גשמי ברכה פח

כבודם בתבנית שור. תחת את כבודי, ובאיוב (א') וברכו א' תחת וכן בתלמוד, כמו במגילה (ט"ו א') יאמרו גבר מלכא עילאה ממלכא תתאה, שהכונה להיפך, ונקט בדרך כבוד, ובגיטין (מ"ו א') והא דלא קטלינהו (יהושע לגבעונים) משום קדוש השם, והכונה, משום חלול השם, ועוד שם (נ"ו ב'), וכסבור (טיטוס) שהרג את עצמו, וזה כנוי כלפי מעלה, כלומר, שכן חשב טיטוס בראותו טיפי דמים בביהמ"ק, ונקט דרך כבוד: (כב) כי לא תמנו ברש"י שני באורים, האחד, מלשון האם תמנו לגוע (פ' שלח), ואמר כאן חסדי ה' כי לא תמנו ולא כלינו בעונינו, והפירוש השני, דמוסב על החסדים, דחסדי ה' לא תמו, עכ"ל. ולכאורה לפי פירוש זה (השני) הי' לו לומר כי לא תמו, וכמו תמו חרבות לנצח (תהלים ט') תמו מן בלהות (שם ע"ג), תמו דברי איוב (איוב ל"א) ויהי כאשר תמו כל הגוי (יהושע ד'), אבל הנו"ן שבתמנו לכאורה מיותר. אך באמת מצינו כמה פעמים לאות נו"ן שיבא רק לתפארת הלשון, כמו קנצי למלין (איוב י"ח) תחת קצי (כי השרש קץ) והשם אינתתא מן איתתא, והשמות צדקניות, חכמניות תחת צדקות, חכמות. ולדעת אחד המדקדקים הגדולים (ר' יונה אבן גנא"ח) שרש שם אלמנה הוא אלמה, מפני שהיא כאלמת שאינה יכולה לדבר עם אנשי ריבה **(הי' אפשר לו להביא ראי' לזה ממשנה כתובות פ"ד א' ינתנו לכושל שבהן, ופירש"י בגמ' היא, אלמנה, קרויה כושל, שאין דרכה לחזר אחר נכסי המת ולבקש היכן יש לו קרקע, עכ"ל:)** והנו"ן נוסף, ועיין בדניאל (ה') ומנדע, תחת ומדע, ושם (ב') אנתון תחת אתון, ובקדושין (ע' א') אתרונגא תחת אתרוגא ועפ"י זה בארתי לשון הרע"ב במס' יומא (פ"ג מ"ז) פלוסין הנדויין. ופירש הרע"ב, מן צמר הבא מארץ הודו, וכתב על זה התוי"ט, לפי זה על מה בא הנו"ן במלה זו, ולפי מה שכתבנו דרך הנו"ן להתוסף לתפארת הלשון: וכנגד זה דרך הנו"ן להשמט בכמה מלים, וכמו השמות עפ"י השרשים, נדר, נשק, נתן, נגף, נטר, נקם באים בפעלים שלהם בהשמט"ת הנו"ן, וידר, וישק, ויתן, כי יגוף, לא תקום ולא תטור, תחת וינדר, וינשק, וינתן, כי ינגוף, לא תנקום ולא תנטור. ועוד כהנה: (לג) ויגה בני איש. שרש ויגה הוא יגה. וענינו, לחוץ, מועקה, ואם כן, כאן שבא בפעל עתיד הי' צריך לומר וייגה (יו"ד אחד מן השרש, ויו"ד אחד על הוראת העתיד), וכן להלן בפסוק נ"ג וידו אבן בי, הי' צ"ל ויידו, כי השרש "ידה", וכן בנחום (א') ויבשהו, תחת - וייבשהו. אך כן דרך הלשון. אשר כדי להקל על המבטא, נשמט יו"ד אחד במקום שדרושים לבא שנים, וכמו עברים, מצרים, כנענים, כושים, גוים, תחת - עבריים, מצריים, כנעניים, כושיים, גויים, כי יו"ד אחד מן השרש, עצרי, כנעני וכו', והשני לסימן רבים. ובשמות שבשרש שלהם סופם יו"ד, יפול ביחיד יחוסי יו"ד אחד, וברבי"ם שני יודי"ן, כמו הלוי תחת הלויי, הלוים תחת הלוייים (בשלשה יודי"ן,