גשמי ברכה יח

(ג) ורחצת. במדרש, ורחצת - מגלולי עכו"ם שלך, וסכת - אלו מצות וצדקות. ויתכן דדריש כן, משום דבכלל מיותר כל הוראה זו, כי הן הנשים יודעות מעצמן הלכות קשוט. ומפרש ורחצת מגלולי עכו"ם, ויתכן דמכוין ללשון הפסוק בישעיה (ד') אם רחץ ה' את צואת בנות ציון, וכן בתהלים (כ"ו) ארחץ בנקיון כפי, שהכונה - אנקה מפשע. ומדהוציאו מלה זו לדרשה דרשו מענין זה גם המלה וסכת: ושמת שמלותיך עליך. דרשו בירושלמי פאה (פ"ה ה"ז) אלו בגדי שבת, וכהאי גונא דרשו בספרי ר"פ תצא, והסירה את שמלת שביה מעליה, מלמד שמעביר ממנה בגדים נאים, שכן דרך הכנענים שבנותיהם מתקשטות במלחמה. ויתבאר עפ"י מ"ש בב"מ (כ"ז ב') על הפסוק בפ' תצא לענין השבת אבידה, וכן תעשה לחמורו ושמלתו, אף השמלה בכלל היתה (כלומר, בכלל כל מיני אבידה), ולמה יצאה (להזכר ביחוד) לומר לך, מה שמלה מיוחדת שיש לה סימנים ויש לה תובעים, אף כל וכו', ולא נתבאר במה שמלה מיוחדת לסימנים ולתובעים, ולפי מש"כ, שהשמלה הוא בגד יקר ונאה, ומדרך בגד חשוב כזה להדגיש בה סימנים, כלומר, שלבעליה יש סימנים עליה, וממילא יש לה תובעים: ואמנם על דרך הפשט יש לומר בכונת נעמי כאן בשימת שמלה, דכפי דמשמע בכ"מ היתה השמלה מין בגד רחב שהיו מתעטפים בו, ובזה יתבאר הלשון בפ' משפטים, היא שמלתו לעורו במה ישכב, ודרך השוכב להתעטף, וכאן רצתה נעמי להבטיח שלא יכירנה איש, כמו שאמרה בסמוך לזה אל תודעי לאיש, הקדימה לומר שתתעטף בשמלתה למען לא יכירוה זרים שם: (ח) ויחרד האיש וגו'. נראה, דלשון הפסוק מסורס והפוך, ושעורו: ויהי בחצי הלילה והנה אשה שוכבת מרגלותיו ויחרד האיש, יען כי הסבה לחרדתו הי' משכבה. וזה על דרך הלשון בפ' בשלח, וישם את הים לחרבה ויבקעו המים, דהמובן הוא להיפך, ויבקעו המים וישם את הים לחרבה, כי הסיבה להחרבה היתה בקיעת המים, ועוד כזה שם, וירם תולעים ויבאש, והמובן להיפך - ויבאש וירם תולעים, כי הבאישה היא הסבה להרמת תולעים, וכהנה הרבה פסוקים. והנה כה דרך הלשון: (יג) אם יגאלך טוב. כפי הנראה הוא איש ששמו "טוב", ומצינו בש"ב (י' ח') שם אדם "איש טוב", ובדהי"ב (י"ז ח') נזכר איש בשם "טוב אדוניה" (אחד הלוים בימי יהושפט מלך יהודה). ויתכן, דשם זה בא על שם ארץ טוב (שופטים י"א ג'). ויש מפרשים שהלשון "טוב" אינו שם, כי אם תואר מצב הדבר, וכמו שאומר, אם יגאלך - הגואל - טוב - הדבר. אך לפי זה אינו דבוק וגם מיותרת המלה ,יגאל", והי' לו לומר, אם יגאלך טוב ואם לאו וגו'. ואמנם גם אם נימא ששמו טוב ג"כ קשה לפי מש"כ רש"י להלן (ד' א') ויאמר סורה שבה פה פלוני אלמוני, וכתב רש"י, ולא נכתב שמו, לפי שלא רצה לגאול, עכ"ל, ואי נימא דטוב הוא שמו, הרי ידעינן שמו, וצ"ע: