גשמי ברכה עד

איכה א א. (א) איכה. במדרש, רבי יצחק פתח, ובאו עליך וגו' תחת אשר לא עבדת את ה' אלהיך בשמחה ובטוב לבב מרוב כל (פ' תבא). אמר הקב"ה לישראל, אלו זכיתם הייתם קוראים בתורה איכה אשא לבדי (פ' דברים), עכשיו שלא זכיתם אתם קוראים איכה ישבה בדד, ע"כ. ולא נתבאר למה סמיך דרשתו אלו זכיתם וכו' על הפסוק תחת אשר לא עבדת וגו', מה שייכות זל"ז. וכן לא נתבאר מה שאמר אלו זכיתם הייתם קוראים איכה אשא לבדי, מה זכות בזה, ולשמחה מה עושה במקרא לשון זה: אמנם יתבאר עפ"י מ"ש במ"ר כאן ריש פרשה א', בפסוק זה, איכה אשא לבדי טרחכם וגו', אמר משה כשראה את ישראל בכבודם ובשלותם. ואעפ"י שהי' שמח על זה, אעפ"י כן תמה, איך ישא לבדו טרחתם. ונראה דסמיך המדרש את זה על הפסוקים הקודמים לפסוק איכה אשא לבדי, והם, ה' אלהי אבותיכם הרבה אתכם והנכם היום ככוכבי השמים, ה' יוסף עליכם ככם אלף פעמים, וסמוך לזה אמר איכה אשא לבדי, ובאמת עיקר יסוד הדרשה אלו זכיתם הייתם קוראים איכה אשא לבדי הוא על הפסוקים הקודמים עד הפסוק איכה, שהיו ככוכבי השמים ועוד ברכם בתוספת אלף פעמים ככה. אך לרגלי שיוי הלשונות איכה - איכה, תלי הדרש במלת איכה, אבל עיקר הכונה, עד מלת איכה. ועל זה אמר, אלו זכיתם לעבוד את ה' בשמחה הייתם שמחים לעולם בכבודכם ובטובכם וברבוייכם, כמו שכתוב עד איכה אשא לבדי, עכשיו שלא זכיתם - שלא עבדתם בשמחה, נטלה מכם השמחה מכבודכם ומגדולתכם ומרבוייכם, ובאתם עד מדרגה איכה ישבה בדד: אך אמנם בכלל הדבר פלא, הן ידוע, כי עבודה בשמחה, כלומר, בשמחת הנפש, היא מדרגה היותר גבוהה בנפש האדם, ולא כל אדם זוכה לזה, ואם כן כי על זה שעבודתם היתה שלא בשמחה, דבר שזוכים רק יחידי סגולה ורמי המעלה על דבר כזה יענשו בתוכחה נמרצה, וזה פלא: ולכן נראה לי, כי לשון פסוק זה, תחת אשר לא עבדת וגו', בא בסרוס ובהפוך, ותחת הכתוב לפנינו תחת אשר לא עבדת את ה' אלהיך בשמחה ובטוב לבב, ענינו כמו שכתוב תחת אשר בשמחה ובטוב לבב לא עבדת את ה' אלהיך, כלומר, מניעת העבודה את ה' היתה לך לשמחה ולטוב לב, כי שמחת והטיבות לבך על אשר לא תעבוד את ה', וזה אמנם מדרגה שפלה ועזה עד מאוד, מעין מומר להכעיס, וכמו שאמר אמון בן מנשה לאמו, כלום