גבעת הלבונה יא

והתנשאות ח"ו שזה דבר רע ומגונה מאוד. ועוד יותר דכבר אמרו חו"ל בשבת קי"ד איזהו ת"ח שממנין אותו פרנס על הצבור כל שיודע להשיב בכ"מ וכתב בכתב סופר חו"מ בקונטרס סופר מהיר לבאר דכשנתמנה פרנס על הצבור זה גורר אחריו טרדות המונעות אותו כמ"פ ומבטלים מלימודו לזה צריכים לפרנס כזה שכבר למד וזוכר כל התורה ויוכל להתבטל מלימודו בעוסקו בצרכי צבור עכ"ד בקצרה, והנה לפ"ז כבר אמרו חז"ל בפסחים ס"ו כל המתיהר אם חכם הוא חכמתו מסתלקת אם נביא הוא נבואתו מסתלקת ממנו וא"כ לכאורה הדבר שני הפכיים דפרנס המתמנה צריך לזכור כל התורה ואולם בזה שבוחרים בו יש חשש שיבא ליוהרא ח"ו וישכח תלמודו וא"כ חוץ העון הגדול של גיאות יוכל ג"כ לשכוח תלמודו ואיך יצויר להושיב אחד בראש ולעטרו בזר תפארה אם אך יחשוב בלבו שבודאי העטרה הולמתו יתרוקן מתוכנו ומעלותיו וישאר ריק וערום בלי חכמה ובלי נבואה, אכן נראה דאם רצון השי"ת להרים כסא של אדם מבחיריו הוא נותן בלבו הכנעה גדולה ונדמה לו איך הוא חוטא גדול ואין שום תרופה ח"ו לתקן אשר חטא ואם ירצה לעשות תשובת המשקל אף אם כחול ימים ירבה לא יספיק לו לגודל חטאיו ואין לו שום עצה רק שהשי"ת יתן בלב האנשים להושיבו בראש ולמנותו פרנס על הצבור ובזה ימחלו עונותיו כמבואר בסנהדרין י"ד, וא"כ אין בזה חשש יוהרא ואדרבה לבבו נשבר לרסיסים ביודעו איך עונותיו גברו ועברו ראש והשי"ת ברצותו שבל ידח ממנו נדח ח"ו בוחר בו לפרנס על הצבור שימחלו עונותיו, וזהו הכונה במאמרם אין אדם נעשה שוטר מלמטה אא"כ נעשה רשע מלמעלה היינו שהשי"ת נותן בלבו שלהיותו רשע מלמעלה לזה בחר ה' בו שימחלו עונותיו ומבואר המאמר הנ"ל וזהו ג"כ הכונה במה שאמרו חז"ל שאמר הקב"ה על ישראל ולא עוד אלא בשעה שאני נותן להם גדולה הם ממעטים עצמם לפני נתתי גדולה לאברהם כו' למשה ואהרן כו' והכונה כנ"ל דאם אני נותן להם גדולה המה ממעטים עצמם ותולים סיבת הגדולה לפי שצריכים כפרה וכנ"ל וזה מעין המאמר הנ"ל והנה כאמור אהרן קדוש ה' כאשר בחר בו ה' לכהונה גדולה והי' בזה ח"ו חשש התנשאות נתן השי"ת במחשבתו שהוא באמת חוטא גדול ולזה הי' בוש איך חוטא כזה ישמש בכהונה גדולה ואמר לו משה לכך נבחרת אדרבה שזה מחסדי ד' לבחור בך לכהן גדול בכדי שימחלו עי"ז עונותיך ולא אמר לו האמת בפירוש שנבחר להיותו קדוש ה' שלא יבא לידי התנשאות ח"ו ואמר לו לכך נבחרת לשון המשתמע לתרי אפי או להיותך במדת ענוה גדולה כזו מגיע לך הגדולה כמבואר בזוהר הקדוש מאן דהוא זעיר הוא רב או להיותך חוטא נצרכת למחילת עונות ואהרן יפרשו בפשוט שימחלו עונותיו ומבוארים דברי רש"י ז"ל

ומעתה כאשר קרח ועדתו באו בטענה כל העדה כולם קדושים, הי' משה יכול להשיב אחת משתי אלה או שבאמת המה משכמם ומעלה גבוהים מכל העם בתורתם וקדושתם, או שאדרבה להיותם צריכים למחילות עונות בחר בם ה', והנה החילוק הוא מי שנתגדל להיותו ראוי לזה מצד מעשיו ומעלותיו הוא אינו נברך לבחירה רק הוא מאליו קדושתו קביעא וקיימא, ואולם על אופן השני שמצד עצמו אינו ראוי רק שימחלו עונותיו לזה צריכים לבחור בו ואינו קדוש מאליו, ולזה כאשר משה ידבר והשיב להם הנח מרע"ה להיותו עניו מכל אדם בודאי חישב על עצמו שנבחר לצד חיותו זקוק למחילת עונות ואודם אהרן בודאי ראוי לזה מצד גודל מעלתו. ולזה אמר קרא וישמע משה ויפל ע"פ היינו בנוגע אליו נפל על פניו חמרמו עד שפלות עצמו ומשו"ה נעשה מלך וכנ"ל. ואולם במה שחולקים על אהרן הוא נעשה כה"ג להיותו יותר ראוי מכולם ולזה אמר בוקר ויודע ה' את אשר לו וקאי על שניהם שנעשו ע"פ ה' ואולם הסיבה שנבחרו שונות זמ"ז כפי דעתו ולזה אמר נגד אהרן ואת הקדוש והקריב אליו היינו אהרן שהוא קדוש מכולם הקריבו לכהונה גדולה כפירש"י, ואת אשר יבחר בו היינו על עצמו שאינו ראוי ורק נצרך הי' שהשי"ת יבחר בו הטעם משום יקריב אליו שהקב"ה רצה שבל ידח ממנו נדח ולזה להיותו רחוק מאוד רצה השי"ת להושיבו בראש בכדי שבזה יקריבו אליו ונמצא בזה תשובה על עצמו ועל אהרן ואולם התשובות אינם באופן אחד ומבוארים הכתובים הנ"ל בישוב כל הדקדוקים בעזה"י ודו"ק

ו) ובדרכנו זה נראה לבאר הא דפתחה האדמה את פי' וירדו חיים שאולה ותכס עליהם הארץ המבואר בעדת קרח והדבר תמוה לכאו' דהרי כל עונשי השי"ת המה מדה כנגד מדה. ואמנם כבר תמה זקיני בבנין אריאל מדוע נשתנה דינם מסדר העולם ומדוע משה דרש דוקא מיתתם באופן הזה יעו"ש בדבריו הנחמדים ועדיין גם לדבריו קשה דאין עונש הזה מדה כנגד מדה ולא ראיתי מי שיבאר הדבר. ונראה ונקדים לבאר הקרא בפ' בראשית קול דמי אחיך צועקים אלי מן האדמה כו' כי תעבוד את האדמה לא תוסיף תת כחה לך נע וגד תהיה בארץ ואינו מובן ג"כ מדוע הגיע לו עונש הוה דוקא שג"כ אינו כנגד מה שחטא וגם הלשון צועקים אלי מן האדמה אינו מובן והי' די באומרו קול דמי אחיך צועקים אלי, והנראה דהנה חז"ל דרשו ויהי בימי שפוט השופטים דור ששפטו את שופטיהם כו' וצריך להבין איזה קשר יש לזה דשופטים את שופטיהם להא דויהי רעב בארץ המבואר בקרא אח"כ, ולדעתי הכונה, דהנה הנביא אמר בישעי' ס"א כי כארץ תוציא צמחה וכגנה זרועי' תצמיח כן ה' א' יצמיח צדקה ותהלה נגד כל הגוים. והכונה לענ"ד דהנה אוה"ע טוענים נגד ישראל מה נשתנו אלו מאלו כולנו בני אב אחד אנחנו ומה יתרון לישראל עלינו. אכן באמת אנחנו הרואים כי השי"ת ברא בעולם דומם צומח חי מדבר וכל אחד גדול מחבירו ועוד יותר גם בכל מין גופי' ישנם דברים שנשתנו למעליותא כגון עשבי השדה וזרעוני גינה דזרעוני גינה המה משובחים מעשבי השדה כמו"כ במין האנושי נשתנו אלו מאלו למעליותא, וזה הכונה כי כארץ תוציא צמחה היינו שהארץ שהיא דומם משמש להצומח והצומח משובח מהדומם ועוד יותר וכגנה זרועי' תצמיח והצומח גופי' נשתנו אלו מאלו כן ה' א' יצמיח כו' נגד כל הגוים דגם בבחינת מדבר ישנם מדרגות דישראל המה במעלה עליונה מהגוים

והנה גם בישראל גופי' ישנם מדרגות ולאו כל אפין שוין, והנה דור ששופט את שופטיו דהמוני העם אינם נכנעים תחת השופטים ובודאי משום שטוענים מה נשתנו אלו מאלו ומדוע יכנעו המה תחת השופטים, לזה הארץ אומרת מדוע אשמש בני אדם הלא גם המה עפר מן האדמה ואינה מוציאה צמחים ולזה ויהי בימי שפוט השופטים ויהי רעב בארץ, והנה כאשר חרה לקין מדוע קיבל ה' מנחת הבל ולא מנחתו והי' סבור בדעתו הלא אב אחד לשנינו ולמה נגרע והרגו משום זה. אמר לו ה' קול דמי אחיך צועקים אלי מן האדמה והכונה דלדעתך שכולם נשתוו יחד מדוע האדמה משמשת לך ובע"כ משום דמדבר אתה ונעלית מן האדמה כמו"כ אחיך גדול ממך ולזה צוצק דמי אחיך מן האדמה, ולזה כי תעבוד את האדמה לא תוסיף תת כחה לך כי האדמה לא תשמשך ונע וגד תהי' בארץ כי לא תרבה האדמה להחזיק אותך שתדרוך עלי', ויש לבאר עוד יותר דמשו"ה הביא קין מנחה מפרי האדמה ולא מהבע"ח משום דהי' בדעתו שכל הבע"ח נשתוו וא"כ לא רצה להשתמש בבע"ח לטובתו