גשמי ברכה פט

אחד שרשי, אחד יחוסי ואחד לסימן רבים), והשם נכלי" יבא ברבים כלים, תחת כליים (יו"ד אחד מן השרש ואחד לסימן רבים), וכמו גדי, צבי, יבאו ברבים גדיים צביים (ובדהי"א י"ב ט') בא תחת צביים - צבאים. בחלוף אותיות אהו"י, וכמו פתאים תחת פתיים (כי היחיד "פתי") וכן בתלמוד, במס' נדה ג' ב') דליים, מן היחיד דלי: (מב) נחנו. באה המלה תחת אנחנו, בחסרון אל"ף, ויש עוד כאלה במקרא. וזה הוא משום דדרך האל"ף להשמט מפני קלות הברתו, כאחת מאותיות אהו"י. וכה מצינו בפ' וירא, ארץ המוריה, וכתב הרשב"ם, דבא תחת שם האמוריה, והאל"ף נשמט, ובפ' תולדות, תומים תחת תאומים, ובפ' ויצא, בגד, תחת בא גד, ושם, אחטנה תחת אחטאנה, ובפ' בא, וימש חשך. תחת ויאמש, ובפ' עקב, מרשית השנה, תחת מראשית. ובש"א (א') שלתך, תחת שאלתך, ובתהלים (י"ב) פסו אמונים, תחת אפסו אמונים ועוד כהנה: (מג) סכותה באף. מלת סכותה היא מן הכפולים, כי צ"ל סככות, כי השרש סכך, וכן מצינו ומוראכם וחתכם (פ' נח) תחת וחתתכם, כי השרש חתת, והשם שרה, עקרו שררה (רש"י ס"פ נח), וסכותה על השלחן (פ' פקודי) תחת וסככותה, ואכות אותו טחון (פ' עקב) תחת ואכותח, כי השרש כתת. ואבישג השונמית משרת (מ"א א') תחת משרתת, ועוד הרבה. וזה הוא, מפני כי מחוקי הלשון כאשר תפגשנה במלה אחת שתי אותיות דומות ותכופות, אז לתכלית קלות ההברה, תשמט אחת מהן, וכן למעלה פסוק ל"ג, ויגה תחת וייגה, ולהלן פ' נ"ג וידו אבן פ' ויידו. (ג) עד ישקיף. ראה באורנו לשה"ש בפ' מי זאת הנשקפה (ו' י'): (נג) וידו אבן. ראה למעלה בפסוק (ל"ג) ויגה בני איש: (סה) מגינת לב. פירש"י, שבר לב. וע' מש"כ למעלה בפסוק בכה תבכה בלילה (א' ב) [ב']: ד. (ב) המסולאים בפז. פירש"י, הרואה אותם אומר. ראו תוארם של אלו כמראה פז, עכ"ל. וכפי הנראה מפרש בפז כמו כפו, בחלוף בכל"ם: (ז) זכו נזיריה משלג צחו מחלב. במדרש. זכו נזיריה משלג, מאלה שהיו רוחצין בשלג, צחו מחלב, מאלה שהיו שותין חלב. לא נתבאר, למה הוציא את הלשון מפשטי', שהיו זכים ממראה שלג וצחים ממראה חלב. ואפשר לומר עפ"י המבואר במשנה ריש מס' נגעים בהרת עזה כשלג, כלומר, דהמראה היותר עזה בלבנונית הוא השלג, וכל מיני לובן אחרים הם שניים לה, כלומר, במדרגה נמוכה ממנה, ולפי זה אם בגוף מראות ידבר כאן לא יכון עוד הלשון צחו מחלב, שמראהו שני למראה שלג, ואם כן הלא יש בכלל מאתים מנה, ובכלל שלג בודאי גם מראה חלב בכלל, ולכן מפרש, דלא לענין גוף מראיהם של שלג וחלב איירי, כי אם לענין השמוש בהם, השלג לרחיצה