גשמי ברכה נג

מעולם יד ימנית או צד ימיני ליתרון כבוד ומעלה. וכמו נאום ה' שב לימיני (תהלים ק"ז). נשבע ה' בימינו (ישעיה ס"ב). וכן יאמר המליץ אם אשכחך ירושלם תשכח ימיני (תהלים קל"ז) ומלאך המקטרג נקרא סמאל. ואמרו על זה במדרש (שמ"ר פ' י"ח) למה נקרא שמו סמאל. שעומד לשמאל ומקטרג. אבל צד ימין מורה על אהבה וקירוב דעת. וכמו שאמרו. לעולם תהא שמאל דוחה וימין מקרבת (סוטה מ"ז א'). וכן נשתתף שם "ימין" בכל אימה ולשון עם הוראת הצדק והיושר. ואומר הסלאווי - Prawo Prado והגרמני - Recht Bechte, וזה בסגנון לשון נופל על לשון:

צד ימין ומדת צדק:

(ג) ואמר לכל סכל הוא. ראיתי למפרשים שפרשו בדרך צחות, שהשוטה אומר על כולם שהם טפשים. והנה לא דרך צחות הוא. אך כן הוא במ"ר בזה הלשון. הטפש סבר דכל עמא טפשין הם, והוא לא ידע דהוא טפשא:

(ט) מסיע אבנים וגו'. בתלמוד מס' ב"ב (קמ"ה ב'). מסיע אבנים יעצב א בהם אלו בעלי משנה. ובוקע עצים יסכן בם - אלו בעלי תלמוד. ע"כ. יש לפרש הכונה. כי למוד המשנה בלא הגמרא יחשב ללמוד קל ורפה. יען כי בלא הגמרא אין טעם המשנה במלואו. וגם אי אפשר להוציא ממנה תכלית ההלכה ובאורה. ומצינו הלשון אבנים על פעולה בלתי יסודית כמו אבנים שחקו מים (איוב י"ד). שהפעולה ולא כלום. וכאן דריש לשין מסיע אבנים בכנוי למשנה. יען כי על האמת המשנה היא א בן פנה להגמרא. וכל משא ומתן של הגמרא יסוב אל המשנה. אך אם אין לומדים הגמרא. דומה למסיע (למטלטל) אבני היסוד ממקום למקום ואין מעמיד. עליהם הבנין. שהוא רק מתעצב ביגיעתו בלא כל תועלת ותכלית:

ומוסיף עוד לדרוש. ובוקע עצים יסכן בם. דעצים כנוי לתלמוד. כמ"ש בתענית (ז' א') על הפסוק עץ חיים היא (התורה) למחזיקים בה. למה נמשלו דברי תורה לעץ. מה עץ אינו דולק יחידי כך ד"ת אין מתקיימים בלמוד יחידי. ומה עץ הקטן מדליק את הגדולה כך ד"ת הקטנים מחדדים את הגדולים. כלומר. מעוררים אותם בקושיות ובשאלות. ואמר, בוקע עצים יסכן בם. ונראה דמפרש בוקע מהוראת בקע חומה. פלס נתיב. ומלשון הפסוק בש"ב (כ"ג) ויבקעו שלשת הגבורים במחנה פלשתים. וזה שבוקע עצמו (שתוקע עצמו) ללמוד הגמרא בעיון ובעומק יסכן בם. ומפרש יסכן מהוראת תועלת וחפץ. ומלשון הלאל יסכן גבר כי יסכון עלימו משכיל (איוב כ"ב). שבאורו האם לטובת אלהים ידאג האדם. אם חרד הוא על מצותיו כאיש משכיל? וכן לא יסכן גבר ברצותו עם אלהים (שם ל"ד). ונרדף שם זה עם פעל "הועיל". כמו שמצינו. הוכח בדבר לא יסכון ומלים לא יועיל בם (שם ט"ו) ומפרש כאן שהעוסק בתלמוד ימצא בו חפץ ורצון ותועלת:

(כ) כי עוף השמים וגו'. במדרש, כי עוף השמים יוליך את הקול. זה העורב. ובעל הכנפים יגיד דבר. משום אזנים לכותל. ע"כ. מה שאמר זה העורב. יתכן, משום דמצינו שהעורב רגיל בשליחות ובבשורות. כמו בנח. וישלח את העורב. ובאליהו הביאו לו העורבים מזונות (מ"ב י"ז), ולרב עילש בשרו העורבים שיברח (גיטין מ"ה א'):

ואמר, ובעל הכנפים יגיד דבר משום אזנים לכותל, ומפרש בעל הכנפים מלשון הסתר וכסוי. כמו ולא יכנף עוד מורך (ישעיה ל'). וכן הכותל