל וכבר הורם בחור מעם זה שנבחר הנהו קדוש ה' מכובד. ומעתה זהו הכונה דהקרא מדבר להעם וגם להנשיא שנבחר ואמר ונחשב לכם תרומתכם היינו להנשיא או להכהן הגדול שנבחר יהי' נחשב אצלו שהאמנם אינו ראוי מצד עצמו מ"מ הוא נבחר כדגן מן הגורן ואין ביכולת החטה שנתרמה תרומה להתגאות על החטה שנשארה חולין כי באמת קודם הרמה לא הי' שום יתרון לזו מזה כמו כן הנשיא אין לו להתגאות ואף אם ידמה בדעתו שהנהו קטן מאחיו כאשר הי' אהרן בוש וכנ"ל בדברינו מ"מ גם מן הטמא על הטהור תרומתו תרומה וכאשר השיבו משה לכך נבחרת, ושוב אמר להעם כן תרימו גם אתם גם אתם התורמים תדעו שאחר שנבחר הוא ונתרם הוא הקדוש אף אם יעלה בדעתכם שהנכם במעלה גדולה ממנו ובאמת אנו רואים שישנם בחינות גם במעשר ותרומה מע"ר קדוש מחולין וזה ניתן ללוים וכמו"כ הלוים חשובים מישראל ואולם גם הלוים צריכים ליתן תרו"מ לכהן כי התרומה קדושה יותר וכן הורם הכהן מן הלוים וכ"ז בא הקרא להודיע אחר מחלוקת קרח שהי' סבור שהכל שוים והנשיא ילבוש גאה וגאון והודיע השי"ת שלא כן הדבר ומבואר הקרא הנ"ל באר היטב

והנה כבר כתבתי שאם כל בני אדם נשתוו יחד א"כ אין האדמה צריכה לשמש להאדם, ובזה יובן הא דמבואר במשנה אבות פ"ה מי"א גמרו שלא לעשר רעב של בצורת באה ושל מהומה. ומדוע דוקא זה העונש בעד סירובם לעשר, אכן בהנ"ל יבואר לנכון דאם גמרו שלא לעשר הוא בודאי משום דהמה מריבי כהן ושואלים מה נשתנו אלו מאלו וכשאלת קרח וא"כ משו"ה רעב של בצורת באה דהארץ אינה מצמחת וכנ"ל וכן רעב של מהומה דכנודע בעת מהומה עשיר ורש נשתוו ולא ניכר שוע לפני דל וזה מגיע להם מדה כנגד מדה והבן, ומעתה מובן ג"כ העונש של עדת קרח דבאמת האדם נוצר עפר מן האדמה ובמה יזכה אדם את אורחו לדרוך על במתי הארץ משום שהוא במדרגה גבוה מהאדמה ואולם אם קרח ועדתו לא רצו להכיר ביתרון האיש אחד על משנהו א"כ גם האדמה לא רצתה שידרוך האדם עלי' בגאוה ובוז ותפתח את פי' ותבלע אותם שיהי' במדרגה אחת עם האדמה וממנה נוצר והי' באמת העונש מדה כנגד מדה ונמדד להם כמדתם ומבואר הכל בעזהי"ת

ח) ונראה להעמיק עוד יותר בהך קרא דונחשב לכם תרומתכם כדגן מן הגורן ע"פ דרכו של הק' במבשר צדק הנ"ל, ונקדים לבאר הקרא בפרשת פנחס יפקוד ה' כו' אשר יצא לפניהם ואשר יבא לפניהם אשר יוציאם ואשר יביאם והדבר בלתי מובן על כפילת הלשון יצא לפניהם ויבא לפניהם ויוציאם ויביאם שזה צריך הבנה. [והנה בפשוט אמרתי לבאר הדבר דהנה כבר נודע שחובת מי שהוקם על לנהל עם קדוש לנהל את העם בדרך הישר ולהורותם המעשה אשר יעשון ואולם חוץ לזה צריך הוא ג"כ ליסד ישיבה ולחנך את הנערים בלימוד תוה"ק בדרך היראה ולהשגיח על האבות שיגדלו את בניהם ברוח התורה הכתובה והמסורה, והחילוק הוא דההוראה לגדולים הוא בזה שהולך לפניהם ומראה להם הדרך ילכו בה והמה אחריו ואולם נערים קטנים אין להניחם שילכו מאחריו כי המה יתעו בתוהו לא דרך גם אין להניחם שילכו לפניו כי לא ידעו ויוכלו בקל להכשל וצריך לישא אותם על אברתו כנשר יעיר קנו ישאהו יקחהו על אברתו וזה הכונה אשר יצא לפניהם ואשר יבא לפניהם היינו להגדולים להורותם הדרך הישר ואשר יוציאם ואשר יביאם היינו שישגיח על חינוך בני הנעורים ובזה לא יצא חובתו בזה שיצא לפניהם ורק יוציאם ויביאם ויקחם על אברתו ובין כתפיו ישכנו והארכתי בזה] ועוד יש לדקדק דבתר הכי כשהשיב לו