גשמי ברכה נח

מנשיקות פיהו. פיהו ולא פיו, וזה מפני שהברת הה"א קלה מהברת כל האותיות, וכמ"ש במ"ר בראשית על הפסוק בהבראם, בה"א בראם, ומפרש, בקלות כקלות הה"א (בהברתו) ברא הקב"ה את העולם. ומפני קלות הברתו נוח להתוסף לתפארת הלשון. וכן למינהו (פ' בראשית) תחת למינו: מקנהו (פ' ויצא) תחת מקנו; יסובבנהו, יבוננהו, יצרנהו (פ' האזינו) תחת יסובבנו, יבוננו, יצרנו; וכן ופילגשהו (שופטים י"ט כ"ד) תחת ופילגשו, באחיהו (איוב, מ"א ט') תחת באחיו; וכן ואנכי אהיה עם פיך ועם פיהו (שמות, ד' ט"ו). כי טובים דודיך מיין. במשנה ממס' ע"ז (כ"ט ב'), שאל ר' יהושע את ר' ישמעאל, האיך אתה קורא, כי טובים דודיך מיין, או כי טובים דודיך מיין, אמר לי', כי טובים דודיך מיין (כך הגירסא בש"ס כת"י בדק"ס), אמר לי', אין הדבר כן, שהרי חבירו (פסוק הבא) מלמד עליו, לרוח שמניך טובים. כמה עמלו המפרשים בבאור כל זה. אבל יתפרש בפשיטות, כי לאות המ"ם שתי הוראות, מ' היתרון, ויהי' הפירוש כי טובים דודיך יותר מטובת היין, ועוד הוראה, יחס שממנו, ויהי' הפירוש כי טובים דודיך הבאים מן היין, כלומר, מתוך משתה ושמחה (כי אין שמחה אלא ביין), ואמר לי', כי הפירוש כהוראה שניה, ואמר לי', שאין הפירוש כן, שהרי חבירו מעיד עליו לריח שמניך טובים, ומוסב התואר טובים על גוף השמן, וגם כאן מוסב התואר טובים על גוף היין, וזה כהוראה ראשונה. ה) שחורה אני ונאוה כאהלי קדר כיריעות שלמה. עיקר הכונה כאן הוא כמו שהי' כתוב שחורה אני כאהלי קדר ונאוה כיריעות שלמה, והיו התוארים והמשלים מקבילים זה כנגד זה, אך כמו שכתוב לפנינו הוא מדרך המליצה, וכמו בפ' האזינו: הם קנאוני בלא אל כעסוני בהבליהם ואני אקניאם בלא עם בגוי נבל אכעיסם, ועיקר הכונה הוא כמו שהי' כתוב: הם קנאוני בלא אל ואני אקניאם בלא עם: הם כעסוני בהבליהם ואני אכעיסם בגוי נבל, זה לעומת זה. - ועוד שם: אשכיר חצי מדם וחרבי תאכל בשר מדם חלל ושביה, מראש פרעות אויב. תחת הסדור המכוון: אשכיר חצי מדם - מדם חלל ושביה, וחרבי תאכל בשר מראש פרעות אויב, אך כמו שמסודר לפנינו הוא מדרך המליצה. וכן יתפרשו עפ"י זה בישעיה נ"ד פסוקי ו', ז' וח': כי כאשה עזובה ועצובת רוח קראך ה' ואשת נעורים כי תמאס אמר אלהיך, ברגע קטן עזבתיך וברחמים גדולים אקבצך, בשצף קצף הסתרתי פני רגע ממך ובחסד עולם רחמתיך ולמען ההמשך הרצוי יתפרשו בסרוס כזה. כי כלאשה עזובה (מבעלה) ועצובת רוח קרא לך ה' לאמר, ברגע קטן עזבתיך וברחמים גדולים אקבצך, וכלאשת נעורים כי תמאס (בעונה) אמר אלהיך לאמר בשצף קצף הסתרתי פני ממך ובחסד עולם רחמתיך: ובכלל סרוס הלשונות בפסוקים, הוא חזון נפרץ, וכמו בפ' בשלח: וישם את הים לחרבה ויבקעו המים, ושעורו להיפך: ויבקעו המים וישם את הים לחרבה, כי בקיעת המים היתה סבה לחרבת הים, ולא להיפך. ועוד שם: וירם תולעים ויבאש, ושעורו להיפך, ויבאש וירם