גשמי ברכה עא

תבואת זרעך. ה) מים רבים - כבר הבאנו למעלה ממ"ר, דמים רבים, כנוי לאוה"ע. ומעתה יתפרשו הפסוקים ברחבה ובטוב טעם. א) מה טבו אהליך - אהלי תורה וכן משכנותיך, כמבואר. ב) יזל (ישראל) מים תורה, כנ"ל ג) מדליו - מהשפעתו. ד) וזרעו - תבואת תורתו. ה) במים רבים - באומות העולם כמש"כ (ישעיה, ס') והלכו גוים לאורך וגו'. וכבר הסכימו גם חכמי אומה"ע, כי כל חכמות אוה"ע משלנו הם, והם מקבלים מהשפעתנו עליהם. ולאשר כי דבר זה מענין מאוד, ולמען לא יחשבו המבקרים את הדברים האלה לגוזמא והפרזה, כדי להגיד דברים אחדים על ענין זה ולהסמיכו על דברי האומות עצמן, על גדוליהן ועל חכמיהן, ועל הקרובים אליהן. הנה כי כן כותב הפלוסוף היוני טיטופרטוס, תלמיד מובהק לאריסטו בספרו "על הפלוסופיא" בזה הלשון: "עם נפלא הם היהודים, רבים מהם הקדישו את חייהם ללמוד וללמד תעלומות חכמה ודעת החיים והעולם ומלואו, ויעניקו מתורתם "לכל באי עולם". עכ"ל. והמחוקק הגרמני לותר, בספרו הנקרא על שמו "לותר" חוברת 25 צד 409. כותב בזה הלשון: עם היהודים נבחר מאת ההשגחה העליונה להפיץ תורה ודעת בעולם "והוא הדופק הדתי היותר נרגש וחזק בעולם", עכ"ל. ובמקום אחר בספרו הנזכר (צד 260) הוא אומר: על ידי היהודים זכו כל בני האדם למתנת אלהים בכתבי הקודש, והם, שהיהודים, יחשבו בעולם הדתי לבנים ולאזרחים, ואנחנו לגרים ולאורחים, ודי לנו כי נזכה בהפרורים הנופלים מעל שלחנה", עכ"ל. ועוד כעין זה כתב אחד מגדולי הסופרים האשכנזים בדור הקודם, היינריך היינע: "כי יחש היהודים לאומות העולם הוא בערך יחש השמרים לקמח, כי כמו שמעט כמות השמרים מכינה את רב כמות הקמח לעשות ממנו בצק משגשג בכמותו ואיכותו ולעשותו הדר ויפה במראהו ובטעמו, כך אומת ישראל המעטה מכל העמים מכינה את אומות העולם הרבים והכבירים לעלות במעלת השלמות והמדות", עכ"ל (מספר היינע אור דאס יודענטהום, ברלין, (1890) ועוד מדבריו (בספר הנ"ל): כח היהודים ניכר ביותר בפינה זו (מהוראה כללית לעולם). הכח הזה שהי' אדיר ובלתי מנוצח בכל מקום ובכל זמן מזמן התורה. גויי קדם ובני שימי הביניים היותר תקיפים הרגישו את ההשפעה הכבירה הזאת עליהם, ועל כן התמרמרו תמיד על היהודים, ובזה צפון סוד השנאה הנצחית מעמים לישראל, או, יותר נכון, סוד הקנאה', עכ"ל.