גשמי ברכה לט

וחומס ועושק ועושה צדקות גדולות. ע"כ. כבר בארנו מה שראו חז"ל להסמיך ענין זה על פסוק זה. אעפ"י שענינים שינים הן. ענין הפסוק וענין הדרש. ולא קרב זה אל זה. י"ל. דקשה להו מה משמיענו הכתוב. כי מי זה לא ידע ולא יבין שטוב מעט נחת מהרבה צער. ואין צריך לזה יתרון דעת וחכמה. ולכן דרשו כמו שחסר במלת נחת בי"ת השמוש. וכן במלת עמל ורעות רוח (וחסרון זה הוא חזון נפרץ באותיות בכל"ם). ושעורו. טוב מלא כף (מכל דבר טוב) בנחת. כלומר. אם אותו הדבר בא בנחת בצדק ומישרים. ממלא חפנים (של אותו הדבר הטוב) בעמל וברעות רוח. כלומר. אם אותו הדבר הטוב בא בעמל וברעות רוח. בגזל ובחמס וכדומה. יען כי מצוה הבאה בעבירה מכסה את העבירה. והוא ע"ד הכתוב לא תביא אתנן זונה וגו' בית ה' כי תועבת ה' וגו': ועוד כתבתי עפ"י זה רמז לסמיכות פ' תרומה לפ' משפטים. לומר. שאחרי שתתנהגו בטובכם וברכושכם בצדק ובמשפט. כפי הערוך בפ' משפטים אז תביאו תרומה לה'. ואם לאו אין חפץ לה' בתרומתכם: ואל פזור ממון לצדקה עפ"י רכוש הבא בעבירה רמז מהרש"א במס' כתובות (ס"ז ב') וכתב בזה הלשון: ורבים שבדור הזה מאספים עושר שלא באמונה ובחלול השם כגזלת עכו"ם. ואח"כ מנדבים מאותו הממון להיות להם לכבוד ולתת להם ברכת מי שברך להיות להם שם ותפארת. ואין זה אלא מצוה הבאה בעבירה. ואין לעושר הזה קיום. עכ"ל והמהרש"א נפטר זה שלש מאות שנה (בשנת ש"צ) בעיר אוסטרהא בוואהלין: (יב) והחוט המשולש וגו'. בירושלמי פאה פ"א סוף הלכה א'. אמר רב שמואל בר רב יצחק. שמר אדם עצמו מן העבירה. פעם ראשונה ושניה ושלישית מכאן ואילך הקב"ה משמרו. דכתיב (איוב ל"ז) הן כל אלה יפעל אל פעמים שלש עם גבר (ומפרש הפסוק בסירוס דלאחר שפעמים ושלש עם גבר אח"כ יפעל אל. ועיין עוד בסוף ענין דרשה זו) א"ר זירא. ובלבד שלא ישוב. מה טעם. דכתיב והחוט המשולש לא במהרה ינתק. לא לעולם ינתק אין כתיב כאן. אלא לא במהרה ינתק. אבל אם מטרחת עליו מפסק הוא. ע"כ. ובאור הלשון ובלבד שלא ישוב. פשוט. שלא ישתדל לשוב לדרך רעה. ובאופן כזה הוא מטריח כביכול להקב"ה שיניאהו מדרך זה: ודע. כי עפ"י דרשה זו יתבאר מ"ש בב"מ (פ"ה א'). אמר ר' פרנך א"ר יוחנן. כל שהוא ת"ח ובנו ת"ח ובן בנו ת"ח שוב אין תורה פוסקת מזרעו לעולם. שנאמר. ואני זאת בריתי וגו' לא ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך אמר ה' מעתה ועד עולם. מאי אמר ה'. אמר הקב"ה. אני ערב לך בדבר זה. מאי מעתה ועד עולם. א"ר ירמיה. מכאן ואילך תורה מחזרת על אכסניא שלה: ולכאורה הי' אפשר להסמיך ענין זה על פסוק זה. והחוט המשולש לא במהרה ינתק. כאשר באמת כן מצינו בכתובות ס"ב ב'. קרי רמי בר חמא עלי' דר' אושעיא בנו של ר' חמא בנו של ר' ביסא והחוט המשולש לא במהרה ינתק. אך יען כי רוצה לדרוש שאין התורה פוסקת לעולם. ובפסוק זה כתיב לא במהרה ולא לא לעולם. וכדרשת הירושלמי