עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › גשמי ברכה

גשמי ברכה מב

Gishmei Brachah 42 · גשמי ברכה · free full Hebrew text

Open in the reader →

לו. שניה מוחלין לו. שלישית אין מוחלין לו. שנאמר. הן כל אלה יפעל אל פעמים שלש עם גבר (לא נתבאר איך דריש לי'. ואולי דריש פעמים עד שלש. משום דאל"ה המלה פעמים מיותרת. דישנה בכלל שלש). והתניא. שלישית מוחלין. רביעית אין מוחלין. לא קשיא. כאן ביחיד כאן בצבור. כלומר. ביחיד מוחלין רק שתי פעמים ובצבור מוחלין שלש (צבור). דזכות רבים עדיפא. ע"כ - ויקר בעיני לפרש עפ"י זה בדרך דרש אגדי פסוק אחד בתורה. בפ' שלח. בשעה שביקש משה לסלוח על משובת העם בעת הרצאת המרגלים. אמר. בין יתר הדברים. וכמו בדרך אגב. שאם לא יסלח להם. אז והמתה את העם הזה כאיש אחד. ומכבר ראיתי מערערים על לשון זה, דמשמע דחיי איש יחידי יחשב כל כך למאומה. עד כי הוא למשל לפעולה ריקה שאינה שוה כלום. בעוד שידוע. שכל המאבד נפש אחת מישראל כאלו איבד עולם מלא (סנהדרין, ל"ז א'). וביותר לא נאה לפני משה המבטא הזה: אך הנה ידוע. דמעשה זה של מרגלים הי' הסרחון השלישי של ישראל שביקש משה עליהם לבל יאבדון. הראשון בעגל והשני במתאוננים (ס"פ בהעלתך) והשלישי כאן במרגלים. ועל זה טען משה. כי אם לא יסלח להם בפעם הזאת. שהוא הפעם השלישית. הרי ידון אותם בדין היחיד. אשר בפעם השלישית שוב אין מוחלין לו. ולא כצבור שמוחלין עד הפעם הרביעית. כמש"כ. וזהו כונת הלשון והמתה את העם הזה כאיש אחד. כלומר. שתדונם בדין היחיד. שאין מוחלין בפעם השלישית. וכבר כתבנו. כי באור זה הוא על דרך דרש אגדי: (יז) שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים וגו'. בתלמוד באו כמה דינים נסמכים על פסוק זה ביחש שמירת טהרת הגוף בשעת התפלה (ראה בברכות כ"ג א' ובירושלמי ברכות פ"ד ה"ג ומגילה פ"א ה"ט). ויתכן, דדריש רגלך מענין הפסוק בשופטים (ג') ובש"א (כ"ד) אך מסיך הוא את רגליו. שענינו מפנה זבל הגוף. ואמנם רש"י ביבמות ק"ג א' פירש. מסיך את רגליו. שמטיל מי רגלים. אך זה קשה מאוד. דהא משנה שלמה ביומא (כ"ח א'). זה הכלל. כל המסיך את רגליו טעון טבילה וכל המטיל מים טעון קידוש ידים ורגלים. הרי מפורש דמסיך את רגליו מוסב על נקיון גדול והוא בעצמו פירש שם כן. וצע"ג: ה. (א) על כן יהיו דבריך מעטים. בתלמוד ברכות (ס"א א') אמר רב הונא אמר רב משמי' דר' מאיר, לעולם יהיו דבריו של אדם מעטים לפני הקב"ה. שנאמר. אל תבהל על פיך ולבך אל ימהר להוציא דבר לפני אלהים. כי האלהים בשמים ואתה על הארץ. על כן יהיו דבריך מעטים. ע"כ. ולא נתבאר מה הוסיף ר' מאיר על ענין הפסוק ומה חידש בו. ואפשר לומר. דמדייק הלשון אל תבהל על פיך ולבך אל ימהר. כי אם תכלית המכוין בזה לדבר דברים מעטים. מה זה יחש לבהלה ולמהירות. והו"ל לומר, אל תדבר הרבה לפני האלהים, כי האלהים בשמים ואתה על הארץ על כן יהיו דבריך מעטים: