גשמי ברכה פז

משרש "שחה", שענינו השטה על פני המים וכמו בישעיה (כ"ח) כאשר יפרש השחה לשחות, ועל דרך הפלגת המליצה על רבוי הדמעות, אומר, שאפשר למטתו לוט בדמעות: (כ) ותשוח עלי נפשי. המובן הפשוט מלשון זה, כי רוצה לומר שנפשו תשפל, תרד ותשקע מטה, ומלשון שחה לעפר נפשנו (תהלים מ"ד) אבל במדרש תנחומא פ' בשלח מפרש, דהלשון מוסב כלפי השכינה, וכמו דכתיב ותשוח עליך נפשך, והכונה שאומר המקונן אל ה', זכור תזכור את כל עניי ומרודי ותשוח עליך נפשך מרוב צער ויגון שנסתבב לי. ויען כי אין מן הכבוד לומר כן, לכן כנה הלשון בהסבה להמקונן: ולכאורה זה פלא לפרש כן, אבל באמת מצינו הרבה מאוד לשונות כאלה במקרא, שמשום כבוד המקום הסיע הכתוב את הענין כלפי אנשים המתיחשים להענין, וכמו בפ' וירא ואברהם עודנו עומד לפני ה', פירש"י בשם מדרשים, דאמתת הכונה וה' עודנו עומד לפני אברהם אך מפני שאין זה לשין כבוד לפני ה' הפך הכתוב את הלשון כלפי אברהם. וכן בש"א (ג') כי מקללים להם בני (זה ממאמר ה' לעלי) תחת - כי מקללים לי, ובמ"א (כ"א) ברך נבת אלהים, תחת - קלל, ובירמיה (כ') ועמי המיר כבודו, תחת כבודי, וביחזקאל (ח') שולחים את הזמורה אל אפם, תחת - אל אפי' ובחבקוק (א') ה' אלהי קדושי לא נמות, תחת לא תמות, ובזכריה (ב' הנוגע בכם נוגע בבבת עינו, תחת בבבת עיני **(כלומר, דמוסב כביכול על עינו של הקב"ה, ומשום דרך כבוד הפך הלשון. ויתכן, דלבאור זה מכוין הירושלמי במס' ברכות (פ"ג הלכה ה') שאמר שם, הרוקק בבית הכנסת כרוקק בבבת עיניו, ע"כ. וחם מאוד, אשר רוב אנשים אין נזהרים בזה. וכמה נכבדה ומוכרחת מניעה זו, יעיד המאמר הזה. והנה אעפ"י שמה שאני רוצה להגיד בזה כבר כתבתי באחר מספרי אע"פ כן, ליקרת הדבר ונחיצותו, וגם כי הוא כמעט ממעשים בכל שעה, אשנה הדברים בכאן: והוא כי לבד המאמר הנזכר מירושלמי יש בענין זה, בענין רקיקה בביהכנ"ס מכשול גם מצד אחר, והוא ממה שאמרו במס' חגיגה (ה' א') על הפסוק בקהלת (י"ב) כי את כל מעשה האלהים יביא במשפט על כל נעלם ואמרו, מאי על כל נעלם, זה הרק בפני חבירו וחבירו נמאס בה, ואמרו, כי רבי יוחנן כי הוי מטי להאי קרא הי' בוכה. והנה מכשול כזה הבא לרגעים תכופים כמעט מוצא לו ביותר מקום נאמן ובטוח בבתי כנסיות ובבתי מדרשות ובכל מקום שרבים והמונים ימצאון שם, ועוד בשעת עבודה ותפלה ולמוד. וכמה מצטער הדבר: והי' מהראוי לגבאי ומפקחי בתי כנסיות ובתי מדרשות וישיבות וקבוצים וכו' לשים לב למנוע המכשול המכוער הזה, ולקבוע כמה כלי רקיקה מכוונים לזה בכמה מקומות ברצפת הבית, ולהורות ולהזהיר את האנשים להשתמש בהם בעת רקיקה וכיחה וניעה, לרוק בתוכם, ובזה היו זוכים לנפשם וזיכו לנפשות קהל עדתם:)** ובתהלים (ק"ו) וימירו את