גשמי ברכה עז

ועפ"י זה יתבאר מ"ש בסנהדרין (ק"ד ב') שכל הבוכה בלילה כוכבים ומזלות בוכים עמו, ולא נתבאר מה יחושם של אלה לבכי זה. אך הנה אמרו בע"ז (י"ז א') שכוכבים ומזלות עלולים לבקש רחמים, ואשר על כן ביקש אחד החכמים מהם שיבקשו עליו רחמים, ולכן הם בוכים עם הבוכה, כדי לעורר רחמים, כי שערי דמעות לא ננעלו:

בכה תבכה בלילה. במדרש, זשה"כ (תהלים ע"ז) אזכרה נגינתי בלילה, אמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה, רבש"ע, נזכרת אני שבר שהשברת לפני בלילה של מלכיות, כמו שנאמר (פ' לך) וברוך אל עליון אשר מגן צריך בידך, ע"כ. ומוסב על מלחמת אברהם עם הארבעה מלכים, דכתיב שם ויחלק עליהם לילה, וזהו מה שאמר כאן. בכה תבכה בלילה, כי זכרה העת לפנים שבאה הישועה בלילה, ועתה תבכה בלילה. ולא נתבאר איך דריש מלשון אשר מגן ענין שבר שהשביר הקב"ה לפני אברהם. ויתכן דאות הנו"ן עם אות הרי"ש שניהן מבטאן בעזר הלשון, ונקראים בדקדוק "אותיות השטוף" ועל כן מתחלפים לפעמים זה עם זה. (וידועים בדקדוק בשם "אותיות למנ"ר", והיינו כי אלו ד' אותיות מתחלפות לפעמים זע"ז), ובאמת מצינו הרבה מלים בחלוף נ' עם רי"ש, כמו, טמן - טמר, כנערה - כרע, נבוכדנצר - נבוכדרצר, ובמס' ערכין (ל"ג א') דרשו השם קציר (הושע ו') כמו קצין, ופירש"י, רי"ש מתחלף בנו"ן, עכ"ל. וכן נראה בישעיה (מ"ח) בחרתיך בכור עני, שהוא תחת בחנתיך, וכמו בירמיה (ט') הנני צורפם ובחנתים. וכן נראה לפרש הפסוק בתורה (פ' תצא) ויתד תהיה לך על אזנך, ועמלו המפרשים בזה, וגם באה דרשה על זה, וי"ל, כמש"כ רש"י למעלה, ריש מתחלף בנו"ן, שבא במקום אזרך, שהיא חגורה, שתולין בה כלים במלחמה:

והנה מכל זה קרוב לומר, דמפרש כאן אשר מגן, כמו אשר מגר, מלשון וכסאו לארץ מגרתה תהלים פ"ט), שפירושו שברת, וכן פירש"י להלן ג' ס"ה) תתן להם מגינת לב שברון לב:

וזהו שדריש כאן על הפסוק אזכרה נגינתי בלילה - כמו אזכרה נגירתי בלילה, ומפרש איזוהי נגירה שבר שהשברת לפני בלילה של מלכיות, כמש"כ אשר מגן צריך בידך, כמו אשר מגר צריך:

ועל דרך זה, בחלוף נו"ן עם רי"ש (וכמש"כ רש"י בערכין) בארתי אגדה אחת במס' תמורה (ט"ז א') שדרשו הפ' דכתיב בעכסה בת כלב, ותצנת מעל החמור (יהושע ט"ו), ודרשו, שאמרה, מה חמור זה כיון שאין לו מאכל באבוסו מיד הוא צועק, כך האשה, כיון שאין לה תבואה בתוך ביתה, מיד היא צועקת, ע"כ. ולא נתבאר איפה מרומז בלשון ותצנח ענין צעקה, כי יסוד פעל צנת ענינו שמוט ממקומו, כמו ותצנח בארץ (שופטים ד'). אך דריש ותצנח בחלוף רי"ש בנו"ן וכמו דכתיב ותצרא, מלשון קול מר צורח (צפניה א'), יריע אף יצריח (ישעי' מ"ב), והכונה, שצעקה במשל מן החמור, כדמפרש, מה חמור זה כיון שאין לו מאכל באבוסו מיד הוא צועק, כך האשה וכו':

וכן יתפרש עפ"י זה במשלי (ו'), לך אל נמלה עצל אשר אין לה קצין, ותרגומו - דלית לה חצדא, וחצרא בעברית ח קציר, ולא נתבאר איך דריש כן מלשון אין לה קצין, אך מפרש, שבאה המלה בחלוף רי"ש בנו"ן, ויוצא אשר אין לה קציר. ובספרנו מקור ברוך כתבנו עוד מזה: