גשמי ברכה קכא

הערות לס' מגילת ספר למגילת איכה. צד 3 בד"ה ועוד "תיבת" על והוראתה "בשביל" אמנם כן הוא ומצינו (פ' וירא) הנך מת על האשה אשר לקחת, אל ירע בעיניך על הנער (שם), לא יומתו אבות על בנים (פ' תצא), על עזבם את תורתי (ירמיה ט'), מה נעשה יקר וגדולה למרדכי על זה (מג"א): צד 4 בד"ה ועי"ל "על אלו הלחיים שהרסה" - אם באנו לדרוש כזה, אפשר לדרוש עפ"י מ"ש במדרש שנענשו על שלא הפרישו מתנות כהונה, ויהי' הלשון על לחיה, רמז לזרוע ולחיים. מתנות כהונה. ואמנם בכלל הלשון ודמעתה על לחיה דורש בהכרח דיוק ודרוש, יען דאל"ה מה משמיענו בזה, דפשיטא הוא, שכל הבוכה הדמעות יורדות על לחייו: שם. בד"ה גם. "לא עוררה על עצמה כלל רגשי חמלה". על זה יש להעיר ממ"ש בכה תבכה, ואמרו על זה במ"ר, בוכה ומבכה אחרים עמה, הרי שנתעוררו על צערה, וע' סנהדרין ק"ד ב': שם בד"ה הרב. במס' כלים משמע שגם אזנך פירושו חגורה ואבנט" משם ראי' לדברי, יען כי כולם פרשו שהשם "זון" שם הוא מלשון יוני, ואם כזה הי' מובן שם אזנך, הרי הוא לשון תורה. וגם לפי הנ"ל, מיותר האל"ף שבמלת אזנך, כי עיקר השם "זון" "זנך": צד 5 בד"ה היא ישבה. "לרוב לשון ישיבה וכו'" על דעתי יתפרש כל הענין בסגנון אחר. וג"כ עפ"י הדרשא ביקש יעקב לשבת בשלוה וכו', וטעם הדרשא מן וישב יעקב הוא משום דלשון ישיבה מורה ההיפך מן לשון גירות, שהיא רק ארעית, לזמן. וע"כ כתיב באברהם ויגר (פ' וירא) וביצחק גור (פ' תולדות) ויעקב אמר עם לבן גרתי, ואחי יוסף אמרו אל פרעה לגור בארץ באנו שלא לעורר חשד שבאו להשתקע, וע"כ לא אמרו לשבת, אבל ביעקב נאמר וישב, שהכונה שרצה לישב בקביעות בשלוה, לכן נענש ונטרד בענין יוסף: וטעם הדבר שנענש בזה. משום שמן אז נגזרה גזרה לאברהם כי גר יהיה זרעך (פ' לך) מן אז קבלו עליהם האבות אח הגירות (כ"מ במדרשים ובזה"ק). וע"כ נענש יעקב שלא התחשב עם זה: ועפ"י הוראה זו בלשון ישיבה יתבאר בשופטים (ה') למה ישבת בין המשפתים, כלומר, למה ישבת במנוחה, כמו בקביעות, בעוד שאותו המקום מסוכן: וכן בירמיה (ח') על מה אנחנו יושבים, שהכונה על מה אנחנו יושבים במנוחה כמו בקביעות וכן בחגי (א') העת לכם לשבת בבתיכם, כלומר, העת לכם עתה לשבת בקביעות ובשלוה בבתיכם בעת שהבית חרב: וכן יתבאר כונת הלשון בפ' ויגש, בעבור תשבו בארץ גושן, שרצה יוסף לעשות להם קורת רוח ואמר בעבור תשבו בשלוה ומנוחה: ועפ"י זה יתבאר בפרשת השבוע (נח) במ"ר וימצאו בקעה וישבו שם, א"ר יצחק, כל מקום שאתה מוצא ישיבה, השטן קופץ (שבא שם ענין דור