גשמי ברכה ע

וברצון, וכמ"ש במ"ר פ' ויחי (פרשה צ"ז), מה דגים שבים אעפ"י שגדלין במים אעפ"י כן כשיורדת טיפה מלמעלה (גשמים) הם מקבלים בצמאון, כך ישראל אעפ"י שגדלין בתורה, כיון ששומעין דבר חדש הם מקבלין אותו בצמאון. ועל כן אמרו, לעולם יהיו דברי תורה עליך כחדשים, כלומר, שיתקבלו עליך באהבה. ולא כן דבר ישן. וכן מצות קלות, שאין בהן חסרון כיס וטרחה יתירה, וכמ"ש בע"ז ג' א', ואמאי קרי לה מצוה קלה, מפני שאין בה חסרון כים, אלה מתקבלות באהבה, ולא כן מצות חמורות ומטרידות, הן מתקבלות רק מגזירת התורה, וכמ"ש במס' יומא ס"ז ב', על הפסוק את משפטי תעשו אני ה', אני ה' חקקתים ואין לך רשות להרהר בהן, עיי"ש. וזהו שאמר, חדשות אלו מצות קלות, ששתיהן מתקבלות באהבה וברצון, וישנים אלו מצות חמורות, ששתיהן מתקבלות אך מפני מצוות התורה. ח. ה) מתרפקת על דודה, במ"ר, מהו מתרפקת על דודה, אמר רבי יוחנן, שהיא מתרת פרקי תורה ופרקי מלכות לעתיד לבא. ובאור המלה נמתרת' הוא פתיחת קשר, פתח חרצובות, (בהיפך מלשון אסור, שהוא ענין קשור ואגוז, ומלשון מתיר אסורים). והכונה, שלעתיד לבא יתפרקו ויפתרו כל הספיקות בעניני תורה ומלכות, כי יתגלו אז תעלומות חכמה בתורה ובהנהגה מדינית, ועל דרך שאמרו במס' בכורות (כ"ד א') לענין ספיקא דדינא (בלשון הכתוב בהושע י') עד יבא ויורה (גואל) צדק לכם, ופירש"י עד שיבא אליהו ויורה אם מותר או אסור. ויש להעיר, כי דריש המלה מתרפקת כמו מתפרקת, בחלוף האותיות ממאוחר למוקדם (הפ"א קודם הרי"ש). אמנם אין זה חדש בדרשות חז"ל, וזה הוא מפני שלתכלית סמיכות הדרשה, כדי שיהי' לה יתד לזכור אותה, לא חשו חז"ל לדרוש בסדר מהופך באותיות, וכבר הערנו בזה למעלה פרשה ה' פסוק י"ג בלשון מור עובר, והבאנו שם כמה וכמה דוגמאות לזה מחז"ל וממקרא גופי'. ז) מים רבים וגו'. במ"ר כאן, מים רבים אלו אומות העולם, שנאמר (ישעיה, י"ז) הוי המון עמים רבים, ובשמ"ר (פרשה מ"ט) הגירסא, שנאמר (שם) כהמות מים יהמיון. ונראה, כי במדרש כאן לאחר הלשון הוי המון עמים רבים, חסרה המלה "וגו'", יען כי הלשון הנזכר כהמות מים יהמיון הוא סוף הפסוק הוי המון עמים רבים, ועיקר סמיכות הדרשה הוא על סוף הפסוק, כהמות מים יהמיון, וכבמ"ר שמות הנ"ל. ועפ"י דרשה זו פרשתי המשך הפסוקים בפ' בלק, מה טבו אהליך יעקב משכנותיך ישראל יזל מים מדליו וזרעו במים רבים. ויתפרש עפ"י הקדמות אלו: א) ידוע, כי אהלים כנוי למושב תורה, וכמש"כ ויעקב איש תם יושב אהלים. וכן השם משכן, על שם השראת השכינה במושב לומדים (ברכות, ו' א'). ב) מים כנוי לתורה, כמ"ש חז"ל (ב"ק פ"ב א') אין מים אלא תורה שנאמר הוי כל צמא לכו למים, ועיין תענית, ז' א. ג) דלי - רמז להשפעת התורה, כמ"ש ביומא (כ"ח ב') על הלשון דמשק אליעזר, שהי' דולה ומשקה מתורת רבו. זרע - כנוי לתבואה היוצאת מתוך הזריעה, כמש"כ (פ' ראה)