גיטין כב:

רַבִּי אֶלְעָזָר הִיא דְּאָמַר עֵדֵי מְסִירָה כָּרְתִי

וְאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר לֹא הִכְשִׁיר רַבִּי אֶלְעָזָר אֶלָּא לְאַלְתַּר אֲבָל מִכָּאן עַד עֲשָׂרָה יָמִים לָא חָיְישִׁינַן דִּילְמָא הֲוָה בֵּיהּ תְּנָאָה וְזַיֵּיפְתֵּיהּ

וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר אֲפִילּוּ מִכָּאן עַד עֲשָׂרָה יָמִים דְּאִם אִיתָא דַּהֲוָה בֵּיהּ תְּנַאי מִידְכָּר דְּכִירִי

וְאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר לֹא הִכְשִׁיר רַבִּי אֶלְעָזָר אֶלָּא בְּגִיטִּין אֲבָל בִּשְׁאָר שְׁטָרוֹת לָא דִּכְתִיב וּנְתַתָּם בִּכְלִי חָרֶשׂ לְמַעַן יַעַמְדוּ יָמִים רַבִּים

וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר אֲפִילּוּ בִּשְׁטָרוֹת וְהָכְתִיב לְמַעַן יַעַמְדוּ יָמִים רַבִּים הָתָם עֵצָה טוֹבָה קָא מַשְׁמַע לַן

מַתְנִי' הַכֹּל כְּשֵׁרִין לִכְתּוֹב אֶת הַגֵּט אֲפִילּוּ חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן הָאִשָּׁה כּוֹתֶבֶת אֶת גִּיטָּהּ וְהָאִישׁ כּוֹתֵב אֶת שׁוֹבָרוֹ שֶׁאֵין קִיּוּם הַגֵּט אֶלָּא בְּחוֹתְמָיו

גְּמָ' וְהָא לָאו בְּנֵי דֵּיעָה נִינְהוּ אָמַר רַב הוּנָא