עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › גשמי ברכה

גשמי ברכה יז

Gishmei Brachah 17 · גשמי ברכה · free full Hebrew text

Open in the reader →

"היה", שלא בהבדל המין. וכה מצינו בתורה הרבה פעמים השם נער במובן נערה (חסר ה') ו"הוא" במובן "היא" (בוא"ו תחת היו"ד): וכן מצינו בשמות, אשר שם המין יכיל זכר ונקבה, ובכל זאת, כשבא בכתיב יבא בתואר זכר לבד, וכמו השמות אדם, עוף, גמל, סוס, ותואריהם: אדם כי יקריב, ועוף יעופף, את הגמל כי מעלה גברה הוא, סוס ורוכבו, אעפ"י שמוסבים הפעלים גם על הנקבה: ובמה שכתבנו בענין מובן כללי לשם נער תתבאר לנו כונת הגמרא במס' כתובות (מ"ד ב') כ"מ שנא' בתורה נער (כלומר, בכנוי לנקבה, בחוסר ה') גם קטנה במשמע, ולא נתבאר איך זה במשמע, ולפי המבואר דשם זה בא במקום שם "ולד", "עולל", ממילא גם קטן וקטנה במשמע שם זה: והנה מכל מה שכתבנו יתבאר לנו מה שאמרה רות "עם הנערים" תחת "עם הנערות" שאמר בועז, מפני שהיא היתה רגילה במנהג ימי קדם, שהי' שם זה (נער, וברבים נערים) כולל שני המינים: ומצאתי עוד מקום במקרא שבהכרח לומר דשם זה (נער - נערים) כולל שני המינים, ועפ"י זה יתבאר היטב הלשון, והוא בתחלת ספר איוב (א' י"ח), עוד זה מדבר וזה בא ואמר בניך ובנותיך אוכלים ושותים בבית אחיהם הבכור. ושוב מספר המגיד: והנה רוח גדולה באה מן המדבר ויגע בארבע פנות הבית ויפול על הנערים וימותו. והנה סבה זו מוסבת על ענין הפסוק הקודם, בניך ובנותיך אוכלים ושותים בבית אחיהם הבכור, וא"כ הלא נפל הרוח גם על הבנות, ולמה זכר הכתוב רק שנפל על הנערים ולא על הנערות. והמפרשים הרגישו בזה, וכתבו, כי על כן לא זכר הבנות דכש"כ הוא שמתו, כי הנקבות תשושי כח ביותר, אבל פשר זה דחוק מאוד, דאין כן דרך הכתובים, ומצינו בעמוס (ז) בניך ובנותיך בחרב יפלו, ולא השמיט הכתוב את השם ובנותיך מטעם הכש"כ הנ"ל: אבל לפי מה שבארנו, דלפנים הי' משמשי השם נער - נערים להוראת שני המינים, יתבאר היטב, כי באמרו על הנערים כלל גם הבנות: ומובן הדבר כי לא הי' זה כלל מוחלט, רק היו כאלה, שהיו בוטאים יחש חשש שני המינים בשם אחד, אבל היו גם שפרשו מפורש כל מין לעצמו, וכמו היום: ג. (א) אבקש לך מנוח וגו'. כונה לנשואין והלשון מנוח יתבאר עפ"י מה שאמרו באגדות אין אשה מוצאת קורת רוח אלא בבית בעלה (ראה למעלה א' ט', במדרש), ואמרה בלשון נקיה. ובזה יתבאר למעלה בפרשה א' פסוק ח' אמרה נעמי לכלותיה שובנה בנותי אשה לבית אמה, וזה הוא, מפני שהאשה כרוכה אחר אמה, וכמו שמצינו ברבקה, ותרץ הנערה ותגד לבית אמה (פ' ויצא), ואחר כך אמרה (פסוק ט') ומצאנה מנוחה אשה בית אישה, וזה הוא, מפני שהמנוחה האמתית של אשה הוא רק בבית בעלה, וכמבואר: