גשמי ברכה מ

ולכן לא נסמך עליו ר' יוחנן. ונסמך רק על הפסוק דישעיה, דכתיב בי' מעתה ועד עולם: ואמנם לכאורה צריך עיון מה שהניח זה לכלל מוחלט שאם הוא ת"ח ובנו ובן בנו ת"ח שוב אין תורה פוסקת מזרעו לעולם. והלא הנסיון אינו מורה החלט דבר זה. ורואים אנו בעליל בכמה דורות שהיו דורות משולשים בחכמים. והדורות הבאים אחריהם היו ריקים מתורה ולפעמים גם רפוים בדת (ומובן הדבר. כי מפני הכבוד ומשום יקרי דשכבי אי אפשר לפרט בשמותיהם. אבל כל היודע ומכיר בקורות חיי חכמי ישראל יודע הרבה מזה). ואיך זה יתאמתו מקרים אלה עם הבטחת חז"ל? אמנם נראה. כי במכוון המשילו חז"ל קורות השתלשלות מדורות החכמה לאכסניא. כמ"ש. התורה מחזרת על אכסניא שלה. ולא אמרו שמחזרת על מקורה או על יסודה וכדומה מן הלשונות - אך כונו בזה לומר. כי הן ידוע. כי לאחת מן המדות המשובחות באנשי נמוס וד"א. "שלא ישנה אדם מאכסניא שלו" (ערכין ט"ז ב'). ולמקום שסר פעם אחת עליו לסור גם להלאה: אמנם מובן מאליו. שכל זה הוא רק אם כשהוא סר לאכסניא. בעל האכסניא מקבלו ברצון ובסבר פנים יפות. אבל אם בעל האכסניא מראה לו פנים זועפות וכמו שהוא (האורח) למשא עליו. אז. כמובן, ינוד ממנו האורח ויאמר לו רישך והר. ויסור לאכסניא אחרת. וכך הדבר בדבר הנחלת התורה לדורות עולמים. כי אמנם באה התורה לבקר את בעל אכסניתה. הדור הרביעי והחמישי וכו'. ואז אם אלה הדורות מקדמים פניה ומקבלים אותה באהבה וברצון יכבדוה ויוקירוה ויחבבוה עליהם ועל זרעם ועל כל עניניהם. אז בודאי תענה גם היא להם בנחת וברצון ובהנחות שונות מאשר לזולתם. תסול לפניהם הדרך. דרך התורה. בקלות וברוחה. וכדומה. אבל אם בתחלת בקורה של התורה את אלה הדורות יראו לה פנים זועפות. ירחקוה וינודו ממנה. אז. כמובן. תנוד מהם ותלך לה לאכסניא אחרת למצוא איש כלבבה אשר יקדם פניה ויקבלה ברצון: ודע. כי בכלל לשון הפסוק המובא בענין זה בגמרא נראה לי שהוא מן הפסוקים ההפכים ממאוחר למוקדם. כי הן כך לשונו. ודברי אשר שמתי בפיך לא ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך אמר ה' מעתה ועד עולם. והנה הלשון אמר ה' סמוך להמלים מעתה ועד עולם אינו דבוק כלל. ונראה שהלשון הפוכה ומסורסה. ושעורו. כמו שהי' כתוב. ודברי אשר שמתי בפיך אמר ה' לא ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך מעתה ועד עולם: וסגנון הפוך כזה הוא חזון נפרץ במקרא. ולמען שלא יהיו דברינו מופלאים נחשב איזה מהם. בפ' בראשית. כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלהים לעשות - תחת כי בו שבת אלהים מלעשות כל מלאכתו אשר ברא. - בפ' לך. ויקחו את לוט ואת רכושו בן אחי אברם. תחת ויקחו את לוט בן אחי אברם ואת רכושו.