גשמי ברכה מא

פ' יתרו - והקל מעליך ונשאו אתך - תחת ונשאו אתך והקל מעליך. - פ' ויקרא. והקטיר המזבחה ונמצה דמו - תחת ונמצה דמו והקטיר המזבחה. (ע' רש"י). פ' אמור. דבר אל אהרן ואל בניו וינזרו מקדשי בני ישראל ולא יחללו את שם קדשי אשר הם מקדישים לי אני ה' - תחת וינזרו מקדשי בני ישראל אשר הם מקדישים לי ולא יחללו את שם קדשי אני ה' - פ' בהעלתך. ואחרי כן יבאו הלוים לעבוד את אהל מועד וטהרת אותם והנפת אותם תנופה - תחת וטהרת אותם והנפת אותם תנופה ואחרי כן יבאו הלוים לעבוד וגו' - פ' חקת. ורחץ בשרו במים ואחר יבא אל המחנה וטמא הכהן עד הערב - תחת וטמא הכהן עד הערב ואחר יבא אל המחנה (ע' רש"י) - ישעיה (כו). אף אש צריך תאכלם תחת אף צריך אש תאכלם - הושע (יד). אמרו אליו כל תשא עון - תחת כל עון תשא - תהלים (עב). כל הרע אויב בקודש - תחת כל אויב הרע בקודש - (שם פ') ותשקמו בדמעות שליש תחת ותשקמו דמעות בשליש (שלישית האיפה. מדת סאה) - שם (קלח) כי הגדלת על כל שמך אמרתך - תחת כי הגדלת שמך על כל אמרתך - משלי (כ'). גם במעלליו יתנכר נער אם זך ואם ישר פעלו - תחת גם נער במעלליו יתנכר אם זך וגו'. ועוד הרבה מאוד. ועוד מה שאראה לנכון בענין זה להציע דבר התמוה בעיני ולא מצאתי לו פשר. ואולי ימצא מי שימציא לי כזה. ואיישר חילו. הנה זכרתי בהמשך הדברים המאמר מערכין (ט"ז ב') שלא ישנה אדם מאכסניא שלו. ובא שם ענין זה בזה"ל: מניין שלא ישנה אדם מאכסניא שלו. שנאמר באברהם (פ' לך) ויט אהלו אל המקום אשר הי' שם בתחלה. והרמב"ן בספר המצות כתב. דבכל מקום שאמרו בגמרא הלשון מניין. הוא דבר תורה ממש. ובכן קשה לי על שנשמט ד"ז כולו בפוסקים. ויותר מזה ברמב"ם. אשר בהלכות דעות קבץ ואסף והורה כל הנהגות ישרות מן המדות המשובחות באדם ובחכמים. ומדה זו הבנויה על נמוס יסודי מן התורה השמיט. כמה קשה הדבר. ועוד לי דברים בענין הדרשה בפסוק זה. והחוט המשולש וגו'. הנה הבאתי למעלה מאמר חכם אחד בירושלמי. שמר אדם עצמו מן העבירה פעם ראשונה ושניה ושלישית. מכאן ואילך הקב"ה משמרו. דכתיב (איוב ל"ז) הן כל אלה יפעל אל פעמים שלש עם גבר. והבאור הוא עפ"י סרוס לשון הפסוק. דלאחר פעמים ושלש עם גבר אח"כ יפעל אל. אבל בגמרא שלנו. הבבלית. דרשו פסוק זה בענין אחר. והוא במס' יומא (פ"ו ב'). תניא. רבי יוסי ב"ר יהודה אומר. אדם עובר עבירה פעם ראשונה מוחלין לו. שניה מוחלין לו. שלישית מוחלין לו. רביעית אין מוחלין לו. שנאמר (עמוס ב') כה אמר ה' על שלשה פשעי ישראל ועל ארבעה לא אשיבנו. ונאמר. הן כל אלה יפעל אל פעמים שלש עם גבר. ע"כ. ונראה, דעל כן לא ניחא לי' להדורש הזה כדרשת הירושלמי שהבאנו. שלפעם הרביעית הקב"ה משמרו מן העבירה. משום דלפי הדרשה ההיא נדרש הפסוק בסרוס. פעמים ושלש עם גבר ואח"כ יפעל אל. כמש"כ למעלה. משאין כן כאן נדרש הפסוק כסדרו הכתוב. ובנוסחת הגמרא שבאלפסי בא נדרש פסוק זה (פעמים ושלש וגו') בענין אחר בזה"ל. תניא. עבר אדם עבירה פעם ראשונה מוחלין