גשמי ברכה סט

במדרגת עבודת ה', כבר יצא ידי חובתו ואין לו מה לעלות עוד במעלה, אך יחשב, כי עוד רב הדרך לפניו לעלות במסלת קודש, וכמ"ש חז"ל, חייב אדם לומר (כלומר, לחשב דרכיו ולומר) מתי יגיעו מעשי למעשה אברהם יצחק ויעקב ואומרים בכם הגר"א מווילנא, כי פעם אחת נודע לו, כי הוא מכונה בעולם בשם "החסיד" ויצר לו על זה מאוד, והסביר דבר הצער ויאמר, "כי לוא גם יחשבו בעולם שאני חי כולי עפ"י השלחן ערוך, גם אז אפשר לקרוא לי רק "ישראל כשר", אבל למדרגת "חסיד" עדיין רב הדרך מאוד. ואין פלא בדברים אלה, כי הן חז"ל הגבילו והעריכו את מדרגת "חסידות" לערך רם ונשא, עד שאמרו, שחסידות מביאה לידי רוח הקודש (משנה סוף מס' סוטה, בנוסחת המשניות), וגם מצינו דשם "חסיד" הוא אחד מתוארי ה', כמש"כ (ירמיה ג') כי חסיד אני נאום ה', ומובן הדבר, כי לא דבר נקל הוא להגיע לערך רוח הקודש ולהתעטר בעטרה שעטרה לו הקב"ה. ואמרו על אחד החכמים שהי' מכונה בשם "חס ד" על כי מעולם לא נמצא כתב ביד עכו"ם, מחשש שמא יוליכנו בשבת חוץ לתחום (שבת, י"ט א'). ועוד אמרו, כי התואר "חסיד" יונח רק על זה שלא חטא מעולם (סוכה, נ"ג א', ועיי"ש ברש"י על המאמר אשרי ילדותי וכו'). ובימי אנטיוכוס נתיחש השם "חסידים" אל הקדושים אשר התנדבו למסור נפשם על קדושת ה' (ספר חשמונאים, א' ב' ז' י"ב). ודוד המלך התנצל עצמו על מה שקרא לעצמו בשם חסיד (שאמר שמרה נפשי כי חסיד אני), ועיין ברכות ד' א'. ובזוהר פרשה נשא (בפסוק כה תברכו) מבואר, דאדם שיש בו חסידות ראוי להקרא מלאך. ומכל אלה מתבארים דברי הגר"א, כי "להגיע למדרגת חסיד רב הדרך מאוד". וכדברי הגר"א אומרים בשם אחד מגדולי צדיקי החסידים (רבי ישראל מרוזין), שהי' אומר כי המקיים כל התורה מן בראשית עד לעיני כל ישראל הוא במדרגת ישראל כשר, אבל מדרגת צדיק וחסיד עין לא ראתה. **(וליכא מידי דלא רמיזא בתלמוד, וגם לדברים אלה של הגר"א ור"י מרוזין רמז ניכר בתלמוד, במס' חולין (ק"ל ב'), על המשנה דמס' פאה (פ"ה משנה ד'), בעל הבית העובר ממקום למקום (והוא עני באותה שעה ובאותו מקום) נוטל לקט שכחה ופאה ומעשר עני ולכשיחזור לביתו ישלם דברי ר"א, אמר רב חסדא, מדת חסידות שנו כאן, כלומר, שרק ממדת חסידות ישלם אמר לי' רבא, תנא תני ישלם ואת אמרת מדת חסידות שנו כאן? ומתבאר, דהעושה דבר שחיובו לעשות מצד הדין איננו עוד במדרגת חסיד. ומה טוב ואמת יתבאר בזה המשנה באבות, פ"א מ"ה, כשיהיו בעלי דינים עומדים לפניך יהיו בעיניך כרשעים, ולכשיקבלו את הדין יהיו בעיניך כזכאים, ולא אמר כצדיקים היפך רשעים), יען כי בקבלת דין אינם עדיין במדרגת צדיקים, רק זכאין.)** יד) חדשים גם ישנים בתלמוד מס' עירובין (כ"א א') דרשו, חדשים אנו מצות קלות, ישנים אלו מצות חמירות. ודרשה זו צריכה באור, ועיין במהרש"א. וקרוב לומר בפשיטות, משום דמטבע האדם לקבל כל דבר חדש באהבה